mako
פרסומת

ישראל מנסה להשפיע על ChatGPT - אבל איך זה באמת עובד?

לפי דיווח ב-Politico, ישראל הפעילה קמפיין שנועד להשפיע על התשובות של מודלי שפה כמו ChatGPT על עזה וצה"ל. הניסיון להשפיע על הדרך שבה AI מציג מידע משקף מגמה רחבה יותר של חברות ומותגים לניהול הנוכחות במנועי AI. מומחים ישראלים בתחום מסבירים: "בגוגל התחרית על מקום בין לינקים. ב-AI אתה מתחרה על מקום בתוך התשובה עצמה"

דנה גוטרזון
פורסם:
ChatGPT
ChatGPT | צילום: Yarrrrrbright , shutterstock
הקישור הועתק

ישראל מפעילה קמפיין שנועד להשפיע על האופן שבו מודלי שפה כמו ChatGPT עונים על שאלות הנוגעות לעזה ולצה"ל, כך דווח לאחרונה ב-Politico, על בסיס מסמכי FARA שהוגשו למשרד המשפטים האמריקאי.

לפי הדיווח, חברת היח"צ הצרפתית Havas Media הקימה באמצעות קבלנית משנה בשם Piro, Inc אתר של "מכון" שמזין לרשת מידע חיובי על ישראל. במסמכים נכתב כי יותר מעשרה מאמרים באתר Hanover Institute for Public Policy היו חלק מקמפיין בהיקף של 100,000 דולר.

לפי Politico, בבדיקות שערך האתר גם ChatGPT וגם Perplexity ציטטו חומרים של Hanover Institute בתשובות על עזה, אנטי-ציונות ואנטישמיות.

הניסיון להשפיע על הדרך שבה AI מציג מידע הוא חלק מתופעה רחבה יותר, שבה חברות, ארגונים ומותגים מנסים להבין לא רק מה אנשים קוראים, אלא גם מאין המודלים שואבים את המידע שעליו הם מבססים את התשובות.

אימרי מרקוס, מייסד-שותף ומנכ"ל Brandlight, חברת הייטק ישראלית שנוסדה בסוף 2024 וגייסה 36 מיליון דולר, שעובדת עם תאגידי Fortune 500 על ניהול הנוכחות שלהם בעידן ה-AI, אומר שההשפעה הזאת כבר משמעותית.

"ככל שהאימוץ של AI גדל, כך גם ההשפעה שלו על דעת קהל גדלה. אם יותר אנשים משתמשים במודלים כדי להבין נושא, להשוות בין אפשרויות ולקבל החלטות, למה שהמודל אומר יש משמעות אמיתית".

פרסומת

לדבריו, "פעם היית קורא כמה כתבות, עובר על תוצאות בגוגל ומגבש דעה בעצמך. היום ה-AI עושה יותר ויותר מהעבודה הזאת עבורך. וברגע שחברה, אדם או נושא מוצגים בתוך התשובה בצורה מסוימת, זה משפיע על האופן שבו אנשים תופסים אותם".

אבל מרקוס מדגיש שהיכולת להשפיע אינה אומרת שאפשר לשלוט במודל. "חשוב להבדיל בין השפעה לשליטה. אי אפשר להכתיב למודל מה להגיד, אבל בהחלט אפשר להשפיע על סביבת המידע שממנה הוא בונה את התשובות. וכשה-AI הופך למקום שבו אנשים מגבשים דעה, להשפעה הזאת יש הרבה יותר משקל".

גם המשתמש עצמו משנה את התוצאה. "המודל לא עונה רק על השאלה, הוא עונה למשתמש בתוך הקשר. המדינה שבה אתה נמצא, השפה שבה שאלת, מה שנאמר קודם בשיחה, הצרכים וההעדפות שעולים ממנה, כל אלה יכולים לשנות לא רק את הניסוח של התשובה אלא גם את ההמלצה עצמה. שני אנשים יכולים לשאול כמעט את אותה שאלה ולקבל תשובות שונות".

פרסומת
אימרי מרקוס, מייסד-שותף ומנכ"ל Brandlight
אימרי מרקוס, מייסד-שותף ומנכ"ל Brandlight | צילום: Brandlight

ומעל כל זה נמצאים המקורות. "כל מנוע AI עובד קצת אחרת, נשען על מקורות שונים ונותן להם משקל שונה. לכן אותה שאלה יכולה לקבל תשובה אחרת בישראל ובארה"ב, בעברית ובאנגלית, לפרסונות שונות וגם בין מנוע AI אחד לאחר. לכן אין באמת 'תשובה אחת של ה-AI'. כדי להבין מה באמת קורה, צריך להסתכל על השילוב של שוק, שפה, פרסונה, הקשר והמנוע עצמו".

האם אפשר להשפיע על התשובות לאורך זמן? "אפשר להשפיע על התשובות, אבל אין כאן פעולה חד-פעמית שמקבעת את התוצאה לעד", אומר מרקוס. "המודלים משתנים כל הזמן. הם מתעדכנים, הדרך שבה הם מחפשים ומדרגים מקורות משתנה, מידע חדש עולה לרשת, ומה שעבד לפני חודש או שבוע לא בהכרח יעבוד באותה צורה היום".

פרסומת

לכן, לדבריו, מדובר בתהליך מתמשך. "מודדים מה השתנה, מבינים למה, פועלים, ואז בודקים אם זה באמת הזיז את התוצאה. וזה גם מה שהופך את התחום הזה לכל כך מעניין כרגע: אנחנו יודעים לנהל מערכת שמשתנה תוך כדי תנועה".

אז איך עושים את זה בפועל? לדברי מרקוס, לא באמצעות הצפה של הרשת בתוכן. "אין פורמט קסם. זה לא שאם כותבים עכשיו עשרות או מאות עמודי תוכן, פתאום ChatGPT מתחיל להמליץ עליך".

השלב הראשון הוא להבין את נקודת הפתיחה. "באילו תשובות הוא מופיע, איך הוא ממוצב, מה הסנטימנט כלפיו, ואיך הוא עומד ביחס למתחרים". אחר כך בודקים מה משפיע על התוצאה. "אילו מקורות המנועים מצטטים, איזה תוכן מקבל משקל, איפה יש פערי מידע, ומה חסר כדי לשנות את התמונה".

ולפעמים המקור לבעיה בכלל לא נמצא בתוכן עצמו. "לפעמים היא בנכס של המותג עצמו, לפעמים במקור חיצוני שהמודלים נותנים לו משקל גבוה, ולפעמים בכלל בתשתית הטכנית שמונעת מהמידע להגיע אליהם".

פרסומת

"המטרה היא לא לייצר יותר תוכן. המטרה היא לדעת מה צריך לשנות, איפה, ובאיזה סדר כדי לייצר את ההשפעה הכי גדולה".

עפרי טובול כהן, מייסד ומנכ"ל Whitebox, חברה המתמחה במדידה והשפעה על מותגים בתוצאות של צ'אטים, מתאר את זה כשינוי של ממש בעולם התוכן.

"אנחנו נכנסים לעידן שבו נוצר ערוץ תוכן חדש לחלוטין, שהצרכן שלו הוא לא בהכרח בן אדם אלא סוכן AI. במשך שנים חברות ניסו להשפיע על הנרטיב דרך המקומות שבהם אנשים נמצאים - תקשורת, רשתות חברתיות, גוגל ואתרי תוכן. היום צריך לשאול שאלה נוספת: איפה האלגוריתם מחפש מידע, על אילו מקורות הוא סומך, ולאילו מקורות הוא בכלל מורשה לגשת?"

לדבריו, לא תמיד המקומות שהכי חשובים לבני אדם הם אלה שהכי חשובים למנועי AI. "רדיט הוא דוגמה מצוינת: בישראל יחסית מעט אנשים משתמשים בו באופן קבוע, אבל הוא מקור מידע משמעותי עבור מנועי AI".

לכן, הוא אומר, "צריך למפות לא רק איפה הקהל נמצא, אלא מאיפה ה-AI לומד ומביא את המידע שלו".

גם אופן הכתיבה משפיע. "הצ'אט צריך להבין לא רק מה כתוב, אלא לאיזו שאלה המידע נותן תשובה ובאיזה הקשר להשתמש בו. תוכן ברור, עובדתי ומובנה סביב השאלות והכוונות שאנשים באמת מביעים בצ'אט, קל יותר למערכות AI לאתר, להבין ולשלב בתשובות".

פרסומת

לדבריו, "המטרה היא לא 'לעבוד על האלגוריתם', אלא להזין את סביבת המידע שלו בתוכן רלוונטי, אמין ומובנה היטב".

עפרי טובול כהן, מייסד ומנכ"ל Whitebox
עפרי טובול כהן, מייסד ומנכ"ל Whitebox | צילום: יחסי ציבור

ומה בדיוק המודל מחפש? "מנועי AI מחפשים בראש ובראשונה מקור שיכול לעזור להם לענות בצורה הטובה ביותר על השאלה הספציפית של המשתמש. הם בוחנים רלוונטיות, אמינות וסמכות של המקור, עדכניות, התאמה בין מספר מקורות והאם המידע בנוי בצורה שקל להבין ולחלץ ממנה תשובה".

טובול כהן אומר שהמשחק החדש הוא לא רק סביב מילות חיפוש, אלא סביב הכוונה שמאחוריהן. "אם בעבר ניסינו להיות במקום הראשון עבור keyword מסוים, היום צריך להבין את מאות הדרכים שבהן אנשים יכולים לנסח את אותה כוונה בשיחה: 'איזו חברה מתאימה לי?', 'מה האלטרנטיבה ל-X?', 'מה החסרונות של Y?' או 'במי כדאי לבחור?'".

פרסומת

ואז מגיעה השאלה איפה לפעול. "לא מנסים לרמות את המודל, אלא להיות המקור שהכי קל לו לבחור: לפרסם מידע ממוקד סביב ה-intents (כוונות המשתמש) החשובים, לבנות אותו בצורה ברורה ומגובה בעובדות, לדאוג שהוא יופיע במקורות שהמודל סומך עליהם ויכול לגשת אליהם, ולעדכן אותו באופן מתמשך".

ההשפעה הזאת כבר מגיעה גם לצרכנים, אפילו בלי שהם יודעים עליה. מרקוס אומר כי "כשאתה שואל מנוע AI על מוצר, חברה או שירות, התשובה שאתה מקבל היא תוצאה של המידע שהמודל מצא ושל המקורות שעליהם הוא בחר להסתמך".

לדבריו, "יותר ויותר חברות כבר עובדות בצורה אקטיבית כדי להשפיע על התמונה הזאת, גם אם כצרכנים אנחנו לא רואים את העבודה שנעשית מאחורי הקלעים".

והשינוי אינו מוגבל רק לתשובות אורגניות. מרקוס אומר כי גם עולם הפרסום כבר נכנס לשם. "נכון להיום הפרסומות ב-ChatGPT עדיין לא זמינות בישראל. הן התחילו בארה"ב בפברואר, ותוך כמה חודשים כבר התרחבו גם לקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה, יפן וקוריאה הדרומית".

פרסומת

אבל מבחינתו, זה רק סימן לשינוי גדול יותר. "AI הופך מסביבה שבה אנשים רק שואלים שאלות, למקום שבו הם גם נחשפים למותגים, משווים, מקבלים המלצות ובסוף גם קונים".

לדבריו, Brandlight כבר פועלת גם בתחום הזה. "בנינו לתוך המוצר גם את שכבת ה-AI Ads ואנחנו כבר מנגישים אותה לחלק מהחברות הגדולות בעולם. אנחנו מאמינים ש-ChatGPT לא יהיה המנוע היחיד שיכניס פרסום, גם גוגל כבר שם, ונראה יותר ויותר מנועי AI מפתחים מודלים מסחריים כאלה".

המשמעות מבחינת המותגים, לדבריו, היא שהגבולות בין התחומים מתחילים להיעלם. "האורגני, הפרסום והמסחר מתחילים להתכנס לאותה חוויה. ומי שיחכה עד שכל זה יהיה סטנדרט, יתחיל מאחור".

בסופו של דבר, מרקוס מסכם את השינוי במשפט אחד: "בגוגל התחרית על מקום בין לינקים. ב-AI אתה מתחרה על מקום בתוך התשובה עצמה".