רשמית: הפרסומות הגיעו ל-ChatGPT בישראל

הפרסומות הגיעו לארץ: חברת OpenAI החלה לפתוח את אפשרות הפרסום ב-ChatGPT גם עבור משתמשים בישראל. פלטפורמת הפרסום של החברה מאפשרת כעת להריץ קמפיינים המיועדים לקהל המקומי, ובמקביל החלו משתמשים ישראלים לקבל הודעות על עדכון מדיניות הפרטיות של השירות, המסדיר את הופעת המודעות.

לפי הודעת המדיניות שנשלחה למשתמשים, המודעות עשויות להופיע במסלולי Free ו-Go, בעוד שמנויי השירותים בתשלום (בהם Plus, Pro, Enterprise, Business ו-Education) ימשיכו להשתמש בפלטפורמה ללא פרסומות.

איך זה עובד?

בניגוד למנועי חיפוש כמו גוגל, המודעות ב-ChatGPT אינן מתבססות על מילות מפתח מדויקות. במקום זאת, מפרסמים מגדירים "הנחיות הקשר" (context hints) כלליות שמתארות את סוגי השיחות שבהן היו רוצים להופיע, והמערכת מתייחסת אליהן כהמלצות.

המערכת משווה בין השיחה והיסטוריית המשתמש לבין טקסט המודעה, התמונה, הנחיות ההקשר ודף הנחיתה, ומדרגת את המודעות לפי רלוונטיות ולפי מודל מכרז (Bidding). המפרסם אינו יכול לראות את תוכן השיחה של המשתמש, אינו מקבל פרטים מזהים ואינו קובע מתי בדיוק המודעה תוצג, הוא מעלה מגוון וריאציות, והאלגוריתם בוחר ביניהן.

ב-OpenAI מדגישים את ההפרדה המוחלטת בין מערכת המודעות למודל השפה: המודעות מופיעות בתיבה נפרדת ומסומנת ("Sponsored") מתחת לתשובה האורגנית ולא בתוכה, ואינן משפיעות על תוכן התשובה ש-ChatGPT מייצר.

במייל שנשלח למשתמשים מובהר כי ההתאמה האישית של המודעות נשענת על מידע שנשאר בתוך ChatGPT בלבד – כמו הקשר השיחה או מודעות קודמות שנלחצו – ואינה משתפת מידע חיצוני. המפרסמים עצמם אינם מקבלים גישה לתוכן השיחות, להיסטוריה, לזיכרונות השמורים (Memories) או לפרטים מזהים, אלא רק לנתוני ביצועים כלליים כמו סך החשיפות וההקלקות.

לצד זאת, הוגדרו מנגנוני הגנה: המשתמשים יכולים לכבות התאמה אישית (פרסונליזציה) ולבדוק מדוע הוצגה להם מודעה מסוימת. כמו כן, חל איסור על הצגת מודעות למשתמשים מתחת לגיל 18, נאסר פרסום בנושאים רגישים כגון רפואה ופוליטיקה, ונחסמת הצגת מודעות לחלוטין כאשר תוכן השיחה מעיד על מצוקה או משבר.

הפיילוט שהפך למיליארד דולר

שילוב המודעות ב-ChatGPT הוכרז לראשונה בינואר 2026, ועלה כפיילוט מצומצם בארה"ב בפברואר שלאחר מכן, תוך מעקב צמוד של OpenAI אחר תגובות המשתמשים. במרץ 2026 נפתח גל הרחבה ראשון בבטא סגורה, שבו לקחו חלק שתי חברות ישראליות: נטורל אינטליג'נס ומאנדיי.

ההתרחבות נמשכה במהירות: עד אפריל, לפי דוחות LLMrefs, כ-20% מהתשובות בקטגוריות מסחריות כבר כללו מודעה, ובמאי נפתח השירות גם לקטגוריות פיננסיות. במקביל החלה פריסה גיאוגרפית רחבה – מקנדה, אוסטרליה וניו זילנד, דרך בריטניה והודו, ועד לאיחוד האירופי באוגוסט האחרון. כעת, בספטמבר 2026, מצטרפת גם ישראל למערך, כאשר לפי נתונים גלויים OpenAI כבר חוצה קצב הכנסות שנתי של מיליארד דולר מפרסום – חצי שנה בלבד לאחר ההשקה.

הנציגות הישראלית בצמרת המפרסמים

חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית נטורל אינטליג'נס (המפעילה את אתרי ההשוואה Top10.com ו-BestMoney) היא אחת המפרסמות הגדולות בפלטפורמה מאז הבטא הסגורה. האתר Top10.com דורג בין שלושת רוכשי המודעות הגדולים בפלטפורמה, ו-BestMoney הפך למפרסם הפיננסי הגדול ביותר בה. החברה צברה למעלה מ-100 מיליון חשיפות בכ-50 קטגוריות – בהן ביטוחי רכב, בנקאות, הלוואות, משכנתאות, סטרימינג, SaaS ו-B2B – ומדווחת על יחס המרה של כ-60% מזה של גוגל.

"ההגעה של הפרסום ב-ChatGPT לישראל היא צעד שקורה מהר מהצפוי", מוסרת הילה גיל, סמנכ"לית השיווק בנטורל אינטליג'נס. "אנחנו בפלטפורמה מהבטא הסגורה, ומה שראינו הוא שממשקי הצ'אט הפכו לסביבת קבלת החלטות. פרסום מבוסס שיחה הוא לא גוגל 2.0 – זו שכבה חדשה במסע הצרכן. למפרסם הישראלי יש עכשיו הזדמנות נדירה להיכנס לערוץ בשלב מוקדם, כשכללי המשחק עדיין נכתבים".

גיל מוסיפה על אופי הזירה החדשה: "אין כאן מילות מפתח ואין שליטה על העיתוי. מה שכן עובד: לעזור לפלטפורמה להבין את הצעות הערך והכוונות שאתה יודע לספק, לתקשר אותן בצורה חדה וברורה למשתמשים, ולעמוד בהבטחות האלו. במודל של שיחה אין מקום לבאנר – יש מקום רק לאמון. עוגת הפרסום תגדל עוד, כמו שקרה בכל פעם שערוץ חדש ומשמעותי הצטרף למשחק הדיגיטלי. הפלטפורמות הקיימות ישלבו חוויות AI ופרסום בעוד ועוד דרכים ופורמטים, וזה יהיה מנוע צמיחה מרכזי עבורן. התחרות בין הפלטפורמות תגבר, לטובת המפרסמים והמשתמשים שיקבלו פרסומות טובות יותר, חווייתיות יותר ורלוונטיות יותר".

עופרי טובול כהן, מייסד ומנכ"ל Whitebox המתמחה במדידה והשפעה של מותגים בתוך מנועי החיפוש, מוסיף: "הפרסום במנועי AI עשוי להיות השינוי הגדול ביותר בעולם הפרסום הדיגיטלי מאז עליית Google Search. במשך יותר מעשרים שנה, מודל החיפוש היה פשוט יחסית: המשתמש הקליד מילת מפתח, קיבל רשימת תוצאות, והמותגים התחרו על המיקום ועל הקליק.

"בחיפוש מבוסס AI, ההתנהגות משתנה לחלוטין. המשתמש כבר לא רק 'מחפש', אלא מנהל שיחה, מסביר צורך, משווה חלופות ומתקדם לעבר החלטה בתוך אותו ממשק. כתוצאה מכך, גם הפרסום עובר ממודל של מילות מתח ומודעות סטטיות למודל שמבוסס על כוונה, הקשר והשלב שבו המשתמש נמצא במסע קבלת ההחלטה. זה לא עוד פורמט פרסומי ולא עוד Placement חדש, אלא שינוי באופן שבו אנשים מגלים מוצרים, בוחנים אפשרויות ומקבלים החלטות. וכשהחיפוש משתנה, כל תעשיית הפרסום שנבנתה סביבו נדרשת להיבנות מחדש".

מערכת הפרסום זמינה כעת לקמפיינים בישראל, ובימים הקרובים צפויים המשתמשים במסלול החינמי לפגוש את המודעות הראשונות בשיחות השוטפות.