99% מהרשת נעלמה: כך איראן שולטת באינטרנט במדינה

מאז תחילת המלחמה בסוף פברואר 2026, איראן נתונה תחת מה שמוגדר על ידי ארגוני ניטור כאחד מניתוקי האינטרנט הממושכים והחמורים ביותר שתועדו אי-פעם, עם 99% מתעבורת הרשת ש"נעלמה". השבוע המדינה נכנסה לשבוע השלישי של "עלטה דיגיטלית", כאשר לפי נתוני NetBlocks, איראן בילתה כבר כמעט שליש משנת 2026 כשהיא מנותקת מהרשת העולמית, לאחר שהמדינה ניסתה למזער את ההפגנות בחודש ינואר והשתמשה באותן שיטות של "כיבוי" האינטרנט.

סלקציה בגישה לרשת

אחד המאפיינים של הניתוק הנוכחי, כפי שדווח ב-Iran International, כלי תקשורת המתנגד למשטר, הוא יצירת "מעמדות דיגיטליים". בעוד שהציבור הרחב סובל מחסימה כמעט מוחלטת של פלטפורמות (כמו טלגרם, אינסטגרם ו-X), המשטר מספק גישה מלאה ובלתי מסוננת לקבוצה נבחרת של נאמני שלטון, עיתונאים מקורבים וגורמי תעמולה.

גישה זו מתבצעת באמצעות "כרטיסי SIM לבנים", קווי טלפון המוחרגים ממערכת הסינון הלאומית. המטרה ברורה: להשתיק את קולות המחאה, בעוד שמנגנון התעמולה הממשלתי ממשיך לשדר לעולם נרטיב המקובל על המשטר.

הדוברת פאטמה מוהאג'ראני לא התייחסה ישירות לאותם כרטיסי SIM, אך דיברה על השבתת האינטרנט הלאומית שהטיל המשטר, וציינה כי טהרן מציעה במקום זאת קישוריות ל"אלו שיכולים להעביר את המסר בצורה טובה יותר".

הלוחמה על הנרטיב: תעמולה בתוך הרשת הלאומית

בעוד שהציבור האיראני נדחק להשתמש במנועי חיפוש מקומיים ובאפליקציות ממשלתיות תחת איומים משפטיים, כולל הודעות SMS אזהרה שנשלחו לאזרחים המנסים להתחבר לרשת העולמית, מנגנון התעמולה של המשטר דווקא הגביר הילוך. ניתוח שערך ארגון Factnameh חשף כי 50 ערוצי טלגרם מרכזיים המזוהים עם המשטר ועם משמרות המהפכה (IRGC) לא רק שלא הושפעו מהחסימות, אלא הפכו לפעילים יותר ב-72 השעות הראשונות למלחמה. הערוצים הללו שימשו להפצת דיווחים מוגזמים על תקיפות טילים איראניות, תוך התעלמות מוחלטת משמועות על מצבו של עלי ח'אמנאי לפני אישורן הרשמי.

פרידון בשאר, מנכ"ל חברת ASL19, מציין כי הפעילות הזו מסמנת שינוי אסטרטגי עמוק: המשטר עבר מניסיונות פסיביים לחסום מידע להשתתפות אקטיבית בעיצוב הנרטיב, גם באנגלית. היכולת של ערוצי השלטון להישאר מקוונים בזמן שכל המדינה בחושך מוכיחה כי ה-NIN, הרשת הפנימית של המשטר, אינה רק כלי לשמירה על יציבות הכלכלה, אלא "רשת רפאים" המאפשרת למשטר לנהל לוחמה פסיכולוגית מול האזרחים במדינה והעולם בכלל.

התשתית שהפכה לנשק: NIN

היכולת של טהרן לנתק את אזרחיה מבלי למוטט לחלוטין את הכלכלה הפנימית נשענת על "רשת המידע הלאומית" (NIN - ראשי תיבות של National Information Network). כפי שמנתחים במגזין Wired, הפרויקט שהחל לפני למעלה מעשור הגיע ב-2026 לבשלות מבצעית. ה-NIN מאפשר לשירותים חיוניים כמו בנקים, בתי חולים ומערכות לוגיסטיות להמשיך לפעול על גבי שרתים מקומיים, בעוד שהחיבורים לשרתים מחוץ למדינה נחתכים ב"צוואר הבקבוק" הממשלתי, בעזרת ה-TIC, ראשי תיבות של Telecommunication Infrastructure Company ולמעשה המונופול הממשלתי על כל תשתית התקשורת במדינה.

מאחורי הקלעים של ה"החשכה" עומדת חברת התשתיות הממשלתית, ה-TIC (Telecommunication Infrastructure Company). בניגוד למדינות דמוקרטיות שבהן קיימים עשרות ספקים המתחברים באופן עצמאי לעולם, באיראן ה-TIC היא המונופול המוחלט. כל חבילת מידע (Packet) שנכנסת או יוצאת מהמדינה חייבת לעבור דרך השרתים שלה. מבנה זה יוצר צוואר בקבוק, המאפשר למשטר לנתק את המדינה מהרשת הגלובלית בתוך דקות. כפי שראינו בשבועות האחרונים, ה-TIC אינה רק מנהלת את התעבורה, אלא משמשת כשומר סף שמבצע סלקציה קפדנית בין שירותים מקומיים מאושרים לבין אתרים "עוינים", ובכך הופכת את התשתית הלאומית מכלי של קידמה לכלי של שליטה ובידוד.

מצב זה יוצר "אינטרנט מפוצל" (Splinternet), שבו האזרח האיראני חי בבועה דיגיטלית סגורה משלו. הניתוק הנוכחי אינו רק תגובה זמנית למלחמה, אלא נראה כשלב נוסף באסטרטגיה ארוכת טווח להפיכת האינטרנט ל"פריווילגיה" מנוהלת ולא לזכות בסיסית, בעבר דיווח האתר איראן אינטרנשיונל על תוכנית ארוכת טווח של המשטר שיחשיך לחלוטין את הרשת במידת הצורך.

משחקי חתול ועכבר: מה-VPN ועד סטארלינק

המאבק על חופש המידע באיראן הפך למרוץ חימוש טכנולוגי. לאורך השנים, הציבור האיראני הפך לאחד המיומנים בעולם בשימוש ב-VPN ושרתי פרוקסי, אך במלחמה הנוכחית המשטר הציג יכולות חדשות של "האטה דיגיטלית" (Throttling) וזיהוי תעבורה מוצפנת. נקודת האור עבור האזרחים הייתה אמורה להיות מערכת ה-Starlink של אילון מאסק, שנועדה לעקוף את החסימות הקרקעיות. אולם, האיראנים הצליחו לשבש סיגנלים לווייניים באמצעות משבשים עוצמתיים שהוצבו באזורי מחאה מרכזיים.

גם לישראל יש חלק

דאג מדורי, מנהל ניתוח תעבורת אינטרנט בחברת הניטור Kentik, מסביר כי בתוך העלטה הדיגיטלית גם התעבורה המזערית הקיימת אינה חסינה מפני נזקי המלחמה. לפי דיווחים של פרויקט הניטור IODA מאוניברסיטת ג'ורג'יה טק, תקיפות אוויריות על יעדים באיראן גרמו לנזקים פיזיים כבדים לתשתיות חשמל ואינטרנט, מה שהוביל לקריסה של רשתות שלמות. מדורי מזהיר כי הניתוק המכוון של המשטר למעשה מסווה את חומרת ההרס האמיתי: "גם אם הממשלה תחליט להסיר את החסימות מחר, בעיות הקישוריות עלולות להימשך בשל הנזק הפיזי שנגרם לתשתיות. השבתת האינטרנט מונעת מאיתנו להבין את המצב האמיתי של הרשת באיראן".

ההשלכות הכלכליות והעתיד הלוט בערפל

דיווחים ב-CNBC מדגישים את המחיר הכבד שגובה החשיכה הדיגיטלית. עסקים קטנים המסתמכים על מסחר ברשתות חברתיות קרסו, והנזק לכלכלה האיראנית נאמד במיליארדי דולרים. למרות הבטחותיו המוקדמות של הנשיא פזשכיאן להסיר את מגבלות הגלישה, המציאות בשטח, בצל התקיפות האוויריות והמתיחות האזורית, הפוכה לחלוטין.

המגמה שעולה מהדיווחים ב-Wired מצביעה על עתיד של חוסר ודאות מוחלט. גם אם הלחימה תדעך, התשתית שהוקמה לסינון ולחסימה תישאר במקומה. הטכנולוגיה המשמשת כיום להאטה דיגיטלית (Throttling) וזיהוי VPN צפויה להשתכלל, מה שמעלה את החשש שאיראן בונה מודל של "ניתוק תמידי" שיהיה קשה מאוד לעקוף, אפילו בעזרת טכנולוגיות לווייניות כמו סטארלינק, נגדו מפעיל המשטר אמצעי שיבוש אלקטרוניים כבדים.

המלחמה האחרונה האיצה את הפיכתה של איראן לאי דיגיטלי. הניתוק הנוכחי הוא הוכחה ליכולתו של המשטר לשלוט בזרימת המידע באופן כמעט כירורגי, מניעת תקשורת מהמונים תוך שמירה על צינורות החמצן הדיגיטליים של השלטון.