האינטרנט משתנה לנו מול העיניים - ותאוריית הקונספירציה הופכת למציאות

כמעט כל תאוריות הקונספירציה נשארות כמעט לעד מה שהן - קונספירציות, אך יש תאוריה אחת, שהקדימה את זמנה, שעלולה להפוך למציאות עוד לפני שנשים לב לכך. באזור שנת 2016, כשבינה מלאכותית עדיין הייתה רק רעיון מפחיד לסרטים כמו Ex Machina, Her ו-I, Robot המעולים, נולדה לה תאוריה שטוענת שהאינטרנט מת, כעת עשור אחרי זה אפשר לומר: האינטרנט בסכנה אמיתית למות.

מה זה בכלל אומר "האינטרנט מת"?

התאוריה טוענת שמה שהכרנו כאינטרנט, חלל וירטואלי מלא ברעיונות, פוסטים, סרטונים, תמונות ובכלל מידע שהוזן על ידי בני אדם, יתחלף בתוכן שנוצר על ידי בוטים או בינה מלאכותית, שהאלגוריתם שלהם נשלט על ידי גופי ענק בין-לאומיים, שישתמשו בכך כדי לשלוט בנו בני האדם לצרוך, לבחור ולעשות מה שאותה אליטה רוצה שנעשה.

בשנת 2021 פורסם פוסט בשם: "Dead Internet Theory: Most Of The Internet Is Fake" (תאוריית האינטרנט המת: רוב האינטרנט הוא מזויף) בפורום בשם Agora Road's Macintosh Cafe, מי שכתב אותו קרא לעצמו "IlluminatiPirate". משם הרעיון החל להתפשט בכל מיני ערוצי יוטיוב גדולים יותר ופחות, ולבסוף אפילו להגיע לכתבה בכלי תקשורת רציני כמו האטלנטיק, שפרסם בספטמבר 2021 מאמר בשם: "Maybe You Missed It, but the Internet 'Died' Five Years Ago" (אולי פספסתם את זה אבל האינטרנט "מת" לפני 5 שנים).

בוטים, סקריפטים ממוחשבים אוטומטיים שמדרגים אתרים עבור מנועי חיפוש ותכנים ברשתות חברתיות, היו חלק מהאינטרנט, אבל הם לא יכלו ליצור תוכן משכנע. "לא היה לנו אז בינה מלאכותית שפועלת בקנה מידה כזה, שבו אפשר ממש להאמין שיש חשבונות מבוססי AI שמנהלים את האינטרנט", אמר אדם אלכסיץ', בלשן ומחבר הספר Algospeak: How Social Media is Transforming the Future of Language, בראיון למגזין TIME לאחרונה. תאוריית "האינטרנט המת", הוא מוסיף, "הייתה פעם קונספירציה של השוליים המשוגעים, אבל עכשיו היא נראית הרבה יותר אמיתית".

המודל העסקי של יצירת תוכן באינטרנט הוא די פשוט: מפרסמים משלמים ליוצרים תמורת טראפיק (או "עיניים") שהתוכן שלהם מושך - מה שמאפשר ליוצרים להמשיך ליצור, ולבני אדם להמשיך לצרוך תוכן שהם אוהבים. אך בשנים האחרונות, מסתבר, בני האדם כבר לא כל-כך נדרשים למשוואה הזאת.

בדוח שפורסם במרץ על ידי חברת ניתוח הפרסום Adalytics, נמצאו מיליוני מקרים, לפחות מאז 2020, שבהם פרסומות של מותגים הוצגו בכלל לבוטים שסורקים את הרשת, ולא למשתמשים אמיתיים, ובכך נגרם נזק להשקעות של המפרסמים. על פי עדות של עובד גוגל, היו אפילו מקרים בהם הפרסומות הוצגו על ידי שרת הפרסום של גוגל - לבוטים של גוגל עצמה.

לפי חברת הסייבר הישראלית Imperva, החלק של תעבורת הבוטים באינטרנט גדל בעשור האחרון, ובשנת 2024 הוא הגיע למספר המדהים של 51%, הפעם הראשונה שבה בוטים עקפו את בני האדם בתעבורת האינטרנט העולמית. כעת, עם הכניסה האגרסיבית של הבינה המלאכותית, יכול להיווצר מצב שבו מפרסמים יצרו פרסומות ב-AI לטובת בוטים או סוכני AI אחרים שסורקים את הרשת לטובת רכישות של מוצרים.

ה-AI משנה את התמונה

עד שנת 2023 הדיון הזה היה כנראה לא רלוונטי, ונשאר בתור קונספירציה חסרת בסיס, אבל אז הגיע ChatGPT ושינה את התמונה, זאת אומרת שהוא היה אבן הדומינו הראשונה שהביאה אותנו לעולם שבו בינה מלאכותית מייצרת טקסט, קוד, תמונות, סרטונים, מוזיקה, רעיונות, ואפילו מבצעת פעולות בשמנו, מבלי שנוכל לדעת שמדובר בתוכן מזויף.

כעת השאלה הנפוצה, לפחות בקרב הדור הצעיר או מי שמחשיב את עצמו לבעל אוריינות דיגיטלית בסיסית היא, האם מדובר ב-AI? למעשה, הכתבה הזאת נולדה, כאשר חבר שלח לי לינק של כתבה חדשותית של אחד משלושת אתרי החדשות הגדולים בישראל ושאל: "האם זה נכתב ב-AI?". היה לי קשה לתת לו תשובה, אבל החשדות בהחלט היו שם. לאחר מכן החבר התלונן: "למה שאני בכלל אתאמץ להיכנס לאתר הזה שוב, אם אני חושד שאת הכתבות מייצר ChatGPT?".

הכעס שלו מוצדק מאוד, כיום ישנן להקות שמיוצרות ב-AI, עמודי אינסטגרם וטיקטוק שמייצרים סרטוני AI, וכמובן אין-ספור תמונות שרצות שנעשות בעזרת בינה מלאכותית ברשתות השונות - והרבה מהם יוצרים את אותו אנטגוניזם, ברגע שמבינים שמדובר במוצר מזויף ולא אותנטי.

הבעיה הגדולה שלנו בתור חברה היא שהאינטרנט שאנחנו מכירים הולך ומתמלא בחומרים כאלה. בשבועות האחרונים מצאתי את עצמי גולל בטיקטוק, נעצר כל כמה סרטונים ומגלה שמה שאני רואה הוא AI, למרות שלא מצוין זאת על הסרטון או בתיאור שלו כפי שאמורים, דבר שהכעיס אותי במיוחד.

על פי חברת Originality AI, סטארטאפ שמפתח כלי זיהוי לתוכן שנוצר בבינה מלאכותית, שיעור האתרים בתוצאות החיפוש העליונות של גוגל (20 הראשונות) המכיל תוכן שנוצר ב-AI עלה ב-400% מאז ש-ChatGPT הושק.

דו"ח של יורופול (Europol) משנת 2022 העריך כי עד שנת 2026 כ-90% מהתוכן המקוון ייווצר באמצעות בינה מלאכותית, שנת 2026 מעבר לפינה, אבל זה לא קרה. על פי ניתוח שביצעה חברת Graphite ל-65,000 כתובות URL שפורסמו באינטרנט בין השנים 2020 ל-2025, אחוז הכתבות שנוצרו על ידי AI זינק באופן חד אחרי השקת ChatGPT ב-2023. בחודש נובמבר 2024, שיעור הכתבות שנוצרו בבינה מלאכותית אף עלה לרגע על זה של הכתבות האנושיות, אך מאז שני הסוגים נותרו בערך באיזון.

הדוח, שפורסם על ידי חברת הקידום במנועי חיפוש (מה שמוכר בתור SEO), ניתח מדגם אקראי של 65,000 מאמרים בשפה האנגלית, שפורסמו בין ינואר 2020 למאי 2025. באמצעות כלי זיהוי בשם Surfer, כל כתבה שבה נמצא כי לפחות 50% מהתוכן נכתב בעזרת מודל שפה גדול (LLM) הוגדרה כתוכן שנוצר על ידי AI. כצפוי, הניתוח הראה זינוק חד בתוכן שנוצר בבינה מלאכותית עם יציאת ChatGPT - מכ-10% בסוף 2022, ליותר מ-40% עד 2024, לפני שהקצב התייצב מעט. בנוסף, חברת Originality.ai בדקה 558 כותרים על צמחי מרפא שנמצאים באמזון. מתוכם היא גילתה ש-82% נכתבו בעזרת כלי AI.

ועכשיו החדשות הטובות: נראה כי הצפת התוכן שנוצר ב-AI הגיעה לרוויה. לאחר שהמאמרים מבוססי הבינה המלאכותית הגיעו לשיא בנובמבר 2024, נתח התוכן החדש, האנושי והבינה המלאכותית, שומר על איזון של כ-50/50. נכון למאי האחרון, שיעור המאמרים החדשים שנוצרו על ידי AI עומד על 52%, לאחר שהחליף מקום עם הכתבות האנושיות, שזכו לרגע קצר לרוב רק חודש קודם לכן. למרות "החדשות הטובות", אפשר לנחש שברגע שייווצר כלי ליצירת כתבות ב-AI באיכות מספיק גבוהה, המספרים שוב ישתנו.

"לאינטרס העסקי של הפלטפורמות יש היגיון ברור - לדחוף לנו זבל של תוכן", אומר אדם אלכסיץ' לטיים. "כי עם הזמן, ככל שיש יותר חשבונות מבוססי AI, הן צריכות לשלם פחות ליוצרים אנושיים". מנועי חיפוש כמו גוגל התחילו לספק סיכומי AI של כתבות מהאינטרנט. במקום להיכנס לאתרים של יוצרי התוכן, המשתמשים יכולים לקבל תקציר ישירות בדף התוצאות. התוצאה: פחות הקלקות על אתרי התוכן - ופחות הכנסות מפרסום ליוצרים האנושיים.

עליית התכנים ב-AI, יחד עם השינוי במנוע החיפוש של גוגל, יוצר מצב שבו יותר כלי תקשורת יוצרים תכנים ב-AI, גם אם מדובר בתכנים בעלי איכות ירודה, גוגל מכניסה פחות משתמשים לאותם אתרים, אשר מרוויחים פחות כסף מפרסומות, ולכן יוצרים יותר תכנים ב-AI. אבל במעגל האכזר הזה יש משהו אחד שחסר - הכנסות.

"זה נורא נוח להחליף אלפי תוצאות חיפוש בפיסקה אחת מסודרת, אבל זה שינוי יסודי במידע שנקבל ובאופן שאנחנו צורכים אותו", אומר ל-mako דרור גלוברמן, מרצה ל-AI, מגיש "בזמן שעבדתם" ומייסד בית הספר JumpStart AI. "במקום לראות מגוון מקורות ולפתח חשיבה ביקורתית דרך השוואה והערכה עצמאית, אנו מקבלים תשובה אחת מוכנה, שמסתירה את המקורות ומונעת תהליך של למידה עצמאית. זה יוצר תלות גוברת בסמכות טכנולוגית ופוגע ביכולת שלנו לחשוב באופן עצמאי ולאמת מידע - כישורים שהם חיוניים כאזרח, כבעל מקצוע וכצרכן".

גלוברמן מזהיר כי ההשלכות של הפגיעה בכלי התקשורת תהיינה עצומות. "אין דמוקרטיה בלי עיתונות. אבל האינטרנט והרשתות החברתיות כבר פגעו בה מכל כיוון, משום שהן שואבות את תשומת הלב שלנו ואת תקציבי הפרסום. עכשיו מגיעים מנועי הבינה המלאכותית, ומאיימים לקחת את מה שנשאר: הכסף שנכנס לגופי התקשורת מחשיפת הקוראים למודעות. אם הגולשים יקראו סיכומי AI במקום ללחוץ על לינקים, הם לא ייכנסו לאתרים ולא ייחשפו לפרסומות, ההכנסות של האתרים יפגעו, הם יוכלו להשקיע פחות בתוכן ולהעסיק פחות עיתונאים, וזה אומר פחות דמוקרטיה.

"זה מוביל לריכוז מסוכן של כוח בידי מספר קטן של חברות מדיה וטכנולוגיה שקובעות איזה מידע מגיע לציבור, ופוגע בגיוון הדעות והמקורות שהם הבסיס של דמוקרטיה בריאה. התוצאה עלולה להיות שיח ציבורי עני ופיקוח דמוקרטי פחות יעיל. או במילים אחרות: לנו יהיה נוח, אבל השחיתות והריקבון יחגגו. אולי זה כבר נשמע מוכר".

מאיפה הכסף?

תעשיית ה-AI בשנים האחרונות הקפיצה את שווי החברות שעוסקות בה, לפעמים בעסקאות שמרגישות כמו ניפוח מלאכותי של שווי החברה, מה שלפי חלק מהמומחים יוצר בועה מסוכנת, שיכולה להתפוצץ בסופו של דבר. חברות כמו OpenAI חייבות להכניס כסף ומהר, ויש כמה אפשרויות לעשות זאת - להעלות את מחירי המנויים, אופציה שלוקחת זמן, מכיוון שלא ניתן להעלות מחירים בקצב מהיר מדי מחשש שהמשתמשים יברחו; אופציה נוספת היא הכנסת פרסומות לצ'אטבוט או לדפדפן החדש שלה - תהליך שיש עליו כבר שמועות ושנוא במיוחד על משתמשים, וגם עלול להבריח אותם; ואופציה שלישית היא רווחים ממכירות - פיצ'ר חדש שנכנס בארה"ב וייקח זמן עד שיגיע למדינות אחרות, אבל יכניס לחברה נתח קטן מכל מכירה שתעשה דרך צד שלישי. בכל מקרה, לפי מומחים תעשיית ה-AI צריכה להכניס כ-200 מיליארד דולר, והיא רחוקה מזה כרגע.

מי מאמן את מי?

בחזרה לתאוריית האינטרנט המת. כמה מבכירי הרשת התייחסו לתאוריה לאחרונה, למשל אחד שאולי הכי אשם בה - סם אלטמן. בציוץ ברשת X (טוויטר לשעבר) הוא הודה שלא התייחס ברצינות לתאוריית "האינטרנט המת" בעבר, אך לאחרונה החל להבחין ב“המון חשבונות בטוויטר שמופעלים על-ידי מודלי שפה גדולים (LLM)" - כלומר, הרבה ממשתמשי הרשת עשויים להיות בוטים המונעים ב-AI.

עוד איש טכנולוגיה, חשוב לא פחות, הוא אלכסיס אוהניאן, ממייסדי רשת הפורומים רדיט, שאמר שהוא מאמין גדול בתאוריה: "בסופו של יום, אנחנו הולכים לחיות בעולם שרוב רובו של התוכן שאנחנו רואים, נוצר ע"י בינה מלאכותית".

אבל מה זה אומר שרוב התכנים ברשת יהיו מיוצרים ע"י בינה מלאכותית ובוטים? בסופו של דבר, המודלים של AI אומנו על תכנים טקסטואליים שנוצרו ע"י אנשים אמיתיים. בין אם זה תגובות בפורומים של רדיט לציוצים של טוויטר או מאגר של ספרים. אבל אם הרשת מתמלאת לאט לאט, או יותר נכון בקצב אקספוננציאלי גבוה ככל שהכלים הופכים לפופולריים יותר, הרי בסופו של דבר יהיה קשה יותר לאמן מודלי שפה גדולים, כאשר רוב התוכן ברשת נוצר מבוטים או AI.

אז לאן הולכים מכאן?

נגיד ובאמת האינטרנט כפי שהכרנו ימות, ובוטים ו-AI ישלטו ברוב מוחלט של התכנים שנצרוך - מה יקרה? אחת האופציות היא שדרוג התוכן - נקבל יותר ויותר תכנים שיהיו מותאמים אלינו אישית ונהנה מהם אפילו יותר. רשתות חברתיות יהפכו לממכרות אפילו יותר, אבל נרגיש הנאה מכל פוסט, סרטון או תמונה. זה יהרוג לחלוטין את יוצרי התוכן, ויחייב אותם ללמוד לייצר את מה שהם רוצים ב-AI ובכמות גבוהה. הבעיה היא שגם היוצרים הכי טובים לא ממש ירוויחו מזה כסף כמו היום.

אופציה נוספת היא קריסה מוחלטת של משמעות. אין אמת, הכל סינתטי, מודלים מלמדים מודלים, מאגרי המידע לא יהיו רלוונטיים, ועובדות יהפכו ליחסיות (רק השבוע מאסק השיק ויקיפדיה משלו מבוססת על AI של גרוק). התרחיש הזה הוא הפסימי ביותר, קשה לתאר כיצד החברה שלנו תוכל לחיות לצד אפשרות כזאת.

יש שאומרים שבדומה קצת לתאוריית היער האפל (Dark Forest Theory), אשר מתייחסת לאישיות שחיה מתחת לפני השטח, גם ברשת תמשיך תרבות דומה. מתחת לפני השטח הרועשים של עולם המותגים, הבוטים ואלגוריתמים - מסתתרות קהילות ותקשורת אנושית אמיתית. גם פה משתמשי האינטרנט יעברו לשיחות קבוצתיות, ניוזלטרים, שרתים פרטיים ופלטפורמות מוצפנות - כדי להימנע מהפיקוח הפולשני האופייני למרחבים הציבוריים של הרשת.

אופציה חיובית יותר היא דווקא ערך מוגבר לתוכן אנושי. לצד השירים, הסרטונים והתמונות של AI, דווקא תוכן שבוודאות ייווצר על ידי בני אדם יהפוך ל"מלך". המשתמשים ידחו את מה שלא אמיתי והיוצרים האנושיים יזכו במה שנשאר.