מדענים יפנים הצליחו ליצור רובוט דמוי אנושי שמסוגל לחוש כאב ואף לבטא על פניו את קשת הרגשות האנושית. למשל, הרובוט יתכווץ ויכווץ את פניו כאשר נוגעים בו עם זרם חשמלי. הפיתוח שמאפשר זאת היא מערכת כאב מלאכותית בשם Affetto, שנבנתה לתוך ראש של רובוט בצורת ילד. הילד-רובוט עצמו פותח כבר בשנת 2018 ונחשב לאחד האנדרואידים המתקדמים ביותר בעולם.
צוות הפיתוח באוניברסיטת אוסקה הוסיף לו למעשה מערכת שממפה 116 נקודות לחץ על פני הרובוט, ואז משתמשת בהבעות פנים ניואנסיות שתוכנתו על ידי המדענים, כמו למשל חיוך או הזעפת פנים, כדי לקשר אותם לתחושות כאב. חיישנים טקטיליים מסוגלים למעשה לזהות נגיעות ופגיעות, ולהפעיל את מערכת הכאב כדי שתגרום להבעות פנים שמדגימות את רמת חוסר הנוחות שחש הרובוט.
אין זה מפתיע שהפרויקט מגיע דווקא מיפן: ״בתרבות היפנית, לכל חפץ דומם יש נשמה״, מסביר פרופסור אסדה שהוביל את הפיתוח, ״כך שרובוט ממתכת אינו שונה מבן אדם מהבחינה הזו. אנחנו מטמיעים מערכת עצבים של מגע וכאב בתוך רובוט כדי לגרום לו להרגיש כאב, על מנת שיוכל להבין מהם מגע וכאב בקרב אנשים אחרים. אם זה אפשרי, אנחנו רוצים לראות אם הוא יוכל לפתח אמפתיה ומוסריות״.
״המטרה שלנו היא ליצור חברה שמשלבת בתוכה רובוטים בעלי אינטיליגנציה מלאכותית בצורה סימביוטית, ורובוט שמסוג להרגיש הוא רכיב מפתח בחברה הזו״, ממשיך דוקטור אסדה. ״החברה היפנית מתבגרת בקצב גבוה ויש הרבה קשישים שחיים לבד, אז רובוטים כאלה יכולים לספק להם עזרה פיזית ונפשית״.
זהו כמובן צעד ענק לקראת העתיד שתואר בסרטי ״בלייד ראנר״ ובסדרות כמו ״ווסטוורלד״, שבו רובוטים הם בלתי ניתנים להבחנה. ״אני חושב שאנחנו לא מאוד רחוקים מהעתיד הזה מבחינה טכנולוגית״, אומר אסטה, ״אבל מבחינה אתית זה כבר סיפור אחר״.
דוקטור היסשי אישיהרה, שסייע לעצב את הרובוט מבחינה חיצונית, טוען כי אמפתיה ומאפיינים אנושיים הם הכרחיים בשביל שרובוטים ואנשים יחיו זה לצד זה בהרמוניה. ״באופן כללי, אני מאמין שרובוטים יהיו יותר יעילים ביצירת קשרים חברתיים עם אנשים, אם הגוף שלהם יהיה יותר רגיש ואקספרסיבי. זו הסיבה שאני מנסה לפתח ראש של אנדרואיד בעל יכולות הבעה. כמובן שאני חושב שיום אחד בני אדם ייצרו רובוטים שקשה להבחין בינם לבין בני אנוש״.