"אף פעם לא לקחתי חופשת לידה, אני מניקה את התינוק במשרד"

אפרת רפפורט רק בת 36, אבל מאחוריה עומד כבר אקזיט שעשתה בגיל 29, כאשר הסטארטאפ שהקימה, בונובו (Bonobo AI), נמכר לענקית התוכנה סיילספורס בשנת 2019 ב-50 מיליון דולר, כך לפי פרסומים. לאחר הרכישה עבדה חמש שנים בסיילספורס, ובמהלך התקופה כיהנה כמנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח (R&D) בישראל וניהלה מאות עובדים.

אבל החיידק היזמי לא עזב אותה, ובחודשים האחרונים היא חזרה עם חברה חדשה שהקימה, June AI, יחד עם צוות המייסדים המקורי מהסטארטאפ הראשון שלה – עידן ציטיאט (CTO), ברק גולדשטיין (President) ואוהד חן (Chief Architect), כשהיא משמשת בתפקיד המנכ"לית (CEO). אחד המשקיעים בחברה, שהכריזה בחודש שעבר על גיוס של 20 מיליון דולר ומפתחת מודל חדש להטמעת תוכנה ארגונית בעידן הבינה המלאכותית, הוא מנכ"ל ומייסד סיילספורס, מארק בניוף. ואם כל זה לא מספיק, היא נשואה ואם לארבעה ילדים בני 5, 4, שנתיים ותינוק בן ארבעה חודשים.

"אנחנו כקבוצה, זה הסטארטאפ השני שלנו ביחד", מספרת רפפורט בשיחה עם mako. "הראשון, Bonobo AI, היה פלטפורמת ניתוח שיחות קוליות. הוא היה סטארטאפ AI עוד לפני שזה היה מגניב, לפני מודלי השפה הגדולים, כשהיו רק מודלי שפה בסיסיים. ב-2019 סיילספורס רכשה את בונובו, כשהסיבה הייתה השאיפה של סיילספורס להיות בכל נקודת מגע עם הלקוחות, ואנחנו היינו מה שאפשר לה להיכנס לעולם ה-Voice – שיחות קוליות, וזום אחר כך".

ארבעת השותפים מכירים כבר יותר מעשור. "בזמן שהייתי סטודנטית עשיתי את התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע״ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, שם עשיתי תואר שני בנוירוביולוגיה חישובית לצד קורסים במדעי המחשב, ארכיאולוגיה והיסטוריה", מספרת רפפורט על תחילת ההיכרות ביניהם. "תוך כדי נחשפתי לקונספט של סחר הוגן, והתחלתי לייצר במזרח בגדים בסחר הוגן ולמכור אותם בארץ. מישהי חיברה אותי לברק ואמרה לי: 'את חייבת להכיר אותו, הוא יזם ויש לו גם צד חברתי, הוא הקים את עמותת נובא' (אין קשר לפסטיבל – ד.ג). ככה פגשתי אותו לפני יותר מעשור. הוא הכיר את עידן ואוהד, שהיו יחד מהצבא ביחידה 81 – אני הייתי ב-8200 – וככה נוצר החיבור. אנחנו מכירים ועובדים יחד מעל עשור".

אחרי רכישת הסטארטאפ כיהנה רפפורט בסיילספורס כמעט חמש שנים – בהתחלה בתפקידי מוצר שקשורים ב-AI, ובשנים האחרונות כמנכ"לית מרכז הפיתוח של סיילספורס בארץ, שמנה אז כ-800 עובדים. "עזבתי ב-2024 יחד עם עידן ואוהד, וברק עזב קצת לפנינו", היא אומרת.

הרעיון להקמת החברה החדשה, June AI, נעוץ במהפכת הבינה המלאכותית. המוצר מיועד לחברות גדולות שעובדות עם מערכות כמו סיילפורס, ServiceNow, Workday, אורקל, SAP, מיקרוסופט ומערכות דאטה כמו Snowflake. לפי רפפורט, אחרי שחברה רוכשת פלטפורמה כזו היא נדרשת להתאים אותה לתהליכים העסקיים שלה – עבודה שנעשית פעמים רבות בצורה ידנית, דורשת ידע ספציפי ואינה נגמרת לעולם מכיוון שהארגון משתנה ללא הרף.

לדבריה, דווקא המעבר ל-AI מגדיל את הצורך בעבודת הטמעה: "בנית עכשיו את האייג'נט הכי טוב בעולם, והוא צריך להשתמש בדאטה שנמצא באחת מהמערכות האלה. אבל שם יש המון כפילויות של הדאטה, והסוכן צריך לדעת איפה נמצאת האינפורמציה הנכונה. כמו שבן אדם מתבלבל, גם אייג'נט מתבלבל".

ב-June AI המערכת מתחברת לארגון, סורקת את המערכות שלו וממפה את התהליכים העסקיים: למשל כיצד מאשרים הנחה, מתי נדרש אישור מגורם מסוים, או איך מחליטים אם ליד הוא לקוח פוטנציאלי רלוונטי. בשלב הבא היא מציפה הזדמנויות להטמעת AI, מפרטת אילו שינויים נדרשים במערכות, ובהמשך מאפשרת לסוכנים לבצע את ההטמעה בפועל בסביבת הלקוח. בסוף התהליך מסייעת החברה גם בניהול השינוי ובהטמעת היכולות החדשות בקרב העובדים.

מודל הפעילות של החברה מבוסס על דמי מנוי (SaaS), משום שלדברי רפפורט ההטמעה אינה פעולה חד-פעמית. "העסק כל הזמן משתנה, וכל הזמן ההתאמות האלה צריכות להיעשות", היא אומרת, ומציינת כי לחברה כבר יש לקוחות פעילים בתחומי הבריאות, הפיננסים, התקשורת, הטכנולוגיה והאנרגיה.

אחד המשקיעים בחברה, שמונה כיום כ-20 עובדים, הוא מארק בניוף, שהשקיע באופן אישי ומכיר את הצוות עוד מימי בונובו. "אנחנו שותפים של סיילספורס ועובדים איתם מקרוב. במקרה הזה לא הייתה מצגת משקיעים", היא אומרת.

על ההחלטה לעזוב את התפקיד הבכיר ולהקים חברה חדשה, היא אומרת: "היזמות היא סוג של חיידק שקשה להוציא. למדתי המון ונהניתי בקורפורייט, אבל בסוף הרגשתי צורך לחזור לזירה היזמית. הרגשנו שיש לנו רעיון טוב ורלוונטי בתזמון נכון, וכולנו היינו במקום בחיים שאפשר לנו לעשות את זה שוב ביחד. אז החלטנו לארגן את הלהקה מחדש. אנחנו מתכננים להתרחב בארץ ובחו"ל, והרבה מהעובדים שלנו הם חבר'ה שהיו איתנו עוד מבונובו ומסיילספורס".

על הטענה כי אימוץ כלי AI יוביל לפיטורים נרחבים בארגוני ענק, אומרת רפפורט: "כל העולם נמצא בתוך מהפכה שבה כל התפקידים משתנים, ואף עבודה לא נראית כפי שנראתה לפני שנתיים. יש בזה הרבה אתגרים לצד הרבה הזדמנויות".

מעבר לקריירה, רפפורט היא כאמור אם לארבעה ילדים קטנים, כשהצעיר שבהם תינוק בן ארבעה חודשים בלבד. "מעולם לא לקחתי חופשת לידה", היא מספרת. "תראי, הייתי כבר מיומנת כי הוא ילד רביעי. הוא יונק בהנקה מלאה ובא איתי לכל מקום – הוא נמצא איתי במשרד כל יום, נוסע איתי לנסיעות עבודה בחו"ל, וכולם פה במשרד כבר הרדימו אותו לפחות פעם אחת. יש פה חדר שהפכנו לחדר הנקה עם כל הפסיליטיז – אוניברסיטה, משטח פעילות, פוף ובגדים להחלפה. זה ממש כמו עוד בית בשבילו".

על השילוב התובעני בין האימהות ליזמות היא אומרת: "זה לא פשוט וזה לא קליל, אבל היה לי מאוד חשוב להיות צמודה אליו. יש שני דברים שאני לא מוותרת עליהם: העבודה והזמן עם הילדים. אני מוציאה אותם מהמסגרות, נמצאת איתם אחר הצהריים, מרדימה, וחוזרת לעבוד בלילה – לפעמים עד ארבע לפנות בוקר, גם בגלל העבודה מול ארצות הברית. ויתרתי על דברים כמו נטפליקס. כל דבר שהוא לא זמן עם הילדים או עבודה – עשיתי לו אאוטסורסינג, ויש לי המון עזרה ותמיכה מבן הזוג שלי ומהמשפחה. זו פריווילגיה להיות מסוגלת לעשות את זה".

בן זוגה, רון הלד, הוא איש הייטק, מתמטיקאי וסופר, שהוציא את ספר הביכורים "מקץ שבע שנים" בהוצאת "אחוזת בית". הוא גם שירת בימי מילואים רבים מאז 7 באוקטובר.

ראיתי פרסומים שמכרתם ב-50 מיליון דולר. זה סכום שמשנה חיים?

"אני לא יכולה להיכנס לסכומים עצמם, אבל זה בהחלט היה סכום ששינה את החיים. הייתי אז עוד בשנות ה-20 לחיי, בגיל 29, כך שזה לגמרי היה סכום משמעותי".

חוץ מעניין הילדים, את האישה היחידה בצוות המייסדים לצד שלושה גברים. נשים מגיעות להתייעץ איתך?

"באופן יחסי לצערי עדיין אין המון נשים, למרות שזו מגמה שהולכת ומשתנה. אני נמצאת בתחום הזה כבר הרבה שנים ומרגישה שיש היום יותר יזמיות, שותפות בסטארטאפים, משקיעות ובכירות בטק – אבל ללא ספק יש עוד הרבה עבודה לפנינו.

"הרבה נשים כותבות לי ומגיעות להתייעץ, ומאוד חשוב לי לעזור כפי שאני יכולה ולשתף מהחוויה האישית שלי. מה שמתאים לי לא בהכרח מתאים לכל אחת, וכל הדרכים הן לגיטימיות".