מכון המחקר והמדיניות SNPI מפרסם את סקירת החציון הראשון של שנת 2023 בהייטק הישראלי, בהמשך לסקירת הרבעון הראשון של השנה שפורסמה באפריל האחרון. על פי הסקירה, שני הנושאים המרכזיים המשפיעים על הכלכלה הישראלית ותעשיית ההייטק הם המיתון הגלובלי וחוסר היציבות בישראל בעקבות התוכנית המשפטית. השילוב בין השניים הביא לפגיעה קשה ומתמשכת בהייטק הישראלי בחציון הראשון.
אלו הממצאים המרכזיים:
- סך ההשקעות בחצי השנה האחרונה – הנמוך ביותר מאז 2018: סך ההשקעות בחציון הראשון של 2023 עומד על כ-3.7 מיליארד דולר, ירידה של כ-31% מהחציון הקודם, וירידה של 68% ביחס לחציון הראשון של 2022.
- ירידה גם במספר סבבי הגיוס: מספר הסבבים ברבעון האחרון עמד על 103 - לעומת 250 בתקופה המקבילה אשתקד.
- רבעון שישי ברציפות של ירידה בהשקעות: סך ההשקעות בסטארטאפים ישראליים ברבעון השני של 2023 עומד על 1.7 מיליארד דולר, גם הוא הנתון הנמוך מאז 2018.
- ישראל נשארת מאחור בזמן שהעולם מתאושש מהמיתון: המשך הירידה בהשקעות מתרחשת בשעה שארה"ב ואירופה מתחילות לצאת מהמשבר עם עלייה בהשקעות הון סיכון של 15% ו-34% בהתאמה ברבעון האחרון, לאחר שנה של ירידה בהשקעות.
- חלק מהיציאה של סקטור ההייטק העולמי מהמיתון מיוחסת להשקעות גדולות בטכנולוגיות AI: הערכה כי כ-1,400 חברות הייטק בישראל משתמשות בטכנולוגיה זו, כאשר סך ההשקעות בשנתיים האחרונות בחברות אלה עמד על כמחצית מסך ההשקעות הון-הסיכון בהייטק הישראלי. עם זאת, יש לזכור כי בינה מלאכותית איננה סקטור מובחן ולכן מדובר בהערכות בלבד.
- הצניחה החדה בהשקעות חצתה את כל הסקטורים, אך בסקטור ה-Agri-Food Tech היא הייתה המתונה ביותר: בחציון הראשון של 2023 נרשמה ירידה משמעותית בסכומי ההשקעות בכלל הסקטורים המרכזיים באקוסיסטם הישראלי, כאשר בפינטק וב-Enterprise IT & Data Infrastructure נרשמו הירידות הגדולות ביותר ביחס לשנת השיא 2021 (ירידות של 82% ו-83%, בהתאמה). מבין הסקטורים שנבדקו, בסקטור ה-Security Technologies, שברובו משויך לסייבר, הייתה הירידה המתונה ביותר ביחס לשנה שעברה (ירידה של 44%). הירידה המתונה ביותר ביחס לממוצע החציוני של 2021 נרשמה בסקטור ה-Agri-Food Tech (ירידה של 60%).
- לאחר עשור של עלייה – קיפאון בשכר הריאלי בהייטק: במהלך חודש יוני 2023 דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי השכר הממוצע בהייטק במרץ 2023 היה גבוה ב-5.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אולם מדובר בשכר הנומינלי. לעומת זאת, אם מסתכלים על השכר הריאלי, שהותאם לשינויים כתוצאה מהאינפלציה באופן המייצג את כוח הקנייה של השכר, אז הוא נמצא בקיפאון (כלומר - השכר עלה בשיעור זהה להתייקרות המחייה, ולכן אין בעצם עלייה בכוח הקנייה של מקבל השכר).
הממצאים תואמים לדוח מצב ההייטק הישראלי של רשות החדשנות שפורסם בשבוע שעבר, שם פורסם כי ברבעון הראשון של השנה ההשקעות בישראל ירדו ביותר מ-70% בהשוואה לשנה שעברה - ויותר מאשר באזורים אחרים בעולם.
אז ממה נובעת הירידה בהשקעות? איך משפיע המצב הפנימי בישראל?
"ברור שאנחנו בתקופה של ירידה בהשקעות בהייטק הישראלי, אין מישהו שחולק על זה", אומר אורי גבאי, מנכ"ל SNPI ל-mako. "זה רבעון שישי ברציפות של ירידה בהשקעות הון סיכון בסטארטאפים בישראל. עובדות שקשה להתווכח איתן. השאלה הגדולה – ממה זה נובע?
"הירידה מתחילה כבר בתחילת 2022, לא עם הממשלה הנוכחית ולא ב-2023. יש כאן פקטור של המיתון העולמי, ראינו ירידה בהשקעות בהייטק בעולם כולו, ולכן ברור שזה חלק גדול מהסיפור הזה. אנחנו מנסים לראות באמת מה קורה בישראל ביחס לעולם. בדוח הזה אנחנו מראים בצורה מפורשת שברבעון האחרון יש התחלה של התאוששות בהשקעות בהייטק בעולם - בארה"ב ובאירופה, כאשר בישראל ממשיכים בירידה. כמובן שיכול להיות שרבעון אחד לא מעיד, וברבעון הבא ההתאוששות לא תימשך.
"אלה הנתונים. בנוסף, כל שיחה שלי עם משקיעים מחו"ל מתחילה ב-'מה לעזאזל קורה אצלכם?'. אני שומע מעשרות שיחות עם חברות ומשקיעי הון סיכון בארץ ובעולם, שהם מקבלים אמירות בסגנון: 'חברים אתם בטלטלה, יש אי ודאות ואי יציבות'. יש משקיעים גלובליים שיושבים על הרבה כסף ומחכים לראות מה קורה אצלנו. זה עוד התסריט האופטימי, התסריט הגרוע יותר שהם אומרים – 'אנחנו אוהבים את החברה שלכם, אבל תעזבו את ישראל ותעברו לסיליקון וואלי".
גבאי מוסיף: "לא נתעלם מהעובדה שההייטק העולמי מייצג סטנדרטים ליברליים, שאני אקרא להם מתקדמים, כמו פרו גיוון ולהט"ב, ואני מניח שיש משקיעים בעולם, לא אמרו לי את זה, שלא אוהבים לשמוע התבטאויות של גורמים בקואליציה למשל נגד הקהילה הלהט"בית או נשים, זה לא מסתדר עם עולם הערכים שלהם. אני מניח שזה חלק, אבל לא חלק גדול. כרגע ההתאוששות באירופה ובארה"ב מתחילה לאותת בצורה ברורה שישראל מתחילה להיפרד מהמגמות העולמיות. החשש הגדול שנמשיך בירידה – והעולם יתאושש".
מה אתה חושב שהממשלה צריכה לעשות כדי לתקן את המצב?
"התקווה שקצת נגוזה היא שבבית הנשיא יגיעו להסכמות נרחבות. כאורי גבאי יש לי העדפות שלי על אילו הסכמות, אבל כמנכ"ל SNPI שדואג לעתיד ההייטק ישראלי, פחות משנה מה ההסכמות, העיקר שיגיעו להסכמות שישקפו שלטון חוק דמוקרטי ככל שיהיה. אבל לפני שבועיים נראה שהעסק הזה ירד מסדר היום, וכרגע ההתפתחויות נראות יותר פסימיות".