היוטיובר הישראלי שהגיע למיליון מנויים: "ילדים מכל העולם רוקדים לפי הסרטונים שלי"

על דיג'יי רפי (רפי נתן) אולי לא בהכרח שמעתם, אבל בעמוד היוטיוב שלו, שנקרא "דיג׳יי רפי", יש כבר יותר ממיליון מנויים, והוא מתגאה בכך שהוא היוטיובר הראשון בישראל, שאינו זמר, שעבר את הרף הזה. לשם השוואה, לעידן תלם (Inde Game) יש 948 אלף מנויים.

בסרטונים בעמוד, שפונה לקהל בין-לאומי, אפשר לראות את נתן מבצע צעדי ריקוד פשוטים יחסים לשירים באנגלית שכולם מכירים, כמו ABC, מקרנה ועוד. כל הסרטונים זוכים למיליוני צפיות, כאשר הסרטון הכי נצפה שלו על הצ'ה צ'ה זכה ללא פחות מ-77 מיליון צפיות. לנתן יש עמוד נוסף המיועד לקהל הישראלי, עם ריקודים לשירים בעברית, כמו הלהיט "תמיד אוהב אותי", והם זוכים למאות אלפי צפיות.

הוא בן 35, נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה, גדל ברעננה, וכיום גר בירושלים עם אשתו ושני ילדיו. הוא יוטיובר כבר 5 שנים, וגם מפיק מוזיקלי, דיג'יי, רקדן מקצועי 17 שנה ואומן ביטבוקס. בנוסף, הוא בעלים של חברת הפקות בינלאומית שמפיקה אירועים בארץ ובחו"ל, שמספקת אטרקציות, רקדנים ותקליטנים לאירועים.

בראיון ל-mako הוא מספר על תחילת הדרך בעולם הריקוד כילד מבית דתי: "הגעתי לריקוד מתוך בית שבו המוזיקה וההופעות היו נוכחות כל הזמן – סבא שלי ואבא שלי היו מוזיקאים. בגיל 10, כשהייתי מחוץ לשיעורי ספורט, מצאתי את עצמי בחדר המוזיקה, מתופף על כל דבר שהיה סביבי. באותו זמן גרנו במרכז קליטה, והמצב הכלכלי של ההורים שלי לא אפשר לי לרכוש סט תופים או להמשיך ללמוד, אז פשוט התחלתי לחקות את הצלילים בעזרת הפה – ביטבוקס", נזכר נתן.

נקודת המפנה הייתה כשהיה בן 13, כשזכה בתחרות ביטבוקס ב-99 ESC עם דיג'יי יורם ואזנה. בגיל 16 התחיל ללמוד ברייקדאנס בכפר סבא, ובמהרה מצא את עצמו מתחרה במועדונים בתל אביב.

"היה לי את הרצון העז להופיע בפני קהל, ושם מצאתי את עצמי. בהתחלה, הדת והתרבות שלי לא היו תואמות כל כך את עולם הברייקדאנס, אבל בסופו של דבר הצלחתי לשלב את השניים – וההצלחה לא איחרה לבוא", מספר נתן. "ההורים שלי תמיד תמכו בי, וגם הרב דניאל בלר ז"ל, רב הקהילה שלנו, היה אדם שבין היתר הבין את האש שבערה בי, ודחף אותי להמשיך ולהגשים את החלום שלי".

הוא החל להעלות סרטונים ליוטיוב במרץ 2020, תחילת הסגר הראשון ושיא הפאניקה מהקורונה. "היה לי עסק מצליח של הפקות, אבל הכול השתנה ברגע. החברה שלי, שהייתה פורחת, פתאום נכנסה לשיתוק מוחלט. לא היו לי אירועים בארץ או בחו"ל, ומצאתי את עצמי בלי עבודה ובלי הכנסה.

"המשפחה שלי תמכה בי באופן מדהים. אימי ז"ל חשבה שיהיה רעיון טוב אם אעלה סרטונים של ריקודים, כפי שאני עושה בהופעות ובאירועים, כדי לעזור לאנשים שתקועים בבית בזמן הסגר. ההשקעה הזו הפכה מהר מאוד לערוץ יוטיוב, והייתה לי תמיכה אדירה מאשתי וגיסי. לאחר פטירת אימי בתאונת דרכים ב-2022, אני מרגיש שהערוץ הזה גם מוקדש לזכרה. תמיד אני משדר את האהבה שהיא העניקה לי בכל סרטון שאני מעלה".

הסרטון הראשון שזכה להצלחה היה קליפ בשם "צ'ה צ'ה סלייד", ריקוד שמתבצע על שיר מוכר בארה"ב שמלווה המון אירועים כמו בר מצוות וימי הולדת, לדברי נתן. "התגובה הייתה מעורבת: חלק אהבו את הרעיון, וחלק לא כל כך הבינו את הקונספט. לאחר כחודש, הסרטון הגיע ל-300 צפיות, ולא חשבתי שהוא יתפוס תאוצה כל כך גדולה. אבל פתאום, אחרי שעשיתי עוד סרטונים, הסרטון הראשון הגיע ל-100,000 צפיות. בתוך זמן קצר, הוא הגיע ל-76 מיליון צפיות! פתאום קיבלתי המון סרטונים מאנשים ברחבי העולם רוקדים לפי הקליפ שלי, וזה היה הרגע שבו הבנתי שהרעיון תפס". לסרטון יש, נכון להיום, 78 מיליון צפיות.

הוא מספר שהקהל שלו מאוד מגוון: "אם הייתי צריך להגדיר את זה במספרים, אז מדובר כך: 50% מהקהל שלי מארה"ב, 20% ממדינות מוסלמיות כמו איראן, עיראק, מצרים וכולי, 10% מאוסטרליה, אנגליה, ודרום אפריקה, 10% מהודו, פיליפינים, יפן ו-10% ממדינות אירופה ודרום אמריקה. היום אני מקבל סרטונים של ילדים מכל העולם רוקדים לפי הסרטונים שלי, וזה פשוט מרגש לראות את ההשפעה הזו".

באשר לשילוב בין הדת לעיסוק שלו במוזיקה, ריקודים וסרטונים, מבהיר נתן: "אין שום סתירה בין יצירה ואומנות, ריקודים ושמחה, לבין היהדות. ההפך, ביטוי עצמי דרך מוסיקה וריקוד הוא דבר מאוד יהודי, ובטח לשמח אנשים זו מצווה גדולה, במיוחד בזמנים כמו היום. אני כל הזמן חושב לעצמי איך להמשיך לעשות טוב בעולם דרך הסרטונים שלי, עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.

"אני חושב שכשהייתי צעיר יותר, היה מורכב והתגובות היו חצויות, אבל כיום זה משהו שהוא בלתי נפרד מהעולם הדתי. אני חושב שאין בית ספר דתי בישראל שלא מקרין את הסרטונים שלי באופן קבוע, ומצד שני, אין בית ספר חילוני שלא רוקד איתי באופן קבוע. כשאני מכין את הריקודים, במיוחד כשזו מוסיקת מהעולם היהודי, אני סך הכול מעביר את המסורת הלאה בצורה יותר נגישה ומודרנית".

הוא מספר כי הוא פרץ בעולם הדתי דרך פרויקט "צמאה", שהיה המופע הראשון שמשלב מוסיקה יהודית וריקוד בלייב. "אני חושב שבזכות הפרויקט הצלחנו להביא את עולם הריקוד לפרונט בעולם הדתי, משהו שהפך את זה לדבר מקובל ומבורך", הוא אומר.

סימן ההיכר של נתן בכל הסרטונים שלו הוא הכובע שלו. "כשהתחלתי להופיע בתור DJ Raphi, בניתי דמות מסוימת, ופשוט היה מתאים לו כובע", הוא אומר. "בעולם הברייקדאנס תמיד הייתי לובש כובע, כך שזה הרגיש לי טבעי. גם היום אני מסתובב לרוב עם כובע קסקט וכיפה מתחת. זה פשוט מי שאני. אמונה הוא דבר אישי לכל בנאדם, הלבוש החיצוני הוא רק המעטפת החיצונית. לדעתי מה שחשוב, הוא מה שקורה בפנים ומה אתה מקרין החוצה הלאה לעולם. ואני משתדל להקרין את הדברים הטובים סך הכול".

כשהוא נשאל ממה הוא מתפרנס הוא מפרט על כמה מקורות: "החברה שלי להפקות, הכנסות מיוטיוב, מכירת מרצ'נדייס, פרסומות גוגל, וגם צילום סרטוני ברכות באמצעות Cameo. אני גם מופיע בחו"ל, במיוחד בקהילות יהודיות ובאירועים פרטיים. כל זאת, אני עושה במקביל לניהול הערוץ והפקת תוכן. לגבי מנויים בתשלום – מדובר במספר מצומצם של מאות מנויים, וזה לא מקור הכנסה משמעותי ליוטיוברים, אבל הוא בהחלט עוזר להמשיך להפיק תוכן איכותי".

איך אתה בוחר את השירים לקליפים?

"בהתחלה הייתי בוחר שירים פופולריים לפי טרנדים או לפי גימיקים, כי ידעתי שזה יעזור להעלות את הצפיות. בשנים האחרונות התחלנו להוציא שירים מקוריים במיוחד לילדים, וזה שינה את הכול. גיליתי שהסוד להצלחה הוא למצוא את השילוב המושלם של ריקוד, מוזיקה אלקטרונית ועיצוב גרפי מושקע".

בשנים הקרובות נתן שואף להרחיב את פעילותו. "אני רוצה להקים צוות רחב יותר, להפיק תוכן איכותי יותר, ואולי אפילו לשלב את העולם שלי בהופעות חיות בארץ ובחו"ל. חלום נוסף הוא אולי לחתום עם חברת ענק כמו דיסני או וורנר. אני חושב שהאתגר האמיתי הוא 'מה הלאה'. אחרי שהגעתי להישגים יפים, אני חייב להמשיך ולהתמיד".

למה אתה חושב שהסרטונים שלך כל כך מצליחים?

"אני מאמין שההצלחה קשורה לאנשים סביבי, לצוות המדהים שאני עובד איתו. כולם עובדים יחד מתוך תחושת שליחות ורצון אמיתי להצליח. בנוסף, אני חושב שהיכולת שלי להשקיע בסרטונים, ולתכנן כל פרט קטן, הייתה המפתח להצלחה".