"לציבור נמאס": המשפחות השכולות שקוראות לשיח נקי ולא אלים

השנים האחרונות היו סוערות וקשות בישראל, ונראה שבכל פעם מחדש רמת השיח עוד ממשיכה לרדת. את מיזם "הדיבור" הקימו משפחות שכולות שאיבדו את היקר להם מכל במלחמה, בתחושה חזקה שכבר אי אפשר לשאת את ההשמצות, הפילוג והשיח המלכלך.

המיזם הוקם מעט לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר בין המקימים שלו נמצאים הרב שמואל סלוטקי, אביהם של ישי סלוטקי ז"ל ונעם סלוטקי ז"ל שנפלו בקרב ב-7 באוקטובר בהגנה על קיבוץ עלומים, שרית זוסמן, אימו של בן זוסמן ז"ל שנפל בקרב בצפון הרצועה, ד"ר יאיר בן דוד ששכל את אחיו עמישר בן דוד ז"ל בקרב בדרום הרצועה ומשפחות שכולות נוספות.

כחלק מפעילותו, הדיבור מדרג מדי שבוע, כבר 72 שבועות, את האישים המפלגים ביותר מבין אנשי התקשורת והרשתות, וכן בקרב הפוליטיקאים. הם מתייחסים לכמות הציוצים המפלגים שכתבו, אך חשוב מכך למספר החשיפות שהם זכו לו. כך למשל, בשבוע שעבר ינון מגל עמד בראש המדד המפלג של אנשי תקשורת ורשתות, טלי גוטליב הובילה את הרשימה המפוקפקת של נבחרי הציבור – קואליציה, ועופר כסיף את נבחרי הציבור מקרב האופוזיציה.

המילים שמנוטורות מתעדכנות מידי שבוע לפי הצעות של הקהל למה נחשב רעיל. בין המילים שמוגדרות כרעילות אפשר למצוא את "כרותי אונה", "מכונת הרעל", "ביביסט", "השמאלנים", "ממשלת בגץ", "קפלנוחבות ועוד" – ביטויים מסיתים משני הצדדים של המפה הפוליטית. הציוצים מנוטרים לפי מילות המפתח, אך עוברים בדיקה ידנית של מתנדבי המיזם ומסווגים לפי ההקשר שלהם.

במשך למדד, חברי מיזם הדיבור נפגשים באופן שוטף עם אנשי תקשורת ופוליטיקאים. "אנחנו יודעים שכשחבר כנסת מופיע במדד, זה באמת כואב לו. ורואים כיצד האופן בו הוא מתבטא משתנה בעקבות זאת. אנחנו רואים ירידה של כ-70 אחוז בשיח הרעיל ברשתות של פוליטיקאים שנפגשנו עימם, עם אנשי תקשורת המצב מורכב יותר, אבל אנחנו פועלים בכל הכוח גם בגזרה הזו", הם אומרים ל-mako.

הם גם מתגמלים פוליטיקאים ששומרים על שיח נקי ומכובד, ומחזיקים פינה קבועה בגל"צ, בה הם מעלים לשידור פוליטיקאי שדיבר בצורה מכבדת וראויה, "כדי לתת במה לשיח שאנחנו רוצים לשמוע".

"נחתים את 70 החברות הגדולות במשק"

כעת הם משיקים את אמנת הדיבור, תחת הכותרת: "מילים עושות שינוי" ומזמינים את אזרחי ישראל – פרטיים ועסקיים – לחתום עליה. באמנה קוראים לשיח נקי, להימנע מקללות, ביטויי גנאי ואלימות מילולית, להכיר בזכותם של אחרים להחזיק בדעות שונות, לא להפיץ שקרים, לקדם הבנה והקשבה במקום התנצחות אטומה, להציג נושאים מורכבים באופן שקול, להימנע מטענות מניפולטיביות ומהתקפות אישיות ולקיים דיון ענייני המתמקד בנושא ולא באדם או בציבור.

קבוצת התקשורת פרטנר היא הראשונה שחתמה על העצומה, ואף שילבה את עקרונותיה בקוד האתי שלה, כך על פי הודעתה, "כחלק מהובלת תרבות ארגונית המבוססת על סובלנות, כבוד הדדי ואחריות חברתית – בעבודה, בבית, בסביבה הקרובה וברשת".

המטרה של הדיבור היא להחתים חברות גדולות נוספות, ארגונים, אנשי תקשורת, משפיעני רשת, פוליטיקאים ומובילי דעת קהל. "ביום רביעי נשתתף בכנס ונפגוש שם את 70 החברות הגדולות במשק, והמטרה היא להחתים את כולם", הם אומרים.

"אופטימי שאפשר לשנות את השיח"

ד"ר יאיר בן דוד נמצא בוועדת ההיגוי של "הדיבור". אחיו הצעיר, רס"ן (במיל') עמישר בן דוד, היה מפקד חפ"ק בעוצבת הקומנדו, ונפל בקרב בדרום רצועת עזה במרץ 2024, כשהיה בן 43.

"הוא עשה המון ימי מילואים, ונהרג בח'אן יונס. לפני זה הוא היה בכפר עזה, בצפון ואז שוב בעזה. בחיים שלו הוא היה מחנך מיוחד. הוא האמין בתלמידים שלו והותיר בהם המון רושם. כמות התלמידים שבאו ודיברו איתנו בשבעה הייתה מדהימה", מספר בן דוד ל-mako.

"היו בינינו הבדלים פוליטיים מאוד חזקים, הוא גר בהתנחלות עלי, אני גר בתל אביב, יחסית שמאל, אבל למדתי בזכותו איך להתווכח, בלי הרעל ובלי הארס. פעם היינו נזהרים לדבר על נושאים פוליטיים, אבל באיזשהו שלב התחלנו לדבר על הדברים ולהתווכח על פוליטיקה. גם במיזם הדיבור, ההרכב אצלנו מאוד מגוון פוליטית. המנדט שלנו לדבר על השיח ולא על התוכן".

בן דוד הקים יחד עם אח נוסף מיזם לזכר עמישר שנקרא "להתווכח ביחד", שלימד איך להתווכח על נושאים פוליטיים וחברתיים "ולהישאר בחיים". "התחלנו להפיץ אותו עם משרד החינוך וכל מיני מקומות ודרכו הגעתי לדיבור", הוא אומר.

לשאלה מה הם בעצם עושים, הוא משיב: "בפועל יש לי הרבה שיחות עם פוליטיקאים וחברי כנסת, אנחנו מגיעים אליהם פיזית. המטרה היא לעבור אותם אחד אחד, וקודם כל לדבר על המדד שלנו. אנחנו רואים שאנשים שאנחנו מדברים איתם באמת מפחיתים קצת את השיח הרעיל. המטרה שלא יפסיקו להגיד דברים נחרצים, אלא שיפסיקו להשתמש בשפה מכלילה, התקפות אישיות, לא שיפסיקו להגיד את מה שהם חושבים, אבל שיורידו את 'הקישוטים'".

האם אתה אופטימי שאפשר לשנות את השיח?

"אני אופטימי, אבל זה תהליך מאוד ארוך. אני לא אופטימי שזה ייפתר תוך כמה ימים או תוך כמה חודשים, אבל בתהליך מאוד ארוך והדרגתי נצליח. דווקא כי הרבה מהציבור כבר נמאס לו, אנשים מבינים את הנזק המתמשך של הקיטוב ושל השיח שיש היום, והם כן רוצים להביע את דעותיהם, בלי שיתקפו אותם ברעל וארס".