רכבת ישראל מאיימת בתביעה על האפליקציה החינמית שמנגישה את זמני הרכבות

אפליקציית בטר רייל (Better rail) היא אפליקציה חינמית שמטרתה "לצפות בזמני רכבת ישראל במהירות ובנוחות". האפליקציה שמה לה למטרה להנגיש את שירותי רכבת ישראל לציבור, אין בה פרסומות והיא כתובה כקוד פתוח. בחנות האפליקציות של אנדרואיד, לדוגמה, הדירוג שלה עומד על 4.6.

היום (ג') שיתף גיא טפר (30), מפתח ומעצב האפליקציה, ברשת X כי רכבת ישראל שלחה להם מכתב התראה לפני תביעה.

"אני מפתח אתרים ואפליקציות כבר יותר מ-10 שנים, ואני במיוחד אוהב לעשות אפליקציות שנוח וכיף להשתמש בהן", מספר טפר ל-mako. "בתקופת הקורונה, לפני כחמש שנים, היה לי קצת זמן פנוי והחלטתי להציב לעצמי אתגר: לבנות את אפליקציית הרכבות הכי נוחה לשימוש שאי-פעם נוצרה. הסתובבתי בתחנות הרכבת, הסתכלתי על אנשים ובדרך שבה הם משתמשים ברכבת, וניסיתי להבין איך אפשר לעזור לנוסע לחוץ שממהר לרכבת לקבל את המידע שהוא צריך בצורה הכי מהירה וברורה שיש. ככה נולדה בטר רייל".

טפר מוסיף: "החלטתי שבטר רייל תהיה חינמית, ללא פרסומות וללא מטרות רווח, כדי שנוכל לשים את טובת הנוסעים לפני הכל. האפליקציה כתובה בקוד פתוח, כלומר שהקוד שלה חשוף לציבור וכל אחד יכול לשפר ולעזור לפתח אותה. עם הזמן נוצרה סביב בטר רייל קהילה של אנשים שעובדים עליה יחד בהתנדבות. בטר רייל מאפשרת גישה מהירה ונוחה ללוח הזמנים, בניגוד לאפליקציית רכבת ישראל שלטעמנו מרגישה עמוסה ומסורבלת יותר, ואנחנו מציעים גם עדכונים בזמן אמת לאורך הנסיעה, קצת כמו Waze לרכבות, עם אינטגרציה ישירה למערכת ההפעלה באייפון ובאנדרואיד".

לטענת טפר, ברכבת הכירו את הפרויקט מיומו הראשון: "רכבת ישראל ידעה על בטר רייל כבר מהשבוע הראשון להשקתה. פרסמתי את האפליקציה בפייסבוק, ומנהל הדיגיטל של הרכבת פנה אליי בעקבות הפוסט. קבענו שיחה, אך לצערי היא מעולם לא התקיימה".

במכתב שנשלח אל טפר ב-9 באוגוסט 2026 על ידי עו"ד ד"ר זיו רוטנברג ממשרד גורניצקי ושות' בשם רכבת ישראל, טוענת החברה כי בטר רייל עושה שימוש מסחרי בלתי מורשה בנתוני החברה ומפרה את תנאי השימוש שלה. לטענת הרכבת, נתוני לוחות הזמנים, תכנון הנסיעה והמידע הזמין במערכות הדיגיטליות הם נכסים קנייניים שלה, ותנאי השימוש אוסרים על העתקה, פרסום או שימוש בהם ללא אישור מראש ובכתב.

ברכבת טוענים כי בניגוד לאפליקציות ניווט מורשות, בהן מוביט, שמקבלות את המידע הגולמי בצורה מסודרת דרך משרד התחבורה, בטר רייל משכה את הנתונים באופן אוטומטי, ישיר ושוטף מממשקי ה-API וממאגרי המידע של הרכבת. במכתב נטען גם כי הגישה למערכות כללה עקיפה של חסימות ובקרות טכנולוגיות ושימוש במפתח גישה ייעודי שלא אושר לאפליקציה, דבר המהווה לטענתם חדירה לחומר מחשב בניגוד לחוק המחשבים.

עוד טוענת הרכבת כי פעילות האפליקציה יצרה עומס על התשתיות וגרמה לקריסות חוזרות של מנוע חיפוש הנסיעות הרשמי (בהן אירוע עומס באוגוסט 2025 ושלושה כשלי תעבורה במאי 2026), בעלויות תשתית שלטענתה מגיעות למאות אלפי שקלים. כעת דורשת הרכבת להפסיק לאלתר כל גישה למערכותיה, למחוק את הנתונים שנאגרו, להסיר את האפליקציה מהחנויות בתוך 7 ימים ולמסור דיווח על רווחים לצורך בחינת גביית פיצויים.

טפר מתאר את השתלשלות האירועים בחודשים האחרונים: "לפני כחודשיים קיבלנו פנייה רשמית מאגף הטכנולוגיה של רכבת ישראל. הם החמיאו לנו על האפליקציה, אך ביקשו שנפסיק להשתמש במאגר המידע של הרכבת ונעבור להשתמש במידע של משרד התחבורה, שבו משתמשות גם שאר אפליקציות התחבורה הציבורית. כיבדנו את הבקשה והתחלנו לעבוד על מעבר לקבלת המידע ממשרד התחבורה. אלא שבמהלך העבודה גילינו פערים משמעותיים בין לוחות הזמנים של משרד התחבורה לאלה של רכבת ישראל, לצד חוסרים ואי דיוקים רבים בנתונים.

"פנינו לרכבת ישראל ולמשרד התחבורה בניסיון להסדיר את העניין, נפגשנו עם הגורמים הרלוונטיים, אך עד היום דבר לא השתנה. ביקשנו, לטובת הנוסעים, שייתנו לנו מעט זמן עד שבעיית הנתונים תוסדר, ובינתיים יאפשרו לנו להמשיך להציג את המידע התקין. במקום זאת, קיבלנו מכתב התראה לפני תביעה".

"התגובה הראשונה שלנו למכתב הייתה בהלה", מודה טפר. "בכל זאת, אין לנו את המשאבים של גוף גדול כמו רכבת ישראל, ותביעה על סך מאות אלפי שקלים שמגיעה ממשרד עורכי דין גדול היא דבר שיכול לשנות את מהלך החיים. אבל אחרי שהתייעצנו עם עו"ד גיא זומר, שעוזר לנו בהתנדבות, הוא הבהיר לנו שאין להאשמות שלהם אחיזה משפטית. הוא ניסח עבורנו תגובה מקיפה שמפריכה את טענות הרכבת ומבהירה עד כמה הן חסרות בסיס. החלטנו לא להיכנע לדרישות של הרכבת, אנחנו לא מסירים את האפליקציה מהחנויות ונמשיך להנגיש את זמני הרכבות לציבור הנוסעים".

בתגובה המפורטת שנשלחה לרכבת ישראל, משיבים בבטר רייל כי רכבת ישראל היא חברה ממשלתית שממומנת מכספי משלם המסים, ולכן לוח הזמנים שלה הוא מידע ציבורי שאין לרכבת זכות לדרוש עליו בלעדיות כקניין רוחני. כמו כן, הודגש כי לאורך 5 שנות פעילות קיבלה האפליקציה כ-2,000 שקל בלבד מתרומות משתמשים - סכום שאינו מכסה את התחזוקה או אלפי שעות הפיתוח – ולכן הטענות לרווחים אינן רלוונטיות.

באשר לטענות על חדירה אסורה, בבטר רייל דוחים זאת ומציינים כי זמני הרכבת מועברים בבקשת רשת סטנדרטית ונגישים לכל אדם ללא צורך בהרשאה או סיסמה, כפי שמשתקף גם מקוד המקור הפתוח ב-GitHub. הם אף מצטטים דברים שאמר עו"ד רוטנברג עצמו ל"דה מרקר" באוגוסט 2026: "מידע המתפרסם באתר אינטרנט ונגיש לכל אדם, ללא צורך בזיהוי, בהרשאה או בסיסמה, אינו יכול להיחשב מידע סודי". לגבי העומסים, נטען כי כאלף משתמשי האפליקציה היו יוצרים עומס זהה לו היו משתמשים באתר הרכבת, וכי נדרש מהרכבת להציג בדיקות ונתוני תעבורה שיוכיחו את הטענה לנזק.

טפר מדגיש כי המאבק נוגע לכלל ציבור הנוסעים בישראל: "חשוב להדגיש שלא רק נוסעי בטר רייל עלולים להיפגע מחוסר אמינות הנתונים של משרד התחבורה – כל משתמשי אפליקציות התחב"צ (גוגל מפות, מוביט, הופאון וכו') שמסתמכות על המידע שמעביר משרד התחבורה עלולות להציג מידע שגוי. על זה אנחנו נאבקים".

בשלב זה, בטר רייל העלתה גרסה חדשה המבוססת על נתוני משרד התחבורה. לטענת המפתחים, הנוסע הממוצע אומנם לא ירגיש בהבדל, אך במקרים של ביטולי רכבות ושינויי רציפים עלול להופיע מידע שגוי, ועל כן הם מבקשים מהציבור לדווח על אי דיוקים. במקביל, ביקשו בבטר רייל תמיכה כספית בפעילות שלהם.

מרכבת ישראל נמסר: "המידע המלא והמקיף אודות שירות הרכבות, זמניהן, מסלולן, וכלל היבטי השירות והמידע לנוסעים של רכבת ישראל, מפורסם לכל דורש באתר וביישומון רכבת ישראל, באופן שעומד בכל תקנות ודרישות אבטחת המידע, סייבר, נגישות ושירות המחמירות ביותר כנדרש מתשתיות קריטיות.

ככל שיש מיזמים המעוניינים להשתמש במסדי הנתונים, עליהם לעשות זאת בצורה מסודרת, כפי שגם הוצע למיזם המדובר, באמצעות מסד הנתונים של משרד התחבורה, וזאת בדומה לאפליקציות ושירותים דומים אחרים".