אם אתם מרגישים שבשנים האחרונות הפקקים בישראל, ובגוש דן בפרט, רק הולכים ומחמירים - אתם לא טועים. העלייה בכמות הרכבים על הכביש ועבודות התשתית המרובות (גם אם אלו ישפרו את המצב בעתיד), גורמות לכך שכולנו עומדים הרבה יותר זמן בפקק מדי יום. על אף שפתרון ארוך טווח, כמו שיפור התחבורה הציבורית והקמת מערכת יעילה להסעת המונים לא נראה באופק, כבר היום ישנם מספר פתרונות טכנולוגיים שמסייעים בהתמודדות עם המצב.
אחד מהפתרונות הללו שייך לחברת אקסלרייט, חברה ישראלית הקיימת כבר כ-8 שנים, אך פונה בעיקר לשוק הבינלאומי בשנה וחצי האחרונות. לאחרונה חתמה החברה על הסכמים עם מספר עיריות בפולין, במסגרתם היא תפרוס מערכות רמזורים חכמים שיפחיתו את הגודש בכביש בעשרות אחוזים. לצד פולין, החברה מקדמת פתרונות תחבורתיים גם במדינות נוספות כמו קנדה, אוסטרליה ומקומות נוספים.
המערכת של אקסלרייט, הנקראית פאלקון, מאפשרת לבצע אופטימיזציה של התנועה בצמתים באמצעות בינה מלאכותית. בחברה מסבירים כי המערכת כבר פרוסה בלמעלה מ-1,000 צמתים בארץ, כולל בירושלים, באר שבע, הרצליה, אשדוד ורחובות, לאורך צמתי הרכבת הקלה בתל אביב ובלמעלה ממחצית מהצמתים של נתיבי ישראל - אך בישראל עדיין לא מאפשרים שימוש במצלמות רמזורים, כפי שנעשה ברוב העולם. על פי החברה, היום בישראל מערכת הפאלקון "מבצעת את הכי טוב שהיא יכולה" במסגרת הרגולציה, אולם בחו"ל היא יכולה לשלב סנסורים יותר חכמים, שכוללים אלגוריתמיקה יותר מתקדמת.
המערכת של אקסלרייט מקלה על עומס התנועה, חוסכת עלויות לרשויות, מגישה המלצות לשיפור זרימת התנועה ואף מאפשרת להקטין את פליטת הפחמן הדו-חמצני ובזבוז הדלק כתוצאה מקיצור זמן הנסיעה. כמו כן, המערכת מזהה נקודות תורפה בדרך ומגבירה את הבטיחות של נהגי הקורקינטים והאופניים השיתופיים. על אף שבאקסלרייט מבטיחים שהמערכת מסוגלת להבטיח צמצום בעומסי התנועה בשיעור של למעלה מ-20% בממוצע, בישראל כאמור, הפתרון עדיין לא מיושם באופן מלא. "המדינה שלנו אמנם קטנה, אבל התהליכים הבירוקרטיים ארוכים", אומר זיו נוימן, מנכ"ל אקסלרייט ומשנה למנכ"ל קבוצת YSB.
נוימן מסביר שכיום לא ניתן להשתמש בישראל בגלאים שהם לא גלאי כביש (לולאה) לצורך בקרת רמזורים, שנחשבים לפחות אמינים. זאת על אף שכמעט בכל רחבי העולם כבר משתמשים במצלמות, שמאפשרות לקבל מידע הרבה יותר משמעותי ומדויק. הסיבה לכך היא שעדיין לא התקבל אישור ממשרד התחבורה. "אימוץ תקנות אירופאיות או אמריקאיות ואישור לחברות בתחום לעבוד בארץ, יעשה שינוי אדיר ביכולת של תוכנות ניהול תנועה מתקדמות לפעול בישראל", מוסיף נוימן. "הרגולציה הישראלית מאוד מקשה על הפעלת אלגוריתמים שמאפשרים אוטומציה לצמתים, מה שמכונה רמזור חכם. בישראל אין למעשה אף רמזור חכם חוץ מאשר במסגרת פיילוטים".
"אנחנו רואים בהטמעת תחבורה חכמה כצעד מתבקש והכרחי, ואנו שמחים להוביל מהפכה שכזו בפולין, ובקרוב גם במדינות נוספות", מסכם נוימן. "בכל העולם ערים רבות סובלות מעומסי תנועה, מפליטת מזהמים לאוויר ומפגיעה חמורה באיכות החיים. עיצוב המרחב העירוני בשנים הקרובות יחייב הטמעת טכנולוגיות מתקדמות כדי להימנע מכל אלה. לצד השמחה בהטמעת המערכת הישראלית בערים ברחבי העולם, אנחנו מקווים שמדינת ישראל תשחרר את המחסום הרגולטורי הקיים היום להטמעת טכנולוגיות דומות, ותסייע בכך לכולנו לצאת מהפקק".
לאחרונה עלתה לכותרת חברה נוספת בתחום התחבורה, NoTraffic הישראלית, שהשלימה לאחרונה סבב גיוס שני על סך 50 מיליון דולר. הפלטפורמה של NoTraffic הופכת את מערך הרמזורים לרשת דיגיטלית המנהלת באופן אוטונומי את התנועה במרחבים העירוניים על פי מדיניות המפעיל. בין לקוחותיה עשרות מחלקות התחבורה מהגדולות בארה"ב כדוגמת קליפורניה, טקסס ופנסילבניה. באקסרלייט מדגישים שהם אינם מתחרים בחברה זו, שכן לדבריהם NoTraffic משלבת בין חומרה ייעודית שהחברה פיתחה לבין אלגוריתם. המוצר של אקסלרייט מנגד מתחבר לחומרה הקיימת בשטח כפי שהיא.