קשה לפספס את האינפלציה ששוטפת את מדרכות וכבישי ישראל; רוכבי הקורקינטים החשמליים והאופניים נמצאים בכל מקום, ועם העלייה בכמות הכלים הזעירים הפרטיים והכניסה של החברות השיתופיות כמו Bird, Lime ו-Wind לישראל, הגיעה גם עלייה אדירה בהיקף האכיפה של המשטרה ופקחי העיריות; כך למשל, בחצי שנה הראשונה של 2019 נרשמו כ-13 אלף דוחות לרוכבים על מדרכות בתל אביב לבדה. לחלק מהרוכבים נמאס ממה שהם מכנים ״אכיפה סלקטיבית״ והם החליטו לעשות מעשה, ולבנות בעצמם אפליקציה בהשראת אחד הפיצ׳רים האהובים ביותר בווייז – דיווח על שוטרים ופקחים.

לקבל אזהרה בנייד רגע לפני שמגיעים לאיזור עם פקח

“מאז שאני מכירה את עצמי אני אוהבת לפתור בעיות, לרוב של ציבור שאני חלק ממנו… אם יש בעיה ואני יכולה לפתור אותה, מבחינתי זה הכי כיף שיש”. כך מסבירה עדן טולדנו, שפיתחה את אפליקציית Copper המדווחת על מיקומי פקחים, בשיחה עם גיקטיים. טולדנו עובדת כמהנדסת תוכנה בחברת Compie Technologies מזה 3 שנים ומתנדבת כבר שנתיים בארגון She-Codes. בין היתר, היא גם רוכבת על כלים דו-גלגליים, וטוענת כי האכיפה של עיריית תל אביב היא שהובילה אותה לפיתוח האפליקציה.

חלוקת דו"חות לכלי רכב חשמליים בת"א (צילום: החדשות12)
חלוקת דו"חות לכלי רכב חשמליים בת"א | צילום: החדשות12

“התשתיות התחבורתיות ממש מכשילות את הרוכבים. דמיין לך שבתור נהג רכב היית עובר דרך רמזור ירוק, והדרך היחידה שלך הייתה מובילה לאין-כניסה”, היא מסבירה, “כשאתה רוכב אופניים, אתה נתקל באינספור סיטואציות תחבורתיות בלתי אפשריות כאשר לרוב מחכה בסופן פקח לגבות ממך את מחיר הטעות”. בכך מכוונת טולדנו לתופעות כמו שבילי אופניים שנקטעים במפתיע, ירידות משבילים לכבישים ושלל הפתעות נוספות.

 

האפליקציה שפיתחה טולדנו מאפשרת למשתמשים לדווח בלחיצת כפתור על מיקומים של פקחים מצד אחד, ומאפשרת למשתמשים האחרים גם לרכוב עם האפליקציה ולקבל התראות לפני שהם מגיעים לאיזור בו נמצא פקח. כמו כן, ניתן לדווח על סכנות כמו תאונות ושבילי אופניים חסומים. על גבי המפה באפליקציה ניתן לראות גם “איזורי סיכון” בהם התקבלו דיווחים רבים על אכיפה מוגברת או קבועה, כך שניתן לקבל התראות גם אם משתמשים לא דיווחו באותה העת על מיקומו של פקח בפועל.

חוץ מהתרומה לקהילת הרוכבים, טולדנו גם הרוויחה לא מעט ברמה המקצועית. את הפרויקט היא התחילה ב-2018 תחת השם “Workaround TLV” או “טיפול עקיף בבעיה במקום לפתור את הבעיה בתל אביב”, כפי שטולדנו מכנה את הסיבה ליצירת הפרויקט. מאז שינתה את העיצוב מספר פעמים, והיא מספרת כי בצד השרת היא עובדת עם node ו-Google Cloud Platform, ובאמצעות העבודה על הפרויקט היא הכירה לעומק את נושא הענן ואפילו עבודת DevOps שבה לא התעסקה בעבר.

לא לבד בשוק

טולדנו היא לא היחידה בשוק אפליקציות הפקחים הישראליות. גם יוני גנג וטום קוך פיתחו אפליקציה בשם “פקח עין” שנולד כפרויקט גמר לסדרת “יזמות בפיתוח תוכנה”. קוך מספר כי הרעיון לאפליקציה עלה לאחר שקיבל קנס בסך 250 שקלים כשנסע על הקורקינט שלו בחזרה מהעבודה.

אופניים חשמליים (ארכיון) (צילום: או ירוק, חדשות)
צילום: או ירוק, חדשות

קוך וגנג מספרים כי בתחילת הדרך, לא היה להם ניסיון קודם בפיתוח אפליקציות, ולכן החלו ללמוד בעצמם את הנושא, ומתוך הרצון להשיק את האפליקציה ל-iOS ואנדרואיד בו זמנית הם בחרו לפתח את האפליקציה ב-React Native. קוך עובד כ-Data Scientist ונמצא בשלבי הסיום של תואר ראשון במדעי המחשב, בעוד גנג עובד כמפתח פייתון ו-Data Analyst בעיקר בתחום ה-OCR, וגם הוא לקראת סיום התואר שלו במדעי המחשב. “בגלל ששנינו עובדים במשרה מלאה במשרות מאתגרות, ובנוסף לכך ששנינו סטודנטים, עיקר העבודה על האפליקציה התבצעה עמוק לתוך הלילה”, מספרים השניים בשיחה עם גיקטיים. “ככל שהתקדמנו בפיתוח הפרויקט הוא חדל להיות רק פרויקט גמר וראינו בביצועו חלק מחזון של מתן פתרון לבעיה כואבת ותרומה לשיפור תרבות הרכיבה”.

פורסם ב-Geektime

עוד ב-Geektime

עלייתו ונפילתו של המהנדס הגאון שמאחורי הדלוריאן מ”בחזרה לעתיד”

מחקר חדש: סטארטאפים עם יזמת בין המייסדים מגייסים יותר כסף

לאחרונה התעדכנה האפליקציה באפשרויות חדשות כמו הצגה של שבילי האופניים בתל אביב, תאי חניה של כלים שיתופיים בתל אביב, איזורים חמים ועוד. “אנחנו לא באים להפריע למילוי תפקידו של אף פקח או שוטר. אנחנו מתקוממים כנגד תופעה של התנערות מחפירה של המדינה, שלא פועלת לטפל בצורכיהם של הרוכבים”.

עוד טוענים השניים שייעוד האפליקציה הוא “לצמצם ככל הניתן דיסאינפורמציה, לעודד נהיגה אחראית ובטוחה המבוססת על החלטות מושכלות ולא כפלטפורמה שיעודה הנו אך ורק לסייע לרוכבים להתחמק מעונש”. אגב, “פקח עין” לא משמשת רק לדיווחים על פקחים ושוטרים, אלא גם על משטרה צבאית, מה שעשוי להפוך ללהיט לא קטן בקרב קהילת החיילים בצה”ל.

למרות הרעיון המעניין, שתי האפליקציות סובלות מאותה הבעיה, והיא העובדה שהן שתיהן תלויות במידת המעורבות של המשתמשים בה כדי לתחזק את מאגר הדיווחים. טולדנו מסבירה כי “ככל שהאפליקציה תעזור להם יותר (לרוכבים, ע.ב), כך הם גם ירצו לתרום לאחרים. הרבה מהאנשים שפונים אלי בגאווה ואומרים לי שהם דיווחו היום בקופר, מספרים שהם נכוו בעבר מאכיפה לא הוגנת, ושקופר עזרה להם להימנע מכך. בפן הטכני, השתדלתי לקצר את תהליך הדיווח למינימום כדי להקל על המשתמשים״.

אמא ושני ילדים רוכבים על אופניים חשמליים בירושלים (צילום: By Dafna A.meron, shutterstock)
צילום: By Dafna A.meron, shutterstock

גם מפתחי “פקח עין” מסבירים כי הם מודעים לבעיה הזו, ומנסים לתת לאפליקציה כמה שיותר ערך מוסף, ולהגיב לכל פניה של משתמשים כדי לרכוש את חיבתם. כמו כן, השניים הוסיפו אפשרות של גיימיפקציה לצבירת נקודות על דיווחים, בדומה ל-Waze שמעודדת כך מעורבות של משתמשים נוספים.

רעיון שנוי במחלוקת, אבל המפתחים טוענים כי האפליקציות לא ישמשו את מי שרוכב בצורה מסוכנת

בשלב הזה סביר להניח שחלקכם מזדהה עם הטענות של מפתחי האפליקציות, וחלקכם זועם על עצם קיומם. קשה שלא לתהות האם האפליקציות הללו מסייעות לרוכבים להמשיך לסכן רוכבים והולכי רגל אחרים. לטענה זו מגיבה טולדנו כי אכיפת הפקחים, לטענתה, לא מתקדמת ברוכבים המסוכנים, אלא ברוכבים נורמטיביים: “גורמי האכיפה מחפשים את הטרף הקל, המהיר, וזה שיכאב לו בכיס אבל ירצה פשוט להמשיך עם החיים שלו מבלי ליצור לעצמו בעיות עם החוק”. הרוכבים המסוכנים, כך לטענתה, כלל לא זקוקים ל-Copper כיוון שהחוק “כלל לא מעניין אותם”.

גם קוך וגנג טוענים כי האפליקציה שלהם לא מסייעת לרוכבים מסוכנים כמו ש-Waze, שמאפשרת גם היא דיווח על שוטרים ומארבים שונים, לא מייצרת נהגים מסוכנים יותר. “חשוב להבין שמקורות הבעיה הינן היעדר תשתיות, והיעדר תרבות נהיגה. לצערנו אין בכוחנו לשנות אף אחד מהם”. השניים טוענים כי הפתרון של קנסות כבדים הוא הפתרון הקל של המדינה והעיריות, וכי היקפי הקנסות הם ‘בלתי נתפסים’. עם זאת, הם מברכים על החלטות שונות של המדינה בנושא כמו חיוב רוכבים במבחן תיאוריה וחיוב נסיעה בקסדה, שמכווינים את האזרחים לתרבות נהיגה זהירה ובטוחה יותר. טולדנו קוראת בינתיים למדינה ולעיריות לנקוט בגישה של אכיפה סימטרית גם כנגד נהגים שמאיימים על חיי הרוכבים על הכביש. תופעה שכמעט כל רוכב אופניים וקורקינט נתקל בה .

גם כותב שורות אלו רוכב על קורקינט חשמלי מדי יום למשרדי גיקטיים, ולמרות שאני מקפיד לנסוע עם קסדה ובשבילי אופניים המסוכנים להפליא של רחוב אבן גבירול בתל אביב, לא אחת פקחים ניסו לעצור בכוח רוכבים לפניי, מה שגרם לעצירת פתע שהתחמקתי ממנה בשנייה האחרונה. באופן כללי, אני יכול להבין למה נסיעה בנתיבים עם אכיפה מוגברת היא חוויה לא נעימה שבה אתה חושש שכל טעות קלה שלך תעלה לך במאות שקלים, ואם אני יכול לדעת מראש היכן לא כדאי לנסוע, אני משער שאני אעשה את זה.

‘Copper’ זמינה להורדה בחינם ל-iOS ולאנדרואיד; ‘פקח עין’ זמינה להורדה בחינם ל-iOS ולאנדרואיד

תגובת עיריית תל אביב-יפו: ״עיריית תל אביב-יפו אוכפת באופן משמעותי וללא פשרות את התקנות שבסמכותה בדגש על רכיבה אסורה על המדרכה של אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים, כולל תפיסת כלי רכב זעירים שיתופיים המהווים מכשול במרחב הציבורי. האכיפה מתבצעת על ידי עשרות פקחים עירוניים במטרה לצמצם את מספר הפגיעות בהולכי הרגל, תוך הפרדת השימושים בסוגי הדרך השונים. נדגיש כי הדרישה להגברת האכיפה בנושא עולה ביתר שאת גם מתושבים רבים בעיר, וזאת לאור הסכנה הכרוכה בחיכוך בין רוכבי הכלים הממונעים והולכי הרגל״.

פנינו למשטרת מחוז תל אביב לקבלת תגובה, ונעדכן את הכתבה לכשתתקבל.