"אנשים אומרים לי שהם לא אוהבים בדרך כלל AI - אבל זה איכשהו נוגע בהם ומרגש אותם"

מוטי בכר, בן 37 מתל אביב, פתח השבוע עמוד אינסטגרם שמדמיין בעזרת בינה מלאכותית את הרגעים מאחורי הקלעים של כמה מהיצירות הכי מוכרות בתולדות האומנות. העמוד, unseen_studio_ai, נפתח ביום שני וכבר הגיע לכ-8,000 עוקבים, עם 3 סרטונים שצברו יחד יותר מ-400 אלף צפיות.

"מה שחזק בקונספט הזה הוא שאנחנו משתמשים ב-AI, שזו הטכנולוגיה הכי חדישה והכי קורית, שאגב גם הרבה אנשים סולדים ממנה, אבל אני משתמש בה דווקא כדי להחיות את הדברים הכי איקוניים - קלאסיקות, מאסטרפיסים של אומנות", אומר בכר ל-mako. "אני חושב שדווקא החיבור הזה בין הקלאסיקה לבין הטכנולוגיה הוא מה שחזק ומושך אנשים".

הסרטון הראשון בעמוד עסק ביצירה שקרובה במיוחד ללבו של בכר, "נער ננשך על ידי לטאה" של האומן האיטלקי קאראווג'ו. הסרטון השני, על המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י, כבר הגיע לכ-350 אלף צפיות, 27 אלף לייקים וכמעט 1,000 תגובות. הסרטון השלישי שעלה בינתיים עוסק ב"נערה עם עגיל פנינה" של יאן ורמיר.

בכר עובד בהייטק ומוביל צוות עיצוב מוצר. לדבריו, בשלוש השנים האחרונות הוא יוצר עם AI, בעיקר כדי לשחזר באופן ריאליסטי רגעים שלא צולמו. הוא למד אדריכלות בבצלאל, ושם גם למד קורס בתולדות האומנות. "שם באמת נחשפתי גם להמון יצירות וסיפורים, ממש התאהבתי בעולם הזה ובסגנונות השונים, וזה משהו שנשאר קרוב לליבי", הוא אומר.

"יש יצירה אחת שמלווה אותי כבר המון שנים. עשיתי עליה את הסמינריון שלי בבצלאל. קוראים לה 'נער ננשך על ידי לטאה', זו יצירה מאוד הומוארוטית ויש בה המון משמעויות. גם קאראווג'ו בעצמו היה גיי", מספר בכר. "ממש לאחרונה עברתי דירה והחלטתי לתלות את היצירה הזאת אצלי בבית. ואז עלה לי רעיון - מה היה קורה אם הייתי יכול לשחזר את הרגע שבו קאראווג'ו מצייר את הילד הזה בסטודיו שלו, ילד עדין עם פרח בשיער, בדיוק ברגע שבו לטאה עולה מן הפירות והפרחים על השולחן ונושכת את האצבע שלו. והוא מופתע, בתדהמה, במבט כזה כואב וענוג באותו זמן. ואז התחלתי לייצר את הסרטון".

בכר מתאר תהליך עבודה שמתחיל דווקא בסיפור, לא בפרומפט. "אני קודם כל חושב על הסיפור שאני רוצה לספר, זה הדבר הכי חשוב, מה אני רוצה להעביר בווידאו מבחינת מה שקורה בו וגם מבחינת הרגש שאני רוצה שיהיה בו. ואז אני עובד יחד עם ה-ChatGPT, ממש מפרק איתו ביחד את הסיפור ובונה איתו פריימים".

"ברגע שיש לי את התמונות אני מנפיש אותן בנפרד, לפעמים זה לוקח המון ניסיונות עד שיש בדיוק את ההנפשה הנכונה או שהרגש של ההנפשה זה בדיוק מה שרציתי", הוא אומר. "אני משתמש בכל מיני מודלים של הנפשה - זה יכול להיות Kling, זה יכול להיות Runway, זה יכול להיות Luma, כל דבר הוא טוב למשהו ספציפי".

אחרי זה מגיעה העריכה הידנית. "ואז אני לוקח את הדברים האלה ועורך אותם בצורה ידנית לחלוטין. קודם כל אני בוחר את המוזיקה שתלווה את הסרטון, שצריכה להיות מתאימה לרגע שאני רוצה להעביר ולסיפור שאני רוצה לספר. ואז ממש עבודה קפדנית של בחירת הפריים הנכון והקאטים הנכונים", הוא אומר. את העריכה הוא עושה בטלפון, באפליקציית Videoleap של Lightricks הישראלית, שלדבריו דומה ל-CapCut. "זה לא איזה פרומפט אחד שאומרים לי 'תעשה לי וידאו כזה וכזה' ופשוט יוצא תוצר. אני חושב שהעריכה היא אחד הדברים הכי חשובים בכל התהליך הזה - איך לוקחים את כל חומרי הגלם ומחברים אותם ביחד".

משך העבודה, הוא אומר, מתקצר מסרטון לסרטון. "זה משתנה ואני יכול להגיד שזה גם משתפר מסרטון לסרטון - אני מפתח ממש workflows שאני כל פעם משכלל אותם וככה אני גם מצליח לקצר את הזמנים. הראשון לקח לי, במצטבר, משהו כמו שש שעות, והאחרון כבר לקח שלוש-שלוש וחצי שעות".

על הזינוק בעמוד הוא מספר: "עשיתי את הסרטון הראשון, העליתי אותו לאינסטגרם שפתחתי, ופרסמתי אותו רק בסטורי שלי, ופתאום נהיו לי 30 עוקבים. ואז אמרתי, 'אוקיי, בוא ננסה לעשות סרטון נוסף', האמת שאחותי קצת דירבנה אותי, אמרה לי 'יאללה תעשה עוד אחד'. ואז אמרתי טוב, נבחר את היצירה הכי איקונית בכל הזמנים שגם תיגע בהרבה אנשים, כי היצירה הראשונה שבחרתי היא לא סופר מוכרת, אז בחרתי את המונה ליזה של לאונרדו דה וינצ'י".

"העליתי את הסרטון של המונה ליזה ביום שלישי בערב. הלכתי לישון כשיש 30-35 עוקבים. קמתי בבוקר עם אלפיים עוקבים, המון צפיות והמון תגובות מכל העולם", הוא אומר. "ואז זה היה יום משוגע של עלייה מטורפת של עוקבים ותגובות והרבה מאוד אינגייג'מנט. אני חושב שאגיע היום ל-10,000 עוקבים. אתמול בערב העליתי עוד סרטון של נערה עם עגיל פנינה, וגם הוא מתחיל לתפוס".

לדברי בכר, חלק מהתגובות מגיעות דווקא מאנשים שבדרך כלל לא מתחברים ל-AI. "זה ממש נחמד, כי אני מרגיש שזה ממש נוגע באנשים, ואנשים כותבים לי, גם בהודעות פרטיות גם בתגובות, שהם בדרך כלל לא אוהבים AI, והפעם זה איכשהו נוגע בהם ומרגש אותם", הוא אומר. "הרבה פעמים שאני רואה שימוש ב-AI על קלאסיקות, על אומנות, זה כל מיני דברים שהם כביכול מצחיקים, פתאום המונה ליזה קמה מהכיסא ומדברת בצורה מצחיקה, אני פחות רוצה לעשות את זה. אני רוצה להישאר בשחזור שמרגיש אותנטי ומקורי, ולא מנסה להצחיק אלא מנסה יותר לרגש ולגעת".

בכר אומר שהוא לא מתיימר לשחזור היסטורי מלא, אבל כן עושה תחקיר לפני כל סרטון. "לאונרדו דה וינצ'י צייר את המונה ליזה במשך שש שנים, לאו דווקא היו הרים ברקע. אומרים שהוא צייר את זה מהזיכרון שלו, מהטיול שלו בדולומיטים באיטליה. זאת אומרת, זה לאו דווקא שחזור שהוא נאמן למקור", הוא אומר. "אני כן מנסה לחפש, לפני כל סרטון אני עושה איזשהו תחקיר קטן, ובין שיש לי רפרנס של הצייר, איך הוא נראה, וגם איפה צויר הדבר הזה, אם בסטודיו, אם בחוץ. אני מנסה להיות נאמן למקור. ויש טעויות והכל, אבל אנחנו פשוט זורמים עם הדבר הזה".

הוא מתכנן להמשיך עם הסדרה, וכבר חושב על יצירות נוספות. "אולי אעשה עוד אחד של פיקאסו. זה גם יכול לצאת מגבולות הציור - פתאום פיסול או משהו אחר", אומר בכר. "אבל אני כן רוצה להמשיך לשלב את היצירות הקלאסיות עם הדבר החדש הזה שקורה".