הכלב שאחריו עקבו אלפים מת אחרי שנה של הידרדרות רפואית: "הוא נתן לנו מתנה אחרונה"

טומי, כלב השיבה אינו שהפך בשנים האחרונות לדמות מוכרת ברשתות דרך עמוד הפייסבוק "טומי עושה דברים" וחשבון האינסטגרם Shiba Tommy, שאחריהם עקבו כמה אלפי אנשים, מת ב-13 באוגוסט 2026 אחרי שנה של הידרדרות רפואית. בעליו, יועץ התקשורת רון שור, מספר כי ההחלטה התקבלה אחרי שטומי הפסיק לאכול, התקשה ללכת וסבל מירידה קוגניטיבית ודמנציה.

"טומי לא היה כלב בשבילי", אומר שור. "הוא היה השותף שלי, בן משפחה וחלק בלתי נפרד מהעולם שלי. הוא עבר איתי את השלבים הכי משמעותיים בחיים".

טומי נולד בדצמבר 2010 באנגליה והגיע לישראל במרץ 2011, כשהיה בן שלושה חודשים. שור מספר שלא הסכים שיטוס בתא המטען של מטוס, ולכן טס לאמסטרדם, שם פגש את הבעלים שהגיעה מאנגליה עם טומי ברכב ובמעבורת. משם חזר איתו לישראל.

הבחירה בשיבה אינו, לדבריו, הגיעה אחרי שהכלב שהיה לו לפני טומי חלה במחלה קשה. כשחיפש כלב חדש, הוא חיפש גזע שנחשב בריא במיוחד והגיע לשיבה אינו, גזע עתיק שנחשב קרוב מבחינה גנטית לזאבים. מהרגע שטומי הגיע לארץ הוא היה צמוד אליו: לעבודה, לחברים, לפסיכולוגית, לבת הזוג ולכמעט כל מקום שאפשר היה לקחת אותו.

את עמוד הפייסבוק "טומי עושה דברים" פתח שור ב-2014. הרעיון, הוא מספר, נולד דווקא מהאופי של טומי: כלב סטטי מאוד, עם מראה שאפשר היה להצמיד לו טקסטים ולהפוך כמעט כל תמונה לבדיחה. בשנים הראשונות עלו לעמוד בערך שלושה פוסטים בשבוע, ובהמשך הצטרף גם חשבון האינסטגרם Shiba Tommy. הוא מגדיר את עצמו כאחד מחלוצי עמודי הכלבים הראשונים ברשתות החברתיות בישראל.

לדברי שור, הפעילות סביב טומי ברשתות הייתה אורגנית לחלוטין והוא מעולם לא קידם את התכנים בכסף. לאורך השנים צבר טומי אלפי עוקבים, וכמה מהסרטונים שלו הגיעו לעשרות אלפי צפיות. אחד מהם הגיע למאות אלפי צפיות ברשתות השונות ומשך תשומת לב מחוץ לישראל; בעקבותיו, לדבריו, חברה אמריקאית גדולה בשווי של מאות מיליוני דולרים רכשה ממנו את זכויות היוצרים לסרטון.

לצד החיים ברשת, שור מדגיש שטומי היה קודם כל כלב מלא אופי: רודף אחרי הזנב של עצמו, צד זבובים, שונא טיולים באופן די מצחיק לכלב שהלך כמעט לכל מקום, ומוכן לצאת מהמחבוא בשביל גבינה צהובה. גבינה צהובה, שמנת וטונה, הוא אומר, היו הדרך הקצרה ללב שלו.

היו בו גם ניגודים. מצד אחד הוא היה עצמאי ולא דרש הרבה תשומת לב, ומצד שני רעשים כמו בקבוקים, בלונים ורעמים היו גורמים לו להיצמד למשפחה ולרעוד. הוא אהב גירודים בבטן, היה מרים את הרגל כדי לכוון בדיוק למקום הנכון, ובכל פעם שאחותו של שור בכתה, טומי היה מגיע ראשון ומלקק לה את הדמעות עד שנרגעה.

בשנה האחרונה לחייו עבר טומי פעמיים Old Dog Syndrome, אירועים וסטיבולריים שבהם כלבים מבוגרים מאבדים שיווי משקל ואיזון, לצד מחלות ובעיות רפואיות נוספות. שור מספר שמספטמבר 2025 כמעט שלא ישן לילה רצוף, ועזר לטומי ללכת, לשכב ולהתמצא בבית. אחותו הקטנה, לדבריו, הייתה "כמו אמא שנייה לטומי" והגיעה לעזור בכל פעם שנזקקו לה.

באוקטובר 2025 הצטרף למשפחה כלב נוסף, קריפטו, גם הוא שיבה אינו, אחרי ששור תויג בפוסט של עמותת "גג לחיות" בחולון על כלב שמחפש בית. הוא לקח את טומי לפגוש אותו, השניים הסתדרו מהרגע הראשון, ושור שילם את דמי האימוץ. "קריפטו הוא כלב מדהים וטוב והוא השתלב בבית בשנייה", הוא מספר.

ביומיים האחרונים, לפי שור, חלה החמרה: טומי איבד את הרצון לאכול והתקשה יותר ללכת. בבוקר 13 באוגוסט המשפחה דיברה כמה פעמים עם הווטרינרית, כדי לוודא שטומי סובל ושההליך נועד להקל עליו. למרפאה הביאו אותו על הידיים, כי כבר כמעט לא היה מסוגל ללכת בכוחות עצמו.

ואז, דקות לפני הפרידה, טומי קם. "אחרי שהבאנו אותו על הידיים ואחרי ששכב שם בלי רצון לקום, הוא פתאום רצה לצאת לטיול", מספר שור. "יצאנו איתו והוא הלך בכוחות עצמו, עשה את הצרכים שלו לבד ולכמה דקות התנהג כאילו הכל בסדר".

"מבחינתי, טומי החליט לתת לנו מתנה אחרונה", אומר שור. "הוא רצה שיהיה לנו זיכרון אחרון טוב ממנו - לא של טומי ששוכב ולא מסוגל ללכת, אלא של טומי שלנו, הולך איתנו בפעם האחרונה".

אחרי הטיול חזרו למרפאה וטומי שוב רצה לנוח. שור נפרד ממנו והשאיר את אחותו בחדר. "אחרי כל מה שהיא עשתה בשבילו ובשבילי, במיוחד בשנה האחרונה, היה לי ברור שאם אני לא מסוגל להיות נוכח ברגע עצמו, היא האדם שאני הכי סומך עליו להיות לצדו", הוא אומר. "היא נשארה איתו עד הרגע האחרון".

אחרי פוסט הפרידה, מספר שור, הגיעו אליו אין-ספור הודעות, פניות וטלפונים מאנשים בשכונה, עובדים לשעבר במשרד, חברים, בני משפחה ועוקבים של טומי ברשתות. פוסט הפרידה הגיע לעשרות אלפי צפיות, גם בפרופיל האישי שלו וגם בעמוד של טומי, אחרי שנים שבהן הפעילות והחשיפה כבר היו נמוכות משמעותית.

"אין כמעט מקום שטומי לא הלך איתי אליו ואין כמעט אדם שמכיר אותי ולא הכיר גם אותו. במשך שנים זה פשוט היה רון וטומי", אומר שור.

"אחותי הגדירה אותו בצורה שבעיניי מסכמת אותו הכי טוב: הוא היה הכלב הכי חי בעולם. לאורך 15 וחצי השנים שלו הוא הצליח, בדרך שלו, להפוך לחלק קטן גם מהחיים של המון אנשים אחרים", הוא אומר.