קרן סטייג' וואן (StageOne Ventures) משקיעה ביזמים טכנולוגיים בשלב הסיד, כלומר השלב הראשוני, והיא מעניקה להם בדרך כלל את "הצ'ק הראשון שלהם". סכומי ההשקעה מגיעים לעד 3 מיליון דולר, והם מתמקדים ב"טכנולוגיות עמוקות", בעולמות המחשוב בין עסקים ו-Enterprise (B2B).

בקרן מספרים כי הם מקבלים כ-1,000 בקשות להשקעה מחברות בשנה, פוגשים כ-130-150 סטארטאפים בשנה, עושים בירור מעמיק יותר על 15-20 חברות בשנה ובסוף משקיעים באזור ה5-7 בשנה - נתון שנתי שדומה ומקובל במרבית קרנות ההון סיכון בישראל.

וכמה מאותם יזמים הן יזמיות?

"אין לנו מספרים מדויקים לגבי יזמיות, אבל ב-8-10% מהפגישות יש גם נשים יזמיות, אם זה כחלק מצוות המייסדים או צוות של מייסדות", אומרת יעל אקשטיין, סמנכ"לית השיווק של סטייג' וואן, בשיחה עם mako.

על רקע המיעוט בנשים יזמיות, בסטייג' וואן יצרו לפני כ-3 שנים תוכנית בשם female founder office hour, תוכנית תמיכה בנשים יזמיות, שפתוחה לכל מי שמעוניינת, ולאו דווקא בתמיכה מהקרן שלהם.

"עד היום נפגשנו עם מעל 100 נשים בכל שלב, לפני או אחרי גיוס", מספרת אקשטיין. "אנחנו באים איתן לפגישה פתוחה, זאת לא פגישת השקעה, אז מראש הן באות הרבה יותר פתוחות ורגועות. אנחנו מספרים קצת על הקרן וקצת על התוכנית, אבל כל שאר הזמן בפגישה, הן שואלות את השאלות, אם זה 'אנחנו נשמח לעבור ביחד על הפרזנטציה ולראות מה חסר' או 'יש לנו רעיון, אבל אנחנו לא יודעות איך להגיע לשוק הנכון'. גם הפידבק שאנחנו נותנים מאוד פתוח, אנחנו לא מתביישים להגיד את דעתנו, גם אם היא לא טובה. אנחנו נותנים את הדעה הכי כנה שלנו כדי לעזור".

אקשטיין מציינת כי הקשר עם היזמיות ממשיך גם אחרי הפגישה הראשונית. "הן מרגישות בנוח לדבר איתנו אחרי זה, לשאול שאלות, אנחנו מצליחים לקשר אותן ומאוד לעזור".

האם יש שוני בין סטארטאפים של גברים לעומת נשים?

"יש נשים שמתעסקות בטכנולוגיה עמוקה, סייבר, AI, אבל אנחנו רואים יותר נשים שמתעסקות בתחומים שנקרא להם יותר רכים, יותר לסיוע. יש צד מאוד אמפתי בנשים, וזה מתבטא בטכנולוגיות שלהן, בעיקר בריאות דיגיטלית, בריאות נשים, טכנולוגיות של AD TECH, לימוד ילדים, בריאות הנפש, לייף סטייל, וולנס וקיימות. אלה תחומים שהם יותר B2C, כלומר לצרכן ולא לעסקים אחרים. בסופו של דבר, השווקים הגדולים הם בחו"ל, ויותר קשה לפנות שם ישירות לצרכנים ולא לעסקים. זה דורש עוד כמה צעדים של הכרת השוק בצורה טובה, הבנת התחרות, לדעת איך לגשת לשוק ולשווק את המוצר".

איזה עוד הבדלים את רואה?

"נשים נוהגות להתנצל הרבה, כשאנחנו יושבים בפגישות. את לא צריכה להתנצל על כלום, את פה בזכותך, זה הפשן שלך, הבייבי שלך. אני גם נופלת בזה כל הזמן. בנוסף, זאת מדינה קטנה, לכולם יש קשרים פה, אבל אני רואה שלגברים, יוצאי יחידות טכנולוגיות, יש יותר קשרים ונטוורק, שמאפשרים להם להגיע בקלות יותר לקרנות הון סיכון. 99 אחוזים הרי מגיעים דרך מישהו שמכיר מישהו. באופן כללי, אנחנו רואים הרבה יותר נשים שמשתלבות בעולמות ההייטק, אבל יותר כשכירות, פחות פותחות חברה משל עצמן".

יעל אקשטיין, סטייג'וואן (צילום: דוד גראב)
יעל אקשטיין, סמנכ"לית השיווק של קרן ההון סיכון סטייג'וואן | צילום: דוד גראב

יש הבדלים בנושא הכסף?

"גם לנשים אין בעיה של כסף. ישבנו בפגישות עם נשים, והן דיברו על סכומי השקעה שהן רוצות לגייס, ולא היה הבדל שמבקשים נמוך יותר. מי שמכירה את השוק, עשתה את שיעורי הבית, מבינה כמה היא צריכה לגייס".

אחד הסטארטאפים הנשיים שסטייג' וואן השקיעה וגאה בו הוא SafeDK, שנוסד על ידי אורלי שואבי ורוני שטרנברג ב-2014. השתיים פיתחו מערכת שמסייעת למפתחי אפליקציות לנטר את הפעילות של כל ערכות הקוד המוטמעות באפליקציה (SDKs — Software Development Kit). החברה נרכשה על ידי פלטפורמת גיימינג מפאלו אלטו AppLovin . סטייג' וואן  היו המשקיעים הראשונים של החברה וגם השקיעו בסבבי ההמשך.

מה הטיפ שלך לנשים שרוצות להצליח ביזמות?

"נשים הן עם חזק ומולטי טקסקריות ויכולות להצליח בהכול. בדרך כלל קרן משקיעה באנשים. נכון, שהיא משקיעה גם בטכנולוגיה וברעיון, אבל הרעיון יכול להשתנות כמה פעמים. כשהקרן משקיעה באנשים, זה קשור למי שאת ואיך שאת באה להציג את עצמך ואת הטכנולוגיה שלך. תאמיני בעצמך. עוד המלצה שיש לי, שרלוונטית לכולם, היא לבוא כמה שיותר מוכנים לפגישות מול משקיעים - לדעת את החומר, המספרים, לעשות שיעורי בית על הקרן, לבדוק אם היא רלוונטית לחברה שלי".

את חושבת שיש פחות יזמיות גם בגלל המחיר האישי?

"אין ספק. זה לא קל לג'נגל. להיות יזם, כשרובם כבר אנשים עם משפחות, זה מאוד מאוד קשה. לכל אישה שעובדת הג'נגול הזה לא פשוט, ונורא קשה לעשות הכול. אני בתור אמא חווה את זה, וגם גדלתי בבית של שני הורים עובדים. מצד שני, אם לא אנחנו, אז מי יעשה את זה?"