הפיטורים בהייטק הפכו להזדמנות: המפוטרים שמקימים סטארטאפים

על רקע גלי הפיטורים, עובדים רבים בהייטק מוצאים את עצמם מחפשים עבודה, לעתים גם במשך חודשים ארוכים. על רקע זה, וההתפתחות של יכולות ה-AI שמקצרת את הדרך לבניית מוצר ראשוני, נוצרה תופעה שבה מתכנתים מנסים את מזלם כיזמים והופכים את הפיטורים לנקודת פתיחה לסטארטאפ משלהם. הכלים החדשים הופכים את המסלול הזה לנגיש יותר מבעבר, אך גם לא פחות מסוכן.

תמיר אלעזר, בן 30, פוטר מאוניברסיטת בן-גוריון אחרי שצומצמה ונסגרה המחלקה שבה עבד במרכז היזמות של האוניברסיטה, במסגרת גל הפיטורים בהייטק. לפני כן הקים כמה עסקים בתחומי הנדל"ן והמזון, עבד כמה שנים במכירות של ציוד רפואי ולמד הנדסת ביוטכנולוגיה בבן-גוריון. במרכז היזמות ניהל את המחלקה הבין-לאומית, שפעלה למכירת שירותי הקמה של מרכזי יזמות לאוניברסיטאות נוספות ברחבי העולם.

בפברואר האחרון הקים אלעזר את Zelli (הפועלת בכתובת zelliapp.com) יחד עם יעקב סנדר, גם הוא בן 30 וחברו מהשירות הצבאי בצנחנים. החברה מפתחת פלטפורמה בתחום ה-Homeservices שמזכירה את מודל Uber: לפני שטכנאי יוצא לדרך, הלקוח מקבל מחיר סופי ומותאם אישית. לדברי אלעזר, המערכת משתמשת בכתובת הבית כדי לסרוק כמה אלפי נקודות דאטה, לזהות אילו מערכות קיימות בבית ולחזות את מחיר התיקון.

Zelli פועלת כיום רק בארה"ב, בשתי מדינות. לצד שני המייסדים מועסקים בחברה שני עובדים באוקראינה. לדברי אלעזר, לחברה יש כיום שני לקוחות B2B - מנהלי נכסים שכל אחד מהם מנהל כ-100 דירות - ומעל 50 אלף כניסות לממשק. המודל העסקי מבוסס על עמלה של 15% על כל עבודה שמתבצעת בממשק, באמצעות פרילנסרים שמבצעים את העבודות. לדבריו, בניגוד למתחרים החברה מספקת עבודה סגורה ולא רק ליד, וכל העבודות מקבלות אחריות תחת Zelli.

שקד אשכנזי, שמוכר גם כשקדו, בן 26, הגיע למסלול דומה מזווית אחרת. הוא שירת כחוקר אבטחת מידע בחטיבת ההגנה וב-8200 במשך כ-7 שנים, ולאחר שחרורו עבד ב-Starkware כ-Blockchain security researcher. אחרי שנה בחברה, קיצצה Starkware כ-30% מעובדיה משיקולים כלכליים - ושקדו היה ביניהם, לדבריו אף שתפקד היטב והמנהלים היו מרוצים מעבודתו וממסירותו.

מאז הפיטורים החל שקדו לפתח לבדו פרויקט לזיהוי חולשות אבטחה בקריפטו באמצעות AI, וכיום הוא פועל לבד כפאונדר יחיד. בתחילה התכוון להשתמש בכלי בעצמו כדי לדווח על חולשות ולקבל עליהן תשלום כפרילנסר, אך בעקבות הצלחת הכלי והבנת פוטנציאל הערך שלו החליט לקחת אותו לכיוון של סטארטאפ: שירות שמאתר חולשות עוד לפני שהקוד מגיע לפרודקשן.

"תמיד אהבתי להקים דברים מ-0, אבל תכננתי בשנים הקרובות לעשות את זה בחברה קיימת, לא להקים ממש סטארטאפ", אמר שקדו. "הפיטורים קצת הדליקו לי נורה בהקשר הזה - שכיר אני תמיד אוכל להיות, זה הזמן לנסות. כשפוטרתי פנו אליי מלא מגייסים אז קצת זרמתי עם הסיטואציה, אבל מהר מאוד הזמנתי טיסה לפורטוגל עם אחותי ושם הבנתי שאני לא חוזר לארץ לחיפוש עבודה, אני חוזר לעבוד על משהו משלי".

"בעידן ה-AI קל הרבה יותר לבנות מוצרים בזכות הכלים החדשים", אומר גלעד חזן, בוגר יחידה 8200, יזם הייטק משנת 2014, בעלים של חברת הייעוץ הטכנולוגי Ghgroup ומוביל תוכניות ליזמים בשלבים מוקדמים בהשתתפות בכירי התעשייה. "בניגוד לעבר, כבר לא חייבים לגייס הון ראשוני רק כדי לבנות MVP. עם זאת, עדיין חשוב לזכור את הליבה: חייבים לפתור בעיה אמיתית, לעשות ואלידציה ולספק ערך שלקוחות יהיו מוכנים לשלם עליו".

לדברי חזן, בעבר נדרשו בממוצע כמה מאות אלפי דולרים כדי להגיע ל-MVP. "מוטיבציה ורעב להצלחה הם מצרך חובה לכל יזם, ללא קשר לשאלה אם הוא פוטר או יצא לדרך עצמאית מבחירה", הוסיף חזן. "מי שמזהה את הלהבה הזו בתוכו, מחזיק בבסיס הראשוני שדרוש כדי לצאת למסע המורכב הזה".

"אני מעריך שנראה יותר ויותר יזמים בשנים הקרובות, בין היתר בזכות עידן ה-AI, שמאפשר לאנשים להקים ולפתח רעיונות בקלות רבה יותר מבעבר", מסכם חזן. "בנוסף, הרשתות החברתיות הפכו את הידע לנגיש וזמין כמעט לכל אחד, כך שאפשר לקבל בסיס ראשוני, ללמוד מאנשים שכבר עשו את הדרך, להיחשף לרעיונות חדשים ולרכוש כלים באופן מהיר. השילוב בין נגישות גבוהה לידע לבין היכולות החדשות של AI מוריד את חסמי הכניסה ליזמות ועשוי לאפשר ליותר אנשים לנסות ולהקים מיזמים משלהם".

את התופעה הזו מזהים היטב גם בקרנות ההון סיכון. "לאחרונה אנחנו נפגשים עם יותר מתכנתים שאיבדו את מקום עבודתם, שבוחרים שלא להמשיך ולחפש את המשרה הבאה שלהם אלא לנסות ולהקים סטארטאפ עצמאי", מספרת עמנואלה (אמה) ליפסקי, שותפה בקרן 10D. "עבור חלקם, הפיטורים הפכו מנקודת משבר להזדמנות לבחון רעיון שנמצא אצלם כבר זמן רב, ולנסות להפוך את הידע והניסיון שצברו בתעשייה למוצר או לחברה חדשה. ההתפתחות המהירה של כלי AI משנה באופן משמעותי את העלות והמהירות שבה ניתן לבנות מוצר. ניתן כיום במקרים מסוימים להתחיל ולבנות מוצר ראשוני באמצעות אדם אחד או צוות קטן מאוד, תוך שימוש בכלי AI לאורך תהליך הפיתוח, והקמת סטארטאפ הופכת לאפשרות מוחשית יותר עבור מפתחים שפוטרו".

לדברי ליפסקי, ליזמים שמגיעים מהשטח יש יתרון מובנה, לצד אתגרים לא פשוטים: "רבים מהאנשים שפונים למסלול הזה מגיעים עם יתרון משמעותי: הם כבר מכירים מקרוב את עולם ההייטק ואת הבעיות שהוא מנסה לפתור. לאחר שנים בתעשייה, הם נחשפו לצרכים של חברות, לתהליכי עבודה ולכאבים של לקוחות, ולעתים הפיטורים דווקא נותנים להם את הזמן והחופש לנסות לבנות פתרון לבעיה שהם מכירים היטב.

"עם זאת, הקלות היחסית שבה ניתן כיום לבנות MVP אינה אומרת שקל להקים חברה מצליחה. האתגר עובר במקרים רבים מהצד הטכנולוגי לצד העסקי - כמו מציאת לקוחות, זיהוי בעיה אמיתית, יצירת ביקוש וגיוס הון או הכנסות. אבל עבור אנשי טכנולוגיה שכבר מחזיקים ביכולות הפיתוח ובניסיון המקצועי, החסם הראשוני להקמת חברה ירד משמעותית, ולכן האפשרות להפוך תקופה של חיפוש עבודה לניסיון יזמי הופכת כיום לרלוונטית יותר".