ממשיכה להשתלט על הכל: אנת'רופיק רוצה לפתח תרופות בעצמה

אנת'רופיק, החברה שמאחורי קלוד, הודיעה באירוע The Briefing: AI for Science כי היא נכנסת עמוק יותר לעולם הפארמה: לצד Claude Science, סביבת עבודה חדשה למדענים, החברה אמרה כי היא מתכננת לפתח תרופות בעצמה. לפי הדיווח ב-The Verge, ראש תחום מדעי החיים בחברה, אריק קאודרר-אברמס, אמר שהמיקוד יהיה במציאת טיפולים למחלות "מוזנחות".

"גילוי תרופות באמצעות AI" הוא מונח רחב מאוד, אמר ל-The Verge נמשיק האן, פרופסור באוניברסיטת קיימברידג' ומייסד-שותף של סטארטאפ הביוטק CardiaTec. לדבריו, בינה מלאכותית כבר משמשת "בכל שלב ושלב של גילוי תרופות" - מאיתור תרכובות חדשות ושיפור שלהן, דרך ניתוח מידע ותמיכה במחקר ועד ניסויים קליניים ואפילו ייצור. מתיו טוד, פרופסור לגילוי תרופות ביוניברסיטי קולג' לונדון, אמר ברוח דומה שמדובר ב"מונח מטרייה" לכמעט הכל בתחום.

Claude Science, קלוד מדע, אמור לרכז כלים ומאגרי מידע מפוזרים במקום אחד, ולייצר גם תרשימים וחומרים ויזואליים. אנת'רופיק הציגה את ההשקה כחלק מהיכולת של AI "להאיץ דרמטית את קצב הגילוי המדעי ואת הפיתוח של התערבויות רפואיות", וגם התגאתה ברשימה ארוכה של לקוחות ביוטק ופארמה שכבר משתמשים ב-Claude. אלא שהצעד לפתח תרופות בעצמה מציב אותה במקום מוזר: ספקית תוכנה לחברות תרופות, ובמקביל אולי מתחרה שלהן.

האן אמר כי AI כבר יכול לעזור לייצר רעיונות אפשריים לתרופות, למשל להציע מולקולות חדשות שעשויות לתקשר עם קולטנים בתאים שכבר ידוע שהם קשורים למחלה מסוימת או משמשים יעד לתרופות קיימות. טוד אמר שהטכנולוגיה שימושית מאוד להאצת מחקר ולבדיקה ראשונית של רעיונות לתרופות. במקרה של אנת'רופיק, ההנחה היא שהחברה תשתמש במודלים גנרטיביים כדי לסרוק מרחבי ענק של אפשרויות כימיות וביולוגיות, ולחבר בין נקודות שחוקרים אנושיים היו מתקשים למצוא במהירות.

ועדיין, בין רעיון שמודל מציע לבין תרופה שמגיעה לחולים יש מרחק גדול. טוד אמר שהתחום עדיין "רחוק מאוד" מאישור רגולטורי לתרופה שתוכננה על ידי AI לשימוש בבני אדם, והדגיש שהתהליך לא יפעל אוטונומית: לאורך כל הדרך נדרשים בני אדם, פיקוח והחלטות מקצועיות. הוא והאן גם אמרו שמחסור במידע ניסויי איכותי וזמין לציבור - למשל איך כימיקלים שונים מתנהגים בתוך הגוף - עלול להאט את הפיתוח, גם בתחומים ביולוגיים שנחשבים נחקרים היטב.

פרנק פון דלפט, פרופסור לביולוגיה כימית מבנית באוניברסיטת אוקספורד וראש תחום קריסטלוגרפיית חלבונים במרכז אוקספורד לגילוי תרופות, ניסח את זה פחות בעדינות: מודלי AI מתקדמים הם סיבה טובה להתלהב, אבל הם "עדיין לא התקרבו לכך שניסויים יהיו מיותרים". מועמדות לתרופה עדיין חייבות להיבדק בעולם האמיתי - יעילות, רעילות, יציבות, אחסון, דרך מתן בטוחה וכל מה שהופך רעיון יפה למוצר רפואי שאפשר לתת לבן אדם. זה דורש עובדים מיומנים, הרבה כסף וזמן, במיוחד כשמגיעים לניסויים בבני אדם, השלב שבו הרבה מועמדות מבטיחות נופלות.

אנת'רופיק לא מסרה כמעט פרטים על התוכנית שלה. קאודרר-אברמס לא אמר מה החברה תעשה אם תמצא מועמדות מבטיחות לתרופה, והחברה לא השיבה לשאלות The Verge על המחלות הראשונות שבהן תתמקד, או אם תשתף פעולה עם חברות אחרות בעבודת מעבדה, ניסויים בבעלי חיים, ניסויים קליניים או ייצור. במקביל, בשנה האחרונה היא גייסה ביולוגים, בונה מעבדות רטובות משלה, ומחזיקה כמה משרות פתוחות בתחום מדעי החיים. האן אמר שגם כמה מעמיתיו באקדמיה קיבלו פניות מהחברה, ולדבריו היא כבר הצליחה לגייס כמה אנשים מביג פארמה וממוסדות אקדמיים יוקרתיים.

גם אם אנת'רופיק תבחר מחלה ותמצא כיוון מבטיח, התוצאה עדיין רחוקה. טוד אמר שבבדיקות תרופות תמיד יש חלים עיכובים גדולים, כי "לוקח זמן להראות בניסוי שמשהו בטוח". לפי The Verge, אף תרופה שתוכננה ב-AI עדיין לא עברה ניסויים קליניים, קיבלה אישור FDA והגיעה לשוק. כמה מועמדות שפותחו בעזרת AI כבר נכנסו לניסויים, אבל קשה לדעת כמה הטכנולוגיה באמת תרמה, באיזה שלב היא הופעלה ואם הן טובות יותר מתרופות רגילות. AI יכול לקצר חלק מהחיפוש, אבל תרופות עדיין צריכות להוכיח את עצמן בדרך הישנה: ניסויים איטיים, מדודים, בעולם האמיתי.