אחרי יותר מארבעה חודשים, אפשר בהחלט להגיד שהמלחמה חשפה בפנינו את כוחה של הקהילתיות. מאות קהילות של מתנדבים הצליחו לייצר תהודה משמעותית בכל רחבי הארץ, עם מערכים שלמים של אספקת מוצרי מזון, מוצרים חיוניים, בגדים, צעצועים, וכל דבר שעולה על הדעת. אבל מה לגבי כוחן של הקהילות העסקיות? "אנשים התחילו לשתף פעולה, והם מאמינים אחד בשני יותר מאפשר במגזר הציבורי", אומרת יעל אורן, הבעלים והמקימה של חברת קומינה (Commina) המסייעת בפיתוח קהילות עסקיות. "אנחנו רואים ערבות הדדית מאוד גדולה, ואותה אנחנו מתרגמים לשפת הארגונים העסקיים".
אורן הקימה את קומינה לפני 6 שנים אחרי שיצאה מתפקיד משמעותי בחברת HP. "הייתי מנהלת אחריות חברתית והרגשתי בדידות מקצועית", היא מספרת בשיחה לקראת הכנס. "אמרתי לעצמי שאני צריכה למצוא את האנשים שלי, אז חיפשתי מנהלות אחריות חברתית מתאגידים גדולים בישראל וקראתי לזה פורום. זו הייתה הקהילה הראשונה שלי. מאז הדברים הלכו וגדלו, נבחרתי להיות נציגת פייסבוק בישראל של מנהלי קהילות, ובשנתיים האחרונות אני רק בקומינה. אנחנו מלווים ארגונים בפיתוח קהילות עסקיות ככלי שיווקי או ככלי פנים ארגוני, שזה אומר לייצר קהילות סביב מוצרים ומותגים, וגם לייצר מעורבות חברתית ורגשית לעובדים".
מה זו בעצם "קהילה עסקית" בארגון?
״קהילה מייצרת שייכות, משמעות ויציבות. כך השייכות והתפוקה של העובדים עולה, הם מקבלים משמעות, מדדי ההצלחה של המוצרים גבוהה יותר, העובדים עובדים יותר בסנכרון וגם מרגישים חלק ממשהו גדול יותר. גם מהצד של הלקוחות - במקום שהם רק ירכשו רק את המוצר, הם מקבלים תוכן וערך אותנטי".
השבוע, יום חמישי, 22 לפברואר, עורכת Commina כנס מקצועי לאנשי שיווק, משאבי אנוש ויועצים ארגוניים, אשר יוקדש לחיבורים, לשיתופי פעולה ולהיכרות עם עולם הקהילות. לצד שלושה פאנלים והרצאה ראשית מסקרנת, יהיה בו יהיה דגש רב על נטוורקינג. "פתחנו קבוצות וואטסאפ מראש ושאלנו את המשתתפים עם מי תרצו לשתות את הקפה הראשון בנכס. מאז אנחנו שוברים את הראש על ציוותים ל-200 אנשים, וזה מדהים. עשינו את זה בשנה שעברה ואנשים עפו על זה. אנחנו עושים הפסקות ארוכות במיוחד, כדי שלאנשים יהיה זמן להכיר באווירה יותר קז'ואלית", מספרת אורן. "מבחינת תוכן, נדבר על מנהלי שיווק בעיתות משבר, ואיך מיינדסט של מנהלי קהילות הופך לכלי אסטרטגי עבורם. נשאל את השאלה למה כדאי בכלל שתהיה קהילה פנים ארגונית, ואיך מתמודדים עם משברים בקהילות? נעסוק בהתמודדות פנים-ארגונית באקלים נפיץ, בהובלת קהילות מוצלחות ובדור הבא של הקהילות".
בהרצאה שתעסוק בבינה מלאכותית, ישתתף בפאנל לצד אורן עצמה ואייל מרכוס גם רודריגו גונזלס. אם השם נשמע לכם מוכר - זה לא במקרה. כיום גונזלס הוא יוצר תוכן והבעלים של סוכנות הקריאייטיב "Veo", אבל בעבר כמו שרבים מכם בוודאי מזהים, הוא היה בכלל כוכב טלוויזיה שהתפרסם לראשונה בשנת 2003 כמשתתף בריאליטי "קחי אותי שרון".
מיד לאחר התוכנית, גונזלס החל לעבוד כמנחה וכמגיש בערוץ הילדים ומאז הוא יצר לא מעט תכנים טלוויזיונים, השתתף בהפקות וככב בסדרות שונות. "המעבר מעולם הבידור לעולם הקריאייטיב היה מבחינתי מעבר חלק", הוא מספר בשיחה עם mako. "אם יש משהו שאנשים לא יודעים זה שערוץ הילדים, לפחות בשנים שאני הייתי בו, היה מקום שעסק במידה ניכרת בתוכן ובהפקה, וזה היה אחד מבתי הספר הכי טובים שהיו לי. היינו לבד מנחים, כותבים, עורכים, מפיקים, מצלמים, למדתי שם המון".
"כמובן שהצרכים שונים, אבל הזיקה שלי מגיל צעיר הייתה לעולמות התוכן, ההפקה והקריאייטיב", ממשיך גונזלס, "כשסיימתי את התואר הראשון שלי במכללה למנהל בתקשורת שכנועית, זה עוד יותר חידד לי איך אני צריך לתרגם את המוח הקריאייטיבי שלי, ואת ההבנה, התפישה והידע שהיה לי בהפקה למשהו מסחרי. היום אני יכול להגיד שכאיש פרסום ותוכן שעובד עם החברות הטכנולוגיות הכי גדולות בעולם, ערוץ הילדים עזר לי יותר מלהיות מפורסם. כשאתה עושה שידור חי, אתה צריך לייצר תוכן שיש לו סטוריטלינג, שיודע להניע את הצד השני לפעולה. כאיש מקצוע אתה לומד כל קהל יעד לעומק - פחדים, לבטים ומניעים פסיכולוגיים, ואז מייצר לו את התוכן. את זה למדתי על בשרי בערוץ הילדים: איך אתה עושה תוכן שיגרום לאנשים לעשות את מה שאתה רוצה, בעזרת נרטיב וסיפור".
מאז תחילת המלחמה, גונזלס החל לייצר סרטוני הסברה בשפת האם שלו, ספרדית, סרטונים שהגיעו לעשרות מיליוני צופים. את ההצלחה הוא תולה בשילוב של הבינה המלאכותית בתהליכי הפקת התוכן שלו. "כבר ב-8 באוקטובר התגייסתי כדי ליצור קמפיינים בעולם", הוא מספר. "גם הרבה לפני כן התעסקתי המון בבינה מלאכותית, בעיקר כדי לראות איך אני משלב אותה בעולמות שלי ומכניס אותה לתהליכי העבודה. בכנס אני אספר איך הקהילות עזרו לי לפרוץ את גבולות המדיניות של הרשתות החברתיות בקמפיינים בינלאומיים, שהגיעו בחודש ל-20-30 מיליון איש בכל רחבי העולם".
כמו רבים ממפיצי ההסברה ברשתות החברתיות, גם גונזלס נחסם מספר פעמים על ידי הפלטפורמות השונות. "אחרי כמה ניסיונות החלטתי לעשות שימוש בפעולה של קהילות", הוא מספר. "פתחתי המון קבוצות וואטסאפ, שאלו מיני-קהילות לכל מיני מדינות בעולם. הגעתי לאלפי אנשים בכל קבוצה, ומשם התחלתי לשחרר את התוכן. אנשים צרכו אותו, שיתפו אותו, ואז ייצרתי מנגנון שמאפשר לי לקבל את נתוני הצפייה וההפצה שלהם. יצרתי מערך שלם שממחיש איך אפשר להשתמש בקהילה קטנה של קבוצת וואטסאפ, וממנה להגיע לעשות מיליוני אנשים".
ומה לגבי התזמון של קיום הכנס? גם גונזלס בטוח כי עכשיו, יותר מתמיד, קהילתיות ושייכות חשובות במיוחד. "אם מסתכלים על זה ברמת המאקרו, אנחנו כישראלים ויהודים מבינים את הערך של קהילה. החיבור לעולם הטכנולוגי ולבינה המלאכותית, עם כל כך הרבה מרצים ואנשים שיגיעו למקום אחד, זה ממש מהלך מבריק. היום יותר מתמיד חשובה לא רק הקהילה, אלא גם הרמה העסקית שלה. אנחנו כעסקים, ובטח כעסקים ישראלים בתוך מציאות מורכבת, חייבים לייצר נטוורקינג ולהתחבר אחד עם השני. מגיע ליעל, שיוזמת כנס כזה שבבסיסו קהילתיות ונטוורקינג, שאפו ענק".
>> להרשמה לכנס