"משפיענים מדברים על אותנטיות ואז מוכרים משקאות אנרגיה לילדים"

שון מזרחי הוא סטנדאפיסט ויוטיובר בן 27 מרמת גן, אבל הבמה שלו נראית קצת אחרת: במקום מועדון מלא צופים מוחאים כפיים, מזרחי עולה ללייבים ביוטיוב. כבר חמש שנים שהוא מופיע בלייב בערוץ שלו מול אלפי צופים צעירים שמגיבים בצ'אט.

"בהתחלה זה היה מוזר", הוא מודה בשיחה עם mako. "אתה מספר בדיחה ומחכה לשמוע מחיאות כפיים, ואז כזה 'אה שיט, אני במחשב, אין כפיים'". במקום צחוק מהקהל, מזרחי למד לקרוא את התגובות בצ'אט שרצות במהירות כאינדיקציה לכך שהבדיחה עובדת. אם הצ'אט מתמלא בהודעות "חחחח", מבחינתו זה הרגע בו הוא שומע את הצחוק של הקהל שלו.

את הכישרון לאלתר הוא גילה כבר בבית הספר, כשהיה מאלתר למורים תירוצים שונים. "הייתי טוב בתירוצים למורים, תוך שנייה חושב על משהו", הוא נזכר. "כשמישהו זורק איזו מילה ותוך חלקיק שנייה אתה כבר מעיף אותו לכיוון אחר עם בדיחה שנונה - קנית אותו. ייקח לו עוד שנייה להבין, אבל ברגע שהוא הבין, הוא שלך".

את היכולת הזאת הוא לוקח היום למופעי האונליין שלו, שבהם לא פעם הוא עולה לשידור ללא מושג מראש על מה ידבר - ופשוט מתחיל לפתח נושאים שקרו לו באותו שבוע. "יכול להיות שאני בא לשידור ואין לי מושג על מה נדבר", הוא אומר. "תוך כדי המופע אני מפתח את זה. כל הערוץ שלי זה אלתורים על המקום, כמעט כל הסרטונים שלי".

אבל עד שהגיע לקהל מעריצים שרץ אחריו באינטרנט, שון מזרחי בעצמו עבר דרך לא קלה. בילדותו ובגיל ההתבגרות הוא חווה דחייה חברתית ובדידות. "אני חושב שעד גיל 21 לא היו לי ממש חברים טובים", הוא מודה. "בהפסקות בבית ספר תמיד ניסיתי להיות הכי חברותי, נתתי ונתתי, ותמיד הצד השני לא הכיל את זה ובסוף זלזלו בי".

מזרחי מצא את עצמו הרבה פעמים לבד. הוא גדל ברמת גן, ילד שאוהב כדורגל והומור, אבל הרגיש דחוי גם בבית הספר וגם על מגרש הכדורגל. בילדותו שיחק בקבוצות ילדים ואף בלט מאוד, אך לטענתו מאמן נוטר שהסתכסך עם אביו השאיר אותו שנתיים על הספסל. "תחשוב שאתה מפרפר את כולם באימונים, מצליח בהכל, ואז מגיע המאמן, ובגלל ריב שיש לו עם אבא שלך - מייבש אותך שנתיים על הספסל", הוא טוען.

עבור נער ללא תמיכה חברתית, זו הייתה מכת מוות לחלום. "בתור ילד, אין לי את ההבנה שיש לי היום", הוא מסביר. "כשאתה דחוי בקבוצת כדורגל וגם דחוי בבית ספר, אתה מאבד תקווה. ילד נפגע ולא חושב 'תעבור קבוצה, תמשיך להתאמן ובסוף תשחק'. אתה פשוט נשבר ומוותר".

מזרחי מספר כיצד בשלב מסוים פשוט הפסיק עם הכדורגל, למרות שאפילו קיבל הצעה ממחנה אימונים בחו"ל דרך סקאוט - הצעה שאותה דחה בשל חרדות חברתיות וקשיים לישון מחוץ לבית. "לא הלכתי בסוף למחנה אימונים, וזה אחד הפספוסים הגדולים שלי", הוא אומר. "מצד שני, כל דבר שעשיתי - טוב או רע - הביא אותי לאן שאני היום, אז אי אפשר להתחרט".

התחושות הקשות שליוו אותו כנער עדיין צרובות היטב בזיכרונו. "יום אחד ירדתי עם כדור למטה, לבית ספר שהיה כאן ליד הבית. אני רואה את כל הילדים מהכיתה משחקים כדורגל, ולא הזמינו אותי. ניגשתי ושאלתי 'אפשר לשחק?' והם אמרו לי: 'לא, לך לחבר שלך במכבי'. הלכתי לאותם חברים ממכבי - והם אמרו לי 'אתה לא מצפון תל אביב, לך תשחק עם החברים שלך בבית ספר'". גם בהפסקות בבית הספר, הוא נאלץ לשחק לבדו בצד. "אם הם משחקים כדורגל עם כדור, הייתי משחק עם כדור אחר בצד, כי לא נתנו לי מקום", הוא נזכר.

הבדידות הזו, לדבריו, עיצבה חלק גדול מהאישיות שלו כיום - לטוב ולרע. "אני חושב שאני בן אדם יותר רגיש מהממוצע", הוא אומר. "יש לי הרבה יותר הכלה חברתית. אני מקבל הודעות מצופים שכותבים 'שון, עושים עליי חרם, אתה היחיד שמעלה לי חיוך על הפנים, בזכותך אני מצליח להתמודד'. שאני קורא דבר כזה - זה לא עוד תגובה בשבילי כי הייתי בנעליים של הבן אדם הזה. אני מבין מה קורה לו בלב. כשמישהו כותב לי שאני מציל אותו, אני יודע בדיוק איפה הוא נמצא, כי גם אני הייתי שם".

מזרחי מודה שהוא עדיין מתקשה לתת אמון באנשים, אפילו בתוך התעשייה שבה הוא פועל. "באיזשהו מקום אני מרגיש שאני זאב בודד", הוא אומר. "יש פה הרבה אנשים שמנסים לשים רגליים, שחושבים על אינטרסים אישיים בלבד ולא אכפת להם מהבן אדם שמאחורי. אני כבר רגיל לזה, אז זה לא מרגש אותי יותר מדי. אולי אפילו עדיף לי לעבוד בשקט, במקום שלי, ולעשות את הדברים בדרכי".

למרות הדימוי של היוטיובר הבודד, מזרחי דווקא כן צבר ניסיון גם בהופעות מול קהל חי. הוא הופיע בבר ובת מצוות, בקניונים ובאירועים שונים, ומודה שהוא חולם גם על במות גדולות יותר. "ברור שאני רוצה גם לעשות מופעים גדולים", הוא אומר. "כל קומיקאי חולם למלא אולם בסופו של דבר". אחת המשאלות שלו היא לעלות ערב במועדון סטנדאפ כמו הקאמל קומדי קלאב - אך בינתיים זה עוד לא קרה. לדבריו, הוא מרגיש שצריך לפצח זאת נכון, כי "סטנדאפ לבני נוער הוא קצת שונה מסטנדאפ למבוגרים. בני נוער היום זה לא מה שהיה פעם", הוא מסביר. "הם מבינים עניין. אבל לנוער אתה מדבר על נושאים אחרים מאשר למבוגרים. עם מבוגרים אני יכול לדבר למשל על מה שקורה לי מול מס הכנסה, זה קהל שיש לו כבר התמודדויות כאלה ביומיום. נער בן 15 פחות יתחבר לזה".

עם כישרון האלתור והסיפורים האישיים הללו, מזרחי מצליח להצחיק אלפי צופים דרך המסך - וגם בשנה האחרונה, בתקופה הקשה שעוברת על ישראל. "יש ילדים שאיבדו בני משפחה, או אחים גדולים במילואים, וכותבים לי: 'שון, השעה וחצי בשידור שלך, זה הזמן היחיד שאני מצליח קצת לצחוק ולשכוח מהכל'. היו אפילו הודעות מילדים שרצו לפגוע בעצמם - אחד כתב לי בפירוש שהתוכן שלי הציל אותו. ואני מדבר על עשרות כאלה, לא מקרה אחד או שניים".

לצד העשייה ביוטיוב, מזרחי מנהל את הקריירה שלו עם בת הזוג שלו, אייר, שהיא גם הסוכנת האישית שלו. השניים הכירו בצורה לא שגרתית - דאבל דייט שבו כל אחד הגיע עם בן/בת זוג אחרים.

"זה לא היה נראה כמו שזה נשמע", הוא צוחק. "היינו בדאבל דייט, דיברנו המון כי שנינו חנונים של אנימה וגיימינג, ובזה זה נגמר". שנתיים לאחר מכן, כששון היה בתחילת דרכו עם 14 אלף מנויים בלבד, היא פנתה אליו מטעם הסוכנות שבה עבדה וחיפשה טאלנטים צעירים. "היא שלחה לי הודעה, כי השם שלי הזכיר לה את האקס של החברה שלה", הוא נזכר. "בסוף החתימה אותי, אחרי תקופה שנינו עזבנו את הסוכנות והתחלנו זוגיות, והיום היא הסוכנת שלי באופן אישי". הקשר המיוחד הזה הפך אותם גם לשותפים מקצועיים, שיודעים לשמור על גבולות ברורים בין העסקי לאישי. "מעולם היא לא נתנה לי העדפה על פני אחרים", הוא מדגיש. "יש לנו הפרדה מוחלטת - ובגלל זה זה עובד".

לצד העשייה הקומית, מזרחי משקיע כיום גם בהוראה ומעביר קורס אונליין ליוטיוב שבו הוא מלמד צעירים איך ליצור תוכן איכותי, לחשוב בצורה יצירתית ולהתמיד בדרך להצלחה ברשת. הקורס, שאורכו כ-9 שעות, משלב טכניקות צילום, בניית ביטחון עצמי מול מצלמה, התמודדות עם ביקורת והבנת האחריות החוקית של יוצרי תוכן - נושא שמזרחי, בעל תואר ראשון במשפטים, מקפיד עליו במיוחד. "יש חובת גילוי כשעושים פרסומת, ואני מלמד את זה כי לא מעט משפיענים עוקפים את החוק", הוא אומר. מבחינתו, יושרה מול הקהל חשובה יותר מכל אלגוריתם או צפיות. הקורס כבר הניב הצלחות כמו תלמיד שהגיע ל-1,500 מנויים תוך חודש, אך הטיפ המרכזי של מזרחי ליוצרים מתחילים נותר פשוט: "התמדה היא שם המשחק. גם אם 50 הסרטונים הראשונים לא מצליחים - אל תוותרו".

בהקשר הזה, מזרחי מדגיש גם את נושא האותנטיות והאמון מול הקהל. אחד הדברים שמעוררים את ביקורתו זו הצביעות שהוא מזהה אצל חלק מהקולגות. "היום כולם אומרים 'תהיו אותנטיים, אני מת על הקהל שלי' - ואז הולכים ומוכרים לילדים בני 12 משקאות אנרגיה", הוא אומר בלעג. "אז איפה בדיוק האהבה לקהל?". מזרחי עצמו עומד מאחורי המילים שלו: בשנים האחרונות הוא סירב להשתתף בכמה מהקמפיינים הרווחיים ביותר למשקאות אנרגיה, שפונים ישירות לבני נוער. "חברים אמרו לי 'אתה פראייר, מדובר בסכומים מטורפים'", הוא משתף. "אבל אמרתי להם - חבר'ה, איך אני יכול עכשיו להמליץ לילד בן 13 לשתות משקה אנרגיה, כשכתוב על הפחית שהדבר הזה לא מיועד לילדים?"

ומה הלאה עבורו? מעבר לרעיון להתרחב בעתיד גם לבמות פיזיות גדולות, מזרחי חושב על כיוונים נוספים. הוא כותב ומקליט בימים אלה שירים לאלבום מוזיקלי משלו, וחולם לשלב בין האהבות - אולי ליצור מופע שמשלב סטנדאפ ומוזיקה בצורה שאף אחד עוד לא ראה. "אני מתלבט אם ללכת לכיוון הסטנדאפ או לכיוון המוזיקה, או לנסות לשלב בין הדברים", הוא אומר. "אולי להמציא ז'אנר חדש". אך דבר אחד בטוח - את המופעים החיים שלו ברשת הוא לא זונח. "גם כשאני אהיה בן 40, אני חושב שאמשיך עם הלייבים האלה בכל שבוע", הוא צוחק. "זה סוג של תרפיה. אני בא ומספר שם כל מה שעבר עליי השבוע, הם צוחקים ומבסוטים - ואני יוצא רגוע יותר. זה הפסיכולוג שלי".