שבעה חודשים בסך הכל כיהן יועז הנדל כשר התקשורת, מקומה של הממשלה ה-35 ועד לפיטוריו עם חבירתו לגדעון סער. בשבעת החודשים האלה הוא הצליח לשחרר את תחום תשתיות התקשורת משנים ארוכות של קיפאון. שרי התקשורת שלפניו השתמשו בתפקידם בעיקר כדי להתנגח בערוצי הטלוויזיה וכדי לרצות את בלפור, אבל לא הנדל. את החותם שלו הוא הותיר. 

השבוע נערך טקס הפרידה הרשמי במשרד התקשורת, שיעבור לידיו של ראש הממשלה החליפי בני גנץ. "תקופת הקורונה, שעדיין מלווה אותנו, המחישה עד כמה משרד התקשורת הינו משרד מרכזי וחשוב", הוא אמר. "למדתי בתקופה הזאת להכיר את אנשי משרד התקשורת, המנהלים והעובדים ומצאתי כאן חבורה מופלאה של עובדי ציבור רציניים ומסורים".

הציטוט הזה אומר הכל. השר לשעבר הנדל, כפי שאמר לנו בראיון שיתפרסם ב-NEXTER בקרוב, לא באמת מבין גדול בתקשורת או בתשתיות. גם הוא, כמובן, השתמש במשרד כדי לקדם את האג'נדה המדינית שלו, אך הוא גם נתן תנופה לפרויקטים שהיו תקועים במשך שנים וגרמו לישראל להשתרך מאחור. המוטו המרכזי שלו היה לאפשר לעובדי המשרד לעבוד, והם עבדו. הם עבדו על הסיבים האופטיים ועל הדור החמישי, והם עבדו גם על הדואר. 

"הנדל ניסה לייצר משרד יעיל, לפתוח פרויקטים שהיו תקועים הרבה שנים", אומרת פרופסור קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. "הקורונה הכניסה את ישראל לשוק. אנשים גילו שהאינטרנט שלהם לא מספיק טוב – והנדל זיהה את זה. היה קשב מצד הממשלה לשפר את מצב התשתיות שסבלו מהזנחה במהלך השנים בגלל שלא היה שר מקצועי ועצמאי במשרד הזה".


הנדל הצליח לנער את שוק האינטרנט בישראל בעזרת שתי החלטות מרכזיות. אחת מהן הייתה ביטול ההפרדה בין ספקית האינטרנט לספקית תשתית, שייר מתחילת המיליניום שגרם לנו להתעסק עם שני נותני שירות; הצעד טרם אושר סופית, וגרם לספקיות הקטנות לצאת למלחמת חורמה על עתידן. אך חשוב מכך: פרויקט הסיבים האופטיים, שיאפשרו לכולנו אינטרנט מהיר במהירות של עד 1 ג'יגה ביט, קם לתחייה. 

במשך שנים, הרגולציה בתחום הסיבים הפכה את פריסתם ללא משתלמת עבור חברות התקשורת. הן נאלצו לממן בעצמן את פריסת התשתית גם באזורים שאינם כלכליים לפריסה, כמו שכונות עם בנייה נמוכה, ישובים קטנים וערים בפריפריה, ולכן הן פשוט לא עשו זאת. בזק, למשל, לא ענתה על דרישת משרד התקשורת לפריסה מלאה המכסה את כל הארץ, ולכן גם האזורים שכבר חוברו לתשתית לא יכלו להנות ממנה.

סיבים אופטיים (צילום: alphaspirit | ShutterStock)
סיב אופטי. ניעור רציני | צילום: alphaspirit | ShutterStock

בהתאם, הוט העדיפה לא להיכנס לתחום בכלל, עד שקיבלה "הטבה" וחויבה לפריסה של 30 אחוזים בלבד במסגרת מתווה הסיבים. כעת היא מבקשת להצטרף למיזם של חברת החשמל וסלקום, IBC (אנלימיטד). הצעד כפוף לשמוע ברשות התחרות במשרד הכלכלה, אך הוא נעשה בעידודו ובתמיכתו של הנדל. הסיבה לכך ברורה: אם יאושר, IBC תחויב לפריסה שווה במרכז ובפריפריה. 

אך מתווה הסיבים רחב בהרבה. מעבר להפחתת הרגולציה, הוקמה קרן לפריסת סיבים, כשכל חברה תורמת חצי אחוז מהכנסותיה לטובת פריסה במקומות לא כלכליים, והחברות לא יוכלו עוד לפרוס את התשתית שלהן בבניינים בהם כבר קיימת תשתית סיב, אלא ייאלצו להשתמש בתשתית הקיימת. המאמצים הללו צפויים להאיץ את קצב הפריסה, אך הם לא נגמרים כאן: בחודשים האחרונים הכריז הנדל כי ישובים קטנים יוכלו לפרוס סיבים בשטחם, בלי להמתין לחברות התשתיות הגדולות. כאן בולטת האג'נדה הפוליטית שלו: סיבים גם בהתנחלויות וגם בישובי גבול.  

פרופ' נהון מדגישה שתחום הסיבים האופטיים צמח באופן משמעותי בתקופתו. "כיום נפרסים סיבים גם בפריפריה או בערים מרכזיות שעד היום לא נפרסה בהן תשתית. הוא הבין את המשמעות האדירה שיש לאינטרנט כמנוע צמיחה למשק, כתשתית שמאפשרת עבודה ולמידה בעידן החדש".


עד המחצית השנייה של שנת 2020, פריסת הדור החמישי התנהלה בעצלתיים ולוותה בתורות קונספירציה לפיהן היא תגרום לשורת מחלות בקרב אזרחי המדינה. צ'יפים, מחלות, קורונה ושאר מרעין בישין. עם חילופי השרים חלה התקדמות מהירה: רשיונות הוענקו, מכרזים נסגרו ואנטנות נפרסו.

אם אתם תושבי תל אביב או אחת מערי הלויין שלה, סביר להניח שכבר היום תוכלו למצוא אזורים עם קליטה של רשת הדור החמישי. אם לא, תתעודדו לשמוע שבשנתיים הקרובות צפויות חברות הסלולר לכסות שטחים נרחבים. במקביל, באחת מהחלטותיו האחרונות במשרד, קידם הנדל את הסרת אנטנות הדור השני והשלישי המיושנות, שנמצאות בשימוש מועט מאוד.

עמית דהן, מנהל קבוצת ILFIBERS שמעודדת את פריסת התשתיות המתקדמות, מרוצה מהתנהלותו של הנדל בתחום הדור החמישי. "הוא נתן כאן דחיפה נהדרת לדור החמישי. הוא ינגיש את התקשורת המהירה ליישובים שלא ניתן לפרוס אליהם סיבים אופטיים, והאינטרנט המהיר יגיע אליהם באמצעות הדור החמישי. זה יאפשר להנות מאינטרנט מהיר גם בפריפריות רחוקות".

אנטנת דור חמישי (צילום: Lisic/shutterstock)
אנטנת דור חמישי. מאחרים ביחס לעולם | צילום: Lisic/shutterstock

אך לא הכל ורוד. המבקרים טוענים שהטכנולוגיה שנפרסת כיום בישראל מיושנת ומגדילה את הפער ביחס למדינות המערב. הסיבה: תדרי הדור החמישי אותם חילק משרד התקשורת הם אלה מתחת ל-6 ג'יגה הרץ, המאפשרים מהירות אינטרנט של 100-200 מגה בלבד. התדרים הגבוהים יותר, הנקראים גם גלים מילימטריים, מאפשרים מהירות של 1,000-2,000 מגה ביט, והמכרזים עבורם מתחילים רק כעת. ייתכן להיות שאם היו מתמקדים מראש במהירויות הללו, מפת הדרכים של רשתות הדור החמישי הייתה ברורה יותר. 

דוקטור בתקשורת

גורמים במשרד התקשורת מעודדים מהרוח החדשה שהביא עמו השר היוצא, ומקווים שראש הממשלה החליפי בני גנץ, ימשיך בקו דומה: רפורמות, ביטול חסמים וניעור גופים מעלי אבק. הוא הוביל להורדת תעריפי הטלפוניה והאינטרנט של בזק, הטיל קנס כספי על הוט - שחיברה את לקוחותיה לספקית האינטרנט שלה בניגוד להוראות החוק - וקיבל את המלצות ועדת רוזן, שהוקמה על ידי השר לשעבר איוב קרא ומבטיחה שיפור רוחבי בשירות דואר ישראל עד ספטמבר 2021.

מעבר לקיצור זמני המשלוח של חבילות ומכתבים, דורשת הועדה את קיצור זמני ההמתנה במוקד הטלפוני משבע לחמש דקות, שיפור השירות בסניפים ושילוב צ'טבוטים במערך שירות הלקוחות. ומה לגבי ספטמבר 2021? כנראה שלא. הנדל הודיע על יישום ההמלצות כבר לפני כחודשיים, אך ייתכן שסכנת הבחירות וחילופי התפקידים יובילו לדחייה נוספת ברפורמה. זו לא הפעם הראשונה שהנדל מכריז על הישגים לפני שהם מתורגמים למציאות; הוא עשה זאת כבר כשמסר הצהרה דרמטית על ביטול ההפרדה בין ספק ותשתית. 

 

מרכז הסחר של דואר ישראל (צילום: דוברות דואר ישראל)
מרכז הסחר של דואר ישראל. הרפורמה תצא לפועל? | צילום: דוברות דואר ישראל

המקרה הכי שנוי במחלוקת אירע באוגוסט האחרון, כשהנדל אישר את המיזוג בין סלקום לגולן טלקום. גולן טלקום, על כ-900 אלף מנויה, לא הצליחה להחזיק מעמד וסלקום ביקשה לרכוש אותה. בנקודה זו עלו שאלות משמעותיים לגבי ההשפעה על השוק: אם מקטינים את שוק הסלולר, אנחנו עלולים לחזות בעליית מחירים דרמטית. המיזוג אושר למרות זאת, וייתכן שכולנו נשלם את המחיר בעתיד.

למרות העשייה הרבה, שמעלה שאלות מטרידות לגבי קודמיו בתפקיד, הנדל לא הקיף הכל. למעשה, ישנם נושאים קריטיים שפשוט לא זכו לתשומת לב מספקת. גורמים בעולם האינטרנט מנסים להבין מדוע הנדל לא פעל יותר בתחום השיימינג ברשת, או קידם את החלת החוק הישראלי על ענקיות התקשורת, כמו פייסבוק וגוגל. "הוא נתן יותר מדי קרדיט לדודי אמסלם (שר הדיגיטל וקודמו של הנדל בתפקיד, א.א.) בנושא זה", אומרים מבקריו. אחרים מעדיפים להתמקד דווקא בתחום הסייבר.  

"קשה לנחש איך ייראה משרד התקשורת ביום שאחרי הנדל", מסכם דהן. "הוא הוכיח דבר אחד – אתה לא חייב להיות דוקטור בתקשורת. מספיק להחזיק באידאולוגיה מסויימת, כמו הנגשת אינטרנט מהיר, לא משנה איפה אתה. אם גנץ ימשיך באותה אידיאולוגיה ומרץ, זה ימשיך – אבל זו אבדה לא קטנה למשרד. הדם החדש שלו בפוליטיקה בכלל ובמשרד בפרט הביא שינוי רציני".