יפעת טאו, בת 33, הייתה כתבת מגזין ועורכת משנה בתוכנית "שישי" לצד איילה חסון, במשך שש שנים. לפני כחצי שנה החליטה לעזוב את החדשות ולהצטרף כסמנכ"לית תוכן לסטארטאפ שהקים דורון הרמן, כתב הפלילים לשעבר של חדשות 13, שנקרא Safe School.
"הייתה לי תקופת מדהימה בחדשות, עבדתי עם המנטורית הכי טובה שאפשר לבקש, עם איילה, אבל אחרי תקופה ארוכה בתוכנית הרגשתי שהגעתי לסיפוק. רציתי אתגר חדש", מספרת טאו ל-mako. "אחרי שעזבתי טסתי ל-3 חודשים לארה"ב עם חבר שלי, היום בעלי. בשיא הקורונה טיילנו וכשחזרנו לארץ, דורון הרמן קרא לי להיפגש איתו. הוא סיפר מה הם עושים ומאוד התלהבתי מהמיזם החדש, שגם הוקם על ידי אנשים מאוד רציניים וגם קשור לתחום שלי, תוכן. כשאתה בחדשות, אתה עושה כתבה ולא יודע אם מה שאתה עושה משנה את המציאות. פה יש הזדמנות לייצר תוכן שמגיע לילדים ולבני נוער, בשלב שעוד אפשר לשנות משהו ולעצב".
Safe School מונה 20 איש, מתוכם 11 אנשי תוכן, רובם הגדול יוצאי חדשות 13 והיתר אנשי חינוך. החברה מייצרת סרטונים במיוחד לילדים ובני נוער, שעוסקים בנושאים חברתיים כמו בטיחות ברשת, מיניות בריאה, אלימות, סיגריות אלקטרוניות ועוד. כל סרטון מלווה במערך שיעור מתאים, והמטרה היא שמורים יקרינו אותם בשיעורי חינוך/כישורי חיים – פרונטלי או דרך הזום. אורכם של הסרטונים הקצרים לילדים ביסודי הוא כ-6 דקות, לגדולים יותר בתיכון – 10-12 דקות.
"אנחנו עושים סרטונים שמדברים את השפה של הילדים ובני הנוער, מתוך הידע שקיבלתי בחדשות של איך לספר סיפור", אומרת טאו. "יש לנו יועצי חינוך שעוזרים לנו, למשל חנה שדמי שהייתה מנהלת שפ"י, שירות פסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך. אני בת להורים מורים וגם אחותי מורה, כשמנסים לברוח מהתחום – בסוף מגיעים אליו".
הרמן מספר מהצד שלו: "הייתי במשך 14 שנה כתב פלילים, רק היום בדיעבד אני מבין כמה זו מעמסה נפשית לסקר דברים כל כך קשים במשך כל כך הרבה שנים. כשאתה צעיר אתה חושב, 'מה זה לראות עוד גופה', אתה חושב שאתה בסדרת נטפליקס. בסוף אתה מבין שזה נורא משפיע. דבר שני בקורונה הבנתי שהעולם של החינוך הולך להשתנות מהקצה לקצה. זה עולם שהכרתי כי הייתי מרצה בבתי ספר בתחום של הגנה על הילדים ברשת. הילדים אהבו שיש מישהו שמגיע מהשטח, והייתי מראה להם הרבה סרטונים.
עם הזמן, נוצרה התנגשות בין העבודה שלי בחדשות להרצאות לתלמידים. פעם אחת מצאתי את עצמי עושה הרצאה, מקרין להם סרטון של 4-5 דקות של כתבה שעשיתי ויוצא החוצה לשדר בגל פתוח על פועלים שנמחצו למוות בחניון תת קרקעי בתל אביב, ואחר כך חוזר לכיתה. שאלתי את עצמי: 'מה אתה רוצה לעשות יותר?' כשהתחילה הקורונה הבנתי שהעשור הזה, בין 2020-2030, יתמקד כולו בשאלה איך לשקם את הילדים שנפגשו רגשית וחברתית בקורונה".
הרמן החליט להתפטר מעבודתו ולפתוח את הסטארטאפ. המשקיע המרכזי שלו היה ניר זוהר, נשיא וויקס. "סיפרתי לו מה אני רוצה לעשות ולקח לו בערך 5 דקות להגיד – 'לך על זה'. את המימון הראשוני לפיילוט שלנו הוא השיג מהחבר'ה הכי בכירים בהייטק", אומר הרמן. "בסך הכול גייסנו בינתיים 2 מיליון דולר, ואנחנו הולכים לקראת סבב מאוד גדול בעתיד. הכסף הזה סייע לנו מאוד ויש לנו כבר כ-400 לקוחות. אנחנו מתכננים לפתח טכנולוגיה שתסייע לבתי הספר לעשות פרסנונליזציה לתוכן".
ומה המודל העסקי שלהם? מנוי שנתי לכלל התכנים שהם מספקים עולה בין 5,000 שקל לבית ספר יסודי ל-15 אלף שקל לבית ספר תיכון. עד כה 12 עיריות ומועצות ברחבי הארץ קנו מנויים לכל בתי הספר שלהם, בהן תל אביב, ראשון לציון, נוף הגליל, ערד, לב השרון, ספר סבא ורמת גן.
"יש לנו קשר הדוק עם הלקוחות שלנו, קבוצות וואטסאפ עם כל בית ספר", אומרת טאו. "למשל, ראינו שיש דרישה לייצר תוכן ליום הזיכרון ליצחק רבין. צילמנו שיחה עם הנכדה שלו, נועה רוטמן, וצפו בזה הרבה ילדים. גם בקשר לסיגריות אלקטרוניות - נהיה גל מטורף אחרי הקורונה, והבנו ממורים שזאת הפרעה שהם לא יכולים להתמודד איתה. עשינו סרטון עם מומחה ממשרד הבריאות, מלווה באנימציות ואפקטים, וצפו בו כ-150 בתי ספר".
חלק מהסרטונים הם עלילתיים, בעיקר אלו המיועדים לילדים הקטנים יותר. טאו אומרת כי עוד לא יצא לה להיכנס לכיתה במהלך שיעור, אבל יש עורכי וידיאו שעשו זאת. "בינתיים נתתי לאחיינים שלי לראות, והיה מרגש לראות איך הם מגיבים".
- איך זה פתאום לא לעבוד עם דדליינים?
טאו: "דדליינים יש בכל מקום, היתרון שלנו הוא שאנחנו עובדים בקצב של חדשות, גם עורכי הווידיאו, הגרפיקאים ועוד. הרמנו כבר 160 סרטונים בחצי שנה, זה קצב מטורף".