ביום ראשון בשעה 22:17 בלילה, אלמוני עדכן את הערך של רונה רמון בוויקיפדיה והוסיף את התאריך של אותו יום כתאריך פטירה (ועל הדרך הכנסי תאריך לידה שגוי - והפך אותה לבת 92). כרבע שעה לפני כן, בשעה 22:03 התפרסמה הודעה בפורום של רוטר שמדווחת על שמועות על מותה של רמון. אך היא היא עדיין הייתה בחיים.
רונה רמון, שייסדה את קרן רמון לחינוך למנהיגות ולמצוינות, נפטרה ביום שני בערב לאחר מאבק במחלת הסרטן. ההודעה הרשמית על מותה נמסרה קצת אחרי השעה 17:00.
התיקון שנעשה בוויקיפדיה וההודעה ברוטר נמחקו מיד. ברוטר גם הסבירו שמרגע שהבינו שזה לא נכון, חסמו אפשרות להעלות הודעות נוספות בנושא, עד להודעה הרשמית. אך במהלך אותן שעות בין ראשון בלילה לשני בערב, שמועות ודיווחים על מותה רמון התפרסמו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות. החל בטוויטר דרך עמודי פייסבוק שמעדכנים על חדשות ועד לקבוצות וואטסאפ.
כתמיד עם שמועות רשת, קשה לדעת מה הייתה השעה המדויקת שבה זה התחיל, וקשה לדעת מה היה הפרסום הראשון - וסביר להניח שחלק גדול מהם גם הועלם מהרשת. יתכן שזו שמועה שהתחילה ממספר מוקדים במקביל, אחרי שהובן שמצבה של רמון מדרדר, בזמן שמשפחתה מקבלת עדכונים ונקראת להיפרד ממנה.
בין השמועות שהופצו על ידי גורמים פרטיים ואלמוניים, קצת אחרי השעה חצות פורסמה בטוויטר הודעת הספד של אושיה רשמית יותר - השרה גילה גמליאל, שהצוות שלה ככל הנראה קיבל מידע מוטעה על מותה.
הציוץ גם הוסר תוך זמן קצר, אך פרסום הודעה על ידי שרה בממשלה, ולו לזמן קצר, נתן לשמועה חותמת כלשהי של אמינות, עבור מי שגלגל הלאה את השמועות.
"חדשות כזב נוטות להתפשט מהר יותר, לאנשים רבים יותר, ולקהלים מגוונים יותר מאשר סוגי מידע אחרים. לבטח כשמדובר בנושא חדשותי-צהוב. מצד שני, כשמדובר בשקר מוחלט, כמו בידיעה הזו שהתפשטה, ניתן היה להזים את השמועה יחסית מהר", אומרת ל-NEXTER פרופ׳ קרין נהון, המרכז הבינתחומי הרצליה ונשיאת איגוד האינטרנט.
"שני אתגרים עומדים בפנינו כחברה - האחד, חדשות כזב הן לא תמיד אמת מול שקר. בדרך כלל הם ערבוב של תוכן שמכיל מידע כוזב, מידע אמת, פרשנות ומסגור. במקרים כאלה, כמעט ולא ניתן לעצור ויראליות של מידע. האתגר השני - גם אם עוצרים את הויראליות של המידע, כמו שהיה במקרה רונה רמון, נזק החדירה לפרטיות של רונה רמון ומשפחתה נעשה. אנשים רבים נחשפו למחלתה של רונה רמון ולפרטים נוספים שלא בטוח שרצו בחשיפתם".
בשורת איוב
מיד עם הפרסום של דבר מותה של רמון, עלו הספדים של ראש הממשלה, נשיא המדינה ובכירים נוספים שככל הנראה כתבו אותם מראש, כי גם הם ניזונו מכל השמועות ושיערו שההודעה הרשמית בדרך.
גם בכלי התקשורת נהוג להכין מראש ידיעות על מוות ובהן ביוגרפיה, בנוהל המכונה חבצלת. גם בכלי תקשורת מדי פעם טועים ומפרסמים חבצלות של אנשים ידועים, לפני אישור רשמי. כך, ברגע שדבר מותה אושר באופן רשמי, הידיעות היו נרחבות.
בכל פעם שאדם ידוע, או מישהו שקרוב לאדם ידוע מת, השמועות והדיווחים רצים מפה לאוזן, לפני שמתפרסמות ההודעות הרשמיות של המשפחה, המשטרה או גופים אחרים. לעתים התקשורת גם מפרסמת את השם של אדם שנפטר או מספיק פרטים מזהים, כך שהקרובים לא מקבלים את ההודעה באופן אישי, אלא ניזונים מהתקשורת.
זה קרה בשבוע שעבר עם יגאל בשן, שמשפחתו זעמה על כך שהדיווחים על מותו התפרסמו בזמן שעדיין מנסים לבצע בו החייאה. זה קרה גם במקרה של ארי נשר, בנו של הבמאי אבי נשר, ששמו פורסם בקבוצות וואטסאפ וברשתות החברתיות לפני שיצאה הודעה רשמית מטעם המשפחה.
רמון שכלה את בעלה אילן, האסטרונאוט הישראלי הראשון שמת בהתרסקות של הקולומביה, שתועדה ושודרה בכלי תקשורת בעולם בזמן אמת. היא שכלה גם את בנה אסף, שמת בתאונת אימונים בטיסה. על מותו של בנה היא הבינה לפני שקיבלה הודעה רשמית מצה"ל לאחר שראתה צלמי עיתונות מתאספים סמוך לביתה. רמון תמכה בקידום חוק שאמור היה להגן על פרטיות של משפחות שיקירהן נפטרו.