mako
פרסומת

"וכאן אני מחייך ליד המשרפה באושוויץ"

אגם רודברג לא לבד: איך ראוי ואיך לא ראוי להצטלם במקומות שמסמלים אסונות ומוות? על השאלה הזו ניסה לענות עיתונאי אמריקאי ועל הדרך פתח בלוג שהוקדש לתמונות של צעירים המצלמים את עצמם מחייכים ושמחים במוזיאוני שואה, משרפות, תאי גזים, מחנות ריכוז ועוד; בשיחה עם NEXTER הוא מבהיר: "הדור הזה אינו הבעיה. אילו היו רשתות חברתיות כשהייתי בן-עשרה, הייתי עושה את אותו הדבר"

יאיר מור
NEXTER
פורסם:
"תראו אותי באנדרטה לזכר השואה" - צילום עצמי מחויך
"תראו אותי באנדרטה לזכר השואה" - צילום עצמי מחויך באתר זיכרון | צילום: טוויטר, טוויטר
הקישור הועתק
"תראו אותי באנדרטה לזכר השואה" - צילום עצמי מחויך
לייק לשואה. צעיר מצטלם מחייך לצד אנדרטה לנספי השואה | צילום: טוויטר, טוויטר

"מחייך במוזיאון שואה", "בסלפי אסייתי ליד צוללת של פרל הרבור", "רדיואקטיבי בצ'רנוביל", ו" זה אני, בתאי גז באושוויץ" - טרנד הצילום העצמי (סלפי) והתיעוד העצמי עולה שלב - בבלוג חדש בשם Selfies at Serious Places, או בעברית "תמונות עצמיות במקומות רציניים". הבלוג אוסף תמונות שהועלו לרשתות החברתיות טוויטר ואינסטגרם ובהן נראים צעירים וצעירות מתעדים את עצמם במקומות או מצבים טרגיים, בדרך כלל עם חיוכים גדולים או סתם בפוזות טפשיות. 

בחלק מהתמונות הם למשל, מבקרים באתרי זיכרון לשואה הפזורים ברחבי העולם, כגון בית אנה פרנק בהולנד או הכניסה למשרפות באושוויץ.

"אתה רוצה לתעד את עצמך שם, אך לא רוצה לחייך או לגרום לזה להיראות כיף"

את הבלוג הקים העיתונאי האמריקאי ג'ייסון פייפר, "בתחילת החודש, אשתי ואני היינו בחופשה באירופה", מסביר פייפר בשיחה עם NEXTER, למה החליט פתוח את הבלוג. "בברלין, הלכנו לראות את החומה וכמו כל התיירים התפתינו לתעד את עצמנו שם. הדבר הוביל לשיחה על מה ראוי ומה לא באתר כזה - מקום המסמל כזו טרגדיה, אך בשבירתו מסמל גם איחוד, והפך לחלק מהעיר. אנשים חייכו לתוך המצלמות שלהם, וזה נראה לנו ראוי".

"כמה ימים לאחר מכן, הלכנו לבית אנה פרנק באמסטרדם, מקום 'קדוש' הרבה יותר. צפינו בתיירים המתלבטים כיצד לצלם את עצמם שם. הרבה מהם עמדו באופן מכובד ליד השלט "בית אנה פרנק" בזמן שבן משפחה צילם אותם. זה נראה מוזר אבל מובן. אתה רוצה לתעד את עצמך שם, אך לא רוצה לחייך או לגרום לזה להיראות כיף. הוצאתי את הסמארטפון ושלחתי לעצמי מייל: 'צילומים עצמיים לא ראויים'. תהיתי אם ישנם אנשים שבעמדם מול השלט הזה עשו בחירה גרועה יותר. כשחזרתי לניו יורק התחלתי לחפש. משם זה התרחב".

אתה חושב שהדור הזה מוטרד יותר מאיך יצאו הצילומים העצמיים שלו מאשר מהטרגדיות הנמצאות מולו?
"לא, לחלוטין לא. אני חושב שחשוב מאוד להבהיר: הדור הזה אינו הבעיה. אני בן 33. אילו היו רשתות חברתיות כשהייתי בן-עשרה, הייתי עושה את אותן טעויות. כנ"ל לגבי הדור של הורי, והדור של סביי וסבתותיי. אין שום הבדל ביניהם לבין דור הילדים של היום, חוץ מהעובדה שהם זכו לגדול עם הטכנולוגיות הנהדרות ביותר בעולם, שגם תיעדו את טעויות נעוריהם באופן מאוד לא סלחני. הם יגדלו, כפי שגדלנו אנחנו, ויהפכו חכמים יותר ומכבדים יותר, וגם הם יסתכלו על הדור הצעיר מהם, ינידו בראשיהם ויגידו 'מה לא בסדר בדור הזה?', וגם הם, כמונו, ישכחו את הטעויות שלהם עצמם - וישכחו שגם הם היו פעם מלאי הערכה עצמית, כפי שילדים הינם לעתים קרובות.

פרסומת

אני מאמין שהבלוג הזה מצביע על דברים רבים: חוסר מודעות עצמית, חוסר יכולתם של אנשים להבין איך הפרופילים החברתיים שלהם נראים לאחרים והמוזרות שבטיול במקומות רציניים. אבל הוא לא בא להתנגח בדור. שים לב שבבלוג אין מאות, אלפי או מיליוני תמונות - שזה מה שהיה קורה לו הדור כולו היה חסר מודעות עצמית - אלא כמה עשרות בלבד".

שני צעירים משבדיה בבית אנה פרנק

 

 

"צילום עצמי בתא הגזים באושוויץ"

פרסומת

 

"מצלם את עצמי ברמות רדיואקטיביות" - בצ'רנוביל

 

בהלוויה של סבתא

 

"צילום עצמי אסייתי בצוללת של פרל הארבור"

פרסומת

 

"מישהו עשה כאן תאונה"

 

"תראו, שריפה!"

פרסומת

 

"סלפי על רקע הומלס בלי חולצה"