לפני שבועיים הרגשתי עקצוץ בלשון, וכשחיפשתי בגוגל מידע על מה שעשוי לגרום לו - תוך לא יותר מ-5 דקות השתכנעתי שזה כיב סרטני ושאני עומד למות. גם נהג המונית שהביא לאולפן שלנו את דוקטור ליאור אונגר, כוכב "המתמחים" ומתמחה בנוירוכירורגיה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, סיפר לו שחיפוש תסמינים רפואיים שחווה בגוגל הוביל אותו למסקנה שהוא עומד למות.
הבעיה ב"דוקטור גוגל", אומר אונגר, היא שלא כל המידע שאנחנו מוצאים דרכו מגיע ממקורות אמינים, או אפילו רלוונטיים. לא מעט ממנו מגיע מגורמים אינטרסנטים או סתם חובבי כתבות מבהילות שכותבים כל דבר סנסציוני בלי לבדוק.
הסוג האחרון, לדבריו, הוא כנראה הגורם לגל האחרון של שיח נגד חיסונים: המידע בנושא הגיע מגובה בכתבה שמי שנכנס אליה יכול היה לראות שהאתר שפרסם אותה העלה בסמוך גם ידיעות עם אדם בן 275 ואדם אחר שפגש חוצן.
אונגר פתח דף פייסבוק למאבק במידע "שהוא לא נכון במקרה הטוב ומסולף במקרה הרע", והחל לספוג התקפות מאלה שמתעקשים להאמין למקורות המפוקפקים ולא לרופאים מוסמכים. הבעיה, היא מציין, היא שבמקרה של החיסונים "כמות קטנה של אנשים שלא מחסנים יכולה לפגוע בחיסוניות של כולנו".
הוא מוסיף שלטענות לפיהן חיסון עלול לגרום לאוטיזם אין שום בסיס עובדתי-מחקרי, כמו להרבה מידע אחר שמופץ ברשת. לכן, הוא ממליץ לבדוק תמיד את מקורות המידע, ולא להאמין אוטומטית לכל מה שגוגל מוצא.
מצד שני, הוא אומר, "דוקטור גוגל" גם עוזר, בכך שהמטופל רוכש מידע ומגיע לרופא עם קצת יותר הבנה של המצב שלו. עם זאת, הוא מדגיש כי הצעד הבסיסי הוא פנייה לרופא.
פרופ' שמואל רשפון, יו"ר הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים במשרד הבריאות, מוסיף כי מי שמתמודדות עם רוב השאלות שנובעות מהמידע המוטעה נגד חיסונים הן האחיות בטיפת חלב. למרות זאת, הוא אומר, "על אף שיש רושם של יותר ויותר שיח שלילי ברשתות החברתיות בעניין חיסונים - הדבר לא השפיע על שיעור קבלת החיסונים בטיפת חלב בכלל. יכול להיות שיש אנשים מעטים שהחליטו לא לחסן את ילדיהם בגלל זה, אבל שיעור קבלת החיסונים בטיפת חלב נשאר כמקודם".