אם אתם משתמשים קבועים בפייסבוק, טוויטר או רשתות חברתיות אחרות ואתם נמנים על ציבור העובדים השכירים המאיישים משרדים ברחבי הארץ, בטח לא פעם שאלתם את עצמכם "האם מותר או אסור לי להשתמש בשירותים הללו במקום העבודה?".
התשובה היא שברוב המדינות בעולם כולל ישראל אין כללים ברורים של שחור או לבן לגבי שימוש ברשתות חברתיות בזמן העבודה ויתרה מכך, בחלק מהמקרים יכול המעסיק לא רק לחסום גישה אליהם, אלא אפילו לנטר ואף לעקוב אחר הפעילות של העובד. נשמע קצת כמו סין? נכון.
אבל יש גם צדדים טובים ומסתבר כי לא כולם כאלו. לפני שנגיע אלינו לישראל, נספר לכם מה קורה בארצות אחרות 'נאורות' יותר.
בבריטניה למשל מגלה סקר מחודש מאי האחרון שנערך בקרב 2,500 מעסיקים כי כמעט מחציתם (48%) אסרו על שימוש בפייסבוק וטוויטר, מרביתם מתוך דאגה למוניטין החברה.
ואם חשבתם שבארה"ב המצב טוב יותר, טעיתם. מתברר כי כל מיני מיתוסים כמו התיקון הראשון לחוקה, השמעת האמת או חוקי הגנת הפרטיות, לא תמיד יהיו לצידכם במקרה של עימות משפטי מול מקום העבודה, בעיקר אם מדובר על חברה פרטית.
ואם זה לא מספיק, סקר שערכה החודש חברת Mindflash בקרב חברות מכל העולם מגלה כי חלק נכבד מהן (70.7%) חוסמות בצורה פעילה את הגישה לרשתות חברתיות, מעל רבע מהן (27.4%) מנטרות את פעילות העובדים בפייסבוק או טוויטר וברבע מהן העובדים אינם מורשים לפתוח כלל את השירות על פי הסכם העבודה.
נתונים נוספים חושפים כי כמעט שליש מהחברות (31.3%) נקטו צעדים משמעתיים נגד עובדים שעשו שימוש לרעה ברשתות החברתיות ובהרבה מהן (43.4%) שוררת אמונה כי יש להקדיש אמצעים והתייחסות לנזקים שיכולים להיגרם בגללן.
ומה קורה בישראל?
ראשית כדאי לדעת כי למרות שיש מספר חוקים רלוונטים לנושא השימוש באמצעי מחשב כמו חוק המחשבים, חוק האזנת סתר וחוק הגנת הפרטיות, מדובר בתחום אפור יחסית כפי שצוין בהתחלה ובמקרה של תביעה עדיין תהיו תלויים בחסדי בית המשפט.
בנוסף, יש לציין כי המשק הישראלי סובל מבעיה חיובית היות ובמהלך השנים שחלפו מאז נוסדו השירותים החברתיים, לא הוגשו תביעות בגינם ולכן לא נצבר מספיק ניסיון וטרם גובשו חוקים או תקנות יותר מדוייקים בעניין.
אז מותר או אסור להשתמש בפייסבוק במקום העבודה?
"מותר לעובד להשתמש ברשתות חברתיות, אבל לא תמיד", מסביר עו"ד ד"ר יובל קרניאל מומחה לדיני אינטרנט מהמרכז הבין תחומי בהרצליה. "התשובה לשאלה מורכבת ותלויה במספר פרמטרים כגון הסכם העבודה באותה חברה, מדיניות השימוש (אם קיימת) במחשבים ואינטרנט והוראות נוספות אם קיימות".
ואם לא קיימות הוראות? "במקרה זה השימוש ברשת חברתית דומה לשימוש בטלפון של העבודה. מותר לעובד להתקשר לאמא שלו? במרבית המקומות מותר כל עוד מדובר בזמן שימוש סביר וכל עוד הגלישה נעשית בהפסקות ולא פוגעת בפריון. בכל מקרה, העובד צריך לדעת שיש לו אחריות אישית בעניין, במיוחד אם לא מוגדרת מדיניות ברורה בנושא".
חשוב לדעת כי במקרה ומתעוררת מחלוקת עם המעסיק בנושא השימוש ברשת חברתית, קיימים גורמים שניתן לפנות אליהם לקבלת עזרה וייעוץ כמו למשל האגודה לזכויות האזרח או עמותת קו לעובד.
בהיעדר גבולות ברורים, מנסים ארגונים אלו לעשות סדר ודוגמא אחת לכך ניתן לראות בהתערבות שלהם במקרה שארע בשנת 2008, בו טענה עובדת שכירה כי המעסיק נכנס לתיבת הדואר האלקטרוני שלה בלי לקבל את אישורה. בערעור שהגישה הנתבעת (שנעזרה בארגונים אלו) קבע בית הדין הארצי כי המעסיק הפר את זכות העובד לפרטיות שלא כדין.
דוגמא נוספת היא ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים באותה שנה בעקבות מקרה זה ואחרים המסדיר את השימוש במחשב במקום העבודה.
יחד עם זאת, עו"ד יורם ליכטנשטיין המתמחה בדיני מחשבים ואינטרנט מדגיש כי מרבית האחריות עדיין נופלת על העובד: "עובד צריך להפעיל שיקול דעת. הוא צריך לזכור כי המעסיק הוא זה שמשלם הן על הזמן שלו בעבודה והן על התוצרים שלו ואם הוא חורג מגבול זמן השימוש הסביר, או שהוא פוגע בשמו או בעסקיו של המעסיק, מן הסתם הוא זה שצפוי לשאת בתוצאות",
איפה אחריות המעסיק? "באופן כללי צריך להבין כי יחסי עובד- מעסיק בכל הקשור למחשבים ואינטרנט בכלל ולרשתות חברתיות בפרט, הוא נושא עדין ומורכב. אחד הפתרונות הקיימים היום במטרה להסדיר יחסים אלו היא מדיניות רשתות חברתיות (Social Media Policy) שמגבש המעסיק בשיתוף העובדים".
בעלי עסקים המעוניינים ביותר מידע יכולים להיכנס לקבוצה ייעודית בפייסבוק בה ניתן למצוא מידע מפורט בעברית לגבי הליך גיבוש המדיניות ואף להתייעץ עם גורמים מומחים.
נקודה נוספת שיש להתייחס אליה היא השאלה האם למעסיק יש זכות לנטר או לעקוב אחרי הפעילות של העובד ברשת החברתית.
בעניין זה קיימת הסכמה כי הוא יכול לעשות כן רק אם הודיע על כך במפורש לעובד במסגרת הסכם העבודה ביניהם או באמצעי כתוב אחר, כל עוד העובד יודע מכך.
"ניטור של פעילות העובד ללא ידיעתו היא הפרה של חוק הגנת הפרטיות ופעולה כזו תבוא בדרך כלל לרעתו של המעסיק. אולם, במידה והעובד קיבל הודעה כזו והמשיך להשתמש בציוד המעסיק כדי לגלוש ברשת החברתית או באימייל, הוא עושה זאת על אף האפשרות כי תוכן הפעילות יהיה חשוף למעסיק", מסביר עו"ד ליכטנשטיין.
ואילו ד"ר קרניאל מוסיף ומדגיש כי "על העובד להיזהר. עליו לדעת כי גם המעסיק נמצא ברשתות החברתיות ולכן לא כדאי למשל להעלות תמונות מחוף הים ביום מחלה או לשלוח קובץ קורות חיים אחד ולכתוב בפרופיל שלך ברשת משהו אחר".
ומה לגבי שימוש ברשתות החברתיות מהבית? "לא משנה אם אתה עובד שכיר, חייל או סטודנט, כאשר אתה נמצא בבית עליך להתנהג ברשת החברתית באותן הנורמות הנהוגות במקום העבודה, בצבא או במוסד הלימודים בהקשר המידע שאתה חושף באתר והדרך בה אתה מתבטא כלפי הארגון", מדגיש ד"ר קרניאל.
האחריות האישית של כל אחד מאיתנו לא נגמרת בהחתמת השעון ביציאה והיא קיימת בכל סטטוס או תגובה שאנו מעלים לקיר האישי ואם חשבתם לספר לחבר'ה על ההנפקה הקרובה, כדאי שתעצרו את הידיים לפני המקלדת ואת הידיעות לתקשורת רצוי שתשאירו לדובר החברה.
למרות הרגישות למוניטין והעובדה כי הרשתות החברתיות הפכו להיות שופר של אנשים פרטיים וככאלו 'מסוכנות' בהיבט התקשורתי, מתברר כי בעל העסק הישראלי דווקא לא מתרגש ובמרבית העסקים בארץ אין מדיניות ברורה מה אסור ומה מותר לעשות.
"אמנם בארץ אנחנו עדיין בחיתולים, אבל יותר מקומות עבודה מבינים כי הנושא מורכב ושצריך לקבוע מדיניות שימוש ברשתות חברתיות. חשוב לציין כי לכל ארגון מתאימה מדיניות ייחודיות המתבססת על אופי הפעילות שלו ולא מומלץ ואף לא כדאי להשתמש בתבניות שמוצאים באינטרנט", מסכם ד"ר קרניאל.
לצד חוסר הבהירות והתחושה כי מדובר ב'מערב פרוע', קיימות גם נקודות אור בקצה המנהרה ואחת מהן היא עמותת "בטרם" הפועלת למען עולם בטוח יותר לילדי ישראל.
"אצלנו יכולים כולם לגלוש בפייסבוק בהפסקות. אנחנו לא מנטרים את הפעילות של העובדים שלנו ולא חוסמים את הגישה לאתרים חברתיים", אומר בועז סגל, מנהל אגף מנהל ותשתיות בעמותה.
"הבסיס לחופש שאנו מאפשרים הוא האחריות האישית של העובדים, המסירות והאמינות שכל אחד מהם מפגין לכל אורך הדרך. לא היו לנו מקרים בהם מישהו ניצל לרעה את הגלישה בפייסבוק או בכל רשת אחרת.
ייתכן וזה קשור לאופי הפעילות שלנו. כאשר אתה מגיע לעבודה מתוך אמונה שאתה שומר על בטיחות הילדים בישראל, אתה לא כותב סטטוסים שיעשו את ההיפך", הוא מסביר.
ולסיום, אם מישהו עדיין חושב כי פייסבוק או טוויטר הן הסיבה לפריון נמוך במקום העבודה, כדאי שיצפה בהרצאה של ג'ייסון פריד, מנכ"ל ומייסד חברת 37signals בערוץ של TED (יש כתוביות בעברית), וגם בסרטון המשעשע הזה, מה עושים אם בכל זאת סגרו לכם את הפייסבוק.
>> טוקבק הזהב - למה אייל גולן מקנא באלירז שדה?
מה דעתכם, האם העובד יכול לגלוש בפייסבוק בזמן העבודה? טקבקו