כשדיווחנו על גולשים שנחסמו מפייסבוק ללא אזהרה כי כתבו "כושי" או קוקסינל", או שסטטוסים שלהם נמחקו, פנינו לפייסבוק ושאלנו למה זה קרה. התשובה שקיבלנו היא שהם הפירו את תנאי השימוש ואנחנו מוזמנים לקרוא אותם באתר. וזהו. לא היה הסבר פרטני. גם לא כשנפגשנו עם סיימון מילנר, מנהל המדיניות הציבורית של פייסבוק לאזורנו, שאמור לדעת את התשובות.
היום ניסתה ג'ורדנה קוטלר, מנהלת קשרי הממשל של פייסבוק בישראל, לתת תשובה, חלקית, בדיון שנערך בוועדת המדע בכנסת בהשתתפותה. אבל התשובה שלה אינה על השאלה למה אותם גולשים נמחקו, אלא על למה הם לא קיבלו תשובה, על למה הם נמחקו. מבולבלים? הגיוני, פייסבוק לא ברורה בהצהרות שלה.
"בגלל כמויות הדיווחים זו בעיה" אמרה קוטלר, "אבל אנחנו עובדים על זה. אנחנו מנסים לאט לאט שיהיה יותר מקום לערער, ושיהיה מקום להבין מה הם עשו לא נכון. למה מחקנו - אם זה היה דברי שטנה או זה היה תמונת עירום. אנחנו רוצים את זה, אבל לא במקום טכנולוגי לבצע".
קשה לזהות תוכן מזיק
בישיבה בראשותו של ח"כ אורי מקלב, וביוזמתה של ח"כ רויטל סווייד, ניסו לברר חברי הכנסת את העקרונות שמנחים את פייסבוק בכל הנוגע לסינון תוכן. בשאלות שנשלחו לפייסבוק לפני הדיון, הודתה החברה בפני הכנסת: קשה לנו לזהות תוכן מזיק.
"מדיניות הסינון של פייסבוק אינה חשופה לציבור", אמרה סווייד, והתייחס לחשיפה של עיתון הגרדיאן, שהציג את ההנחיות שלפיהם עובדים מסנני התוכן, "מהמסמכים עלה שלעתים תכנים מיניים שהם לכאורה נגד המדיניות נשארים ברשת. אנחנו אזרחים במדינה שלכם, אנחנו מבקשים לדעת מה הם הכללים שאתם פועלים על פי הם. מתי תצנזרו לנו פוסט ומתי לא תצנזרו לנו פוסט. לבוא ולומר שאתם נגד טרור, אבל לא להסיר תוכן שמעודד טרור, אומר שיש פה בעיה".
"הנושא הזה, אין בו כללים עד היום", אמר ח"כ מקלב, "הדברים דינמיים מאוד ואנחנו צריכים להדביק את האירועים. יש פה שני היבטים. הפילוסופי, העקרוני, והשני - הפרקטי המעשי. בחלק העקרוני אפשר לקיים דיון איפה לתייג את פייסבוק? מוכר מרצון - קונה מרצון. אתה רוצה - תהיה שותף. לא רוצה - אל תהיה שותף. מי שרוצה, שיחתום בתנאים שלי. או שאנחנו מדברים על חברה שצריך להפעיל עליו רגולוציה, כפי שאנחנו מפעילים על בנקים וחברות תקשורת. האם אפשר להפעיל רגולוציה?"
"למרות שזה שירות שאנשים לוקחים ברצון, זה משפיע על חיינו בנושאים של טרור, שיימינג, אינטרסים כאלה ואחרים. ואני לא מדבר על עבריינות מין ופדופיליה ובריונות. ומצד שני יש דברים טובים. אם אדם נמצא מחוץ למעגל הזה של פייסבוק - יש לזה השלכות היום. אז האם אנחנו צריכים לקבוע כללים? (...) השאלה היא האם יש מדיניות, מה היא ומי קובע אותה? יש שם אנשי רוח, אנשי אקדמיה נציגי ציבור?".
שקיפות מפייסבוק? שקיפות מהממשלה!
ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת כי פייסבוק אינה חברת הייטק, אלא חברת תוכן שמתבצעות החלטות עריכה. אלטשולר מסבירה שעם זאת, עודף רגולוציה עדיף להזיק. היא הגיבה על "חוק הפייסבוק" שמאפשר למדינה להסיר תוכן מרשתות חברתיות. לדבריה מדובר בעוד אמצעי של הממשלה לשלוט באזרחים. היא אומרת שסעיף "בטחון המדינה" שמופיע בחוק לא נוגע רק לטרור, אלא גם למפגין שנמצא מול הבית של מנדלבליט. אלטשולר אומרת שאם מדובר בהגנה מפני טרור, שתתכבד המדינה ותטפל בזה ספציפית.
“הכנסת צריכה לדרוש מרשות אכיפת החוק את כל הפוסטים שהיא ביקשה להסיר, ואת זה היא לא מוכנה לתת. לפני שנדבר על שקיפות של חברות, בואו נדבר על השקיפות של מי שמשתף פעולה עם החברות הללו. אנחנו דורשים מפייסבוק מה שכמדינה אנחנו לא מצליחים לעשות". במילים אחרות אלטשולר רוצה לדעת אילו פוסטים מדינת ישראל מבקשת מפייסבוק להסיר - כדי לבקר את התהליך, אך המדינה לא מוסרת את המידע.
סווייד הגיבה ואמרה "אנחנו לא רוצים להשתיק ביקורת, אנחנו רוצים למנוע לשון הרע. מסירים תוכן שקשור לשופטים, לתובעים ולעובדים סוציאלים". סוויד הסבירה שצריך למנוע מקרים חריגים כמו הדבקת פניה של תובעת לגוף בסרטון פורנוגרפי, והפצה של סרטון כזה.
עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות: "אני שומע ויכוח בין שני צנזורים - המדינה שרוצה לצמצם חופש ביטוי, לבין תאגיד שמפעיל מדיניות כלשהי. לא נוכל לטפל בבעיה ספציפית באמצעות חקיקה. כל חוק שישפיע על פייסבוק, ישליך על שאר המשק. כל חוק יפגע בפלטפורמות קטנות כמו בלוגרים שמגיבים אצלם. התנהגות של פלטפורמה אחרת שנעימה או לא נעימה לאנשים בשלטון לא צריכה להיות סיבה לחקיקה. אם יש פירצה שמאפשרת הרבה מאד, חופש הביטוי לא צריך לפגוע בו בגלל בעיה ספציפית. לי לא נעים שהדרך שבה הפרקליטות מגישה בקשות להסרת תוכן - היא לעתים ללא צוי בית משפט. אני מבין שיש רגישיות ויש אנשים שטינפו על אנשים אחרים באינטרנט".
לא צריכים להיות נתינים צייתנים של פייסבוק
"יש דברים ביחסי הפרט עם המדינה שלקחו מאות שנים להסדיר, ומול תאגידים הם לוקחים מספר חודשים", אומר ח"כ דב חנין, "בפייסבוק לא נעשה תהליך שבו הציבור היה יכול להשתתף. ישבו אנשים שהחליטו עבורו. אני חושב שזה מאוד בעייתי. צריך להתייצב לצד חופש הביטוי מול תאגידים. נכון, הוא משמש למטרות רעות, וצריך לפעול נגד זה. יש דרכים לעשות את זה, ומבחנים איך עושים את זה. אבל אנחנו לא יכולים לקבל את זה שאנחנו נתינים צייתנים בעולם התאגידים".
ד"ר שגית זילברברג יעקבוביץ' מעמותת אשנב אומרת "אנחנו חושבים שצריכה להיות אסדרה בתחום, ללא פגיעה בחופש הביטוי, ואין ספק שהמדיניות יכולה להתנגש עם ערכי חופש הביטוי. צריך להיות גוף משפטי שיקבע כללים והוא חייב לעבוד בשיתוף פעולה עם פייסבוק ועם גורמים גלובליים".
אורח נוסף בדיון הוא דורי בן ישראל קריו, פרסומאי ועיתונאי עצמאי שמסקר בבלוג שלו את ההתנהלות של פייסבוק בישראל. קריו, שהגיע לדיון על תקן שתדלן נגד פייסבוק, מנהל מאבק נגד הרשת החברתית ואף פירסם פרטים אישיים של בכירי החברה בישראל, כדי שגולשים יוכלו לפנות אליהם. קריו נחסם מפייסבוק ואי אפשר לפרסם קישורים לבלוג שלו בכלל ברשת החברתית. בעקבות כך הוא מנהל תביעה נגד פייסבוק.
בן ישראל קריו האשים "הוועדה ניזונה מדיס אינפורמציה. פייסבוק מעלימה עין מטרור והסתה. מחבלים יוצאים לפיגועים בגלל סטטוסים בפייסבוק. פייסבוק מודעת לזה, ולא מסירה את זה כי כסף זה מעל לחיים של בני אדם. הגוף הזה משתמש לרעה בכוח שלו. זה גוף שאי אפשר להידבר איתו וצריך לחוקק חוקים נגדו. בברזיל המשטרה ביקשה מפייסבוק להילחם בברוני הסמים, הרשת סירבה ופייסבוק עצרה בכיר בחברה".
קריו מתייחס, ככל הנראה, לבקשה של השלטונות להעביר מידע מוואטסאפ, אך פייסבוק הסבירה שהיא לא מחזיקה תכתבות בשרתים שלה. המידע מוצפן ואחר כך נשמר בסמארטפונים בלבד.
יש מצב שאין עם מי לדבר? זו לא שאלה של כן או לא
קוטלר, שאמרה במהלך הדיון שהיא נציגת פייסבוק אירלנד בישראל, השיבה לכל הדוברים: "מישהו אמר לי אתמול, את בטח בלחץ - יש את הדיון מחר. אז אני לא. באתי לדבר על הנושאים האלה. בתקשורת לא רואים את כל העבודה שנעשית מאחורי הקלעים. אני רואה בחדר אנשים שאני מכירה, וזו דרך טובה להכיר את הבעיות ולהבין מה לשפר, ולכן אני מודה לכם על הדיון".
ח"כ חנין שאל "האם יש מצב שמישהו ייחסם מפייסבוק ואין עם מי לדבר?". קוטלר אמרה "זו לא שאלה של כן ולא" ואמרה שזה שונה בכל מקרה. קוטלר הסבירה "יש כל מיני סוגים של, בוא נקרא לזה, עבירות נגד הקהילה שלנו. הכללים מפורסמים באתר שלנו. רוב האנשים לא קראו אותם. הם קיימים גם בעברית".
קוטלר נשאלה כמה מאנשי פייסבוק שמסננים תוכן הם דוברי עברית, ואמרה שהמידע הזה לא פומבי, אבל שישנם דוברי עברית. "אני מכירה אותם ומדברת איתם, הם בני אדם. אנחנו טועים לפעמים ומדברים איתם על למה זה קרה ורוצים לשפר את זה כל הזמן".
באשר לפרסום בגרדיאן היא אמרה שמדובר "בחלק ממצגת לא עדכנית, וחלקית שאנשים רואים באימון שלהם לתפקיד. זה לא כל הסיפור. אלה רק תמונות של מצגת בלי כל ההסברים. אנחנו מתייחסים ברצינות לכל פוסט ורוצים לשמור על הקהילה שלנו. אך בתוך כל כלל צריך פרשנות". קוטלר נתנה דוגמה שבמקרים של דיווח על עירום צריך למשל לברר אם "רואים תחת או חצי תחת".
ח"כ סווייד: "אז האם נוכל לקבל את כל המצגת?" קוטלר: "אין מסמך של כל המילים ביחד שאפשר להבין כל דבר קטן. אנחנו גם לא רוצים שאנשים בצד הרע יעשו בזה שימוש לרעה. יש דברים שאנחנו שומרים לצוות שלנו".
קוטלר סיכמה: "חשוב לי שתדעו פה בוועדה, זה שהסיבה שאני פה היא לא לשקר. אם אין לי מידע אני חוזרת לחברה ומבררת. אני עובדת אתכם בשיתוף פעולה. אנחנו מנסים לעזור לבטחון הציבורי, לאזרח הישראלי. זו הסיבה שאני פה. אני מקווה שזה לא דיון חד פעמי. אני מקווה שנחזור לפני סוף המושב ונדבר על דברים יותר ממוקדים".