כשאודטה הודתה: "פרסמתי שטויות"

לא כל יום אושיה ציבורית חוזרת בה מדברים שפרסמה ומתנצלת עליהם - אבל זה מה שעשתה הבוקר אודטה שוורץ, שמחקה מעמוד הפייסבוק שלה סטטוס שהוכח כמטעה והתנצלה עליו.

ביום שלישי בערב העלתה כוהנת הטיפים לדף הפייסבוק שלה מאמר של רות קרייתי בשבח הבצל כמרפא שפעת. במאמר נטען שב-1919 גילה רופא מקנזס שבצל סופג את וירוס השפעת, לאחר שביקר בחווה בה הונח חצי בצל בכל חדר בכל יום ותושביה נשארו בריאים ולא נדבקו בשפעת הספרדית. הכותבת הוסיפה שערכה ניסוי בקרב כמה מחבריה ורובם דיווחו שבצל גרם להם לכאורה להבריא משפעת והצטננות, וסיכמה: "בצלים סופגים בקטריות ולכן הם כל כך יעילים במניעת הצטננות ושפעת. זו גם הסיבה שאסור לנו לאכול בצל שהיה מונח זמן מה אחרי שחתכנו אותו - שארית בצל כזו כבר מזוהמת מרגע שהבצל נחתך".

הסטטוס של אודטה עורר את חמתם של ד''ר נעם לויתן ויומירן ניסן, מנהלי דף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה". אמש הם פרסמו מאמר תגובה בנפתח במילים "מזמן לא קראנו ערימה כזו מרשימה של שטויות, ועוד מהסוג הרע ביותר, מהסוג שעלול לעשות נזק". בהמשך הם מפרטים את העיוותים במאמר:

"האמונה הטפלה שבצל שואב חיידקים היא עתיקה ולא מבוססת. אם כבר מאמצים אמונות טפלות, מה עם אלו שטוענות שלשים בצל חתוך בבית גורם למזל רע?", כתבו השניים. "כמו שד"ר ג'ו שוורץ מסביר, אין אף מזון שמושך או סופג בקטריות", הם ציינו והוסיפו בציניות שהם יכולים להביא שם של אדם אמיתי, בעוד המאמר מספר על רופא עלום שם, מפני שמדובר בהמצאה. הם ממשיכים: "גם אם בצל היה סופג בקטריות - והוא לא - זה לא היה משפיע על שפעת, שנגרמת על ידי נגיף האינפלואנזה". הם מדגישים כי בכל מקרה, "אי אפשר לראות את נגיף השפעת במיקרוסקופ אור. הוא קטן מדי. הוא גם לא מסוגל להדביק רקמות של צמחים (מה גם ש)נגיף השפעת בכלל בודד לראשונה בשנת 1933, מספר שנים אחרי מה שמסופר באגדה".

לאחר שמאמר התגובה זכה למאות לייקים וכמה עשרות שיתופים, הגיבה הבוקר שוורץ וכתבה: "צודקים חברים, מתנצלת על ערימת השטויות שפירסמתי בשוגג". עם זאת, היא ציינה כי "בצל בדבש כן עצר שיעול של שבועות כשכלום לא" ו"יש לבצל הזה כניראה אפקט פלסיבו, שהוא לא פחות חזק מהדבר האמיתי". היא גם הסירה את המאמר מהדף שלה.