אמריקה אונליין (AOL). בשנות ה-90 ותחילת ה-2000, לאמריקאים רבים היה זה השם היחיד שהם הכירו לרשת האינטרנט. היא רכשה את ICQ הישראלית ושלטה במה ששימש אנשים כוואטסאפ של ראשית ימי הדוט.קום – האינסטנט מסנג'ר. AOL היתה כל כך חשובה, שרכ­שה את חברת המדיה הגדולה והוותיקה טיים וורנר ב-165 מיליארד דולר. זה היה המיזוג הגדול ביותר בהיסטוריה של ענף הטכנולוגיה.

יאהו היתה בשנות ה-90 ותחילת ה-2000 המקום שבו אנשים גלשו כדי למצוא הכל. שער הכניסה לרשת, מלכת האינטרנט. החברה הגיעה לשווי שוק של יותר מ-100 מיליארד דולר בעידן שבו לא היו כמעט חברות כאלה.

מה נשאר מ-AOL? מ-35 מיליון מנויים לשירות החיבור שלה (dial–up — זוכרים שפעם היה צריך לחייג מהמחשב כדי להתחבר לאינטרנט?) בשיא, נשארו בקושי 2 מיליון. שירות המסנג'ר שלה נסגר באוקטובר 2016 אחרי 20 שנות קיום.

מה נשאר מיאהו? החברה נרכשה ב-2017 ב-4.5 מיליארד דולר,  שבריר מערכה בשיא, על ידי ורייזון. חברת התוכן הדיגיטלי הגדולה בעולם גוועה במשך עשור, כשהכנסות הפרסום הדיגיטלי הלכו למתחרות גוגל ופייסבוק.

קשה להשוות בין AOL ויאהו לגוגל ופייסבוק, מכיוון שהשתיים האחרונות כל כך הרבה יותר גדולות ובעלות השפעה משתי הראשונות, באופן יחסי ומוחלט. קשה גם לשפוט ולנבא את מהלך דרכן של מעצמות האינטרנט החדשות בזמן שהן כה נוכחות וחשובות בחיינו היומיומיים.

בשנה האחרונה נקלעו חברות האינטרנט, ובראשן פייסבוק, למחלוקת הקשה ביותר בתולדותיהן. מסטארטאפים חדשניים ש"זזים מהר ושוברים דברים" או "לא עושים רע", הן נהפכו למטרה לזעמם של פוליטיקאים, רגולטורים, ארגוני צרכנים, מגיני פרטיות, ולבסוף הגולשים עצמם.

עד כה, השערוריות – מעורבות בהשפעה להטיית בחירות, שימוש לא חוקי בנתוני משתמשים ופגיעה בפרטיות, החלטות שרירותיות לחסום משתמשים והתחמקות מתשלום מסים – לא פגעו בשורה התחתונה שלהן. פייסבוק רשמה הכנסות של 40.6 מיליארד דולר ורווח של 18.2 מיליארד דולר ב-2017, עלייה של 45% ו-80% בהתאמה. גוגל רשמה הכנסות של 110.9 מיליארד דולר ורווח של 24.5 מיליארד דולר, צמיחה של 23% ו-25% בהתאמה. לפייסבוק יש יותר ממיליארד משתמשים רשומים ברחבי העולם. באנדרואיד של גוגל משתמשים 2 מיליארד אנשים, ובמנוע החיפוש שלה נעשים 3.5 מיליארד חיפושים ביום.

למחוק את פייסבוק

ואולם התחושה שהחברות רבות העוצמה האלה איתנו לנצח אינה בהכרח מוצדקת, גם אם לא ילכו בדרכן האומללה של AOL ויאהו.

"מותה של פייסבוק יהיה טוב לרשת, מכיוון שפייסבוק שווקה כאלטרנטיבה לשאר האינטרנט, ומשתמשים רבים התעלמו משאר האינטרנט ופשוט התחברו לפייסבוק", כתב גולש אחד בטוויטר. דעתו רחוקה מלהיות דעת הרוב בנושא, גם אם יש התעוררות נגד הכוח המופרז של הרשת החברתית.

גולשים החלו לצייץ בשבוע שעבר את ההאשטאג deletefacebook# (למחוק את פייסבוק) בתגובה על פרשת קיימברידג' אנליטיקה – חברת הייעוץ שהשתמשה בנתונים של עשרות מיליונים מגולשי פייסבוק כדי לנסות להשפיע על הבחירות בארה"ב, ולפני כן על משאל העם בבריטניה על ברקזיט. בין המצייצים היה בריאן אקטון, ממייסדי וואטסאפ, שנרכשה על ידי פייסבוק. השחקנים ג'ים קארי ושר הודיעו כי מחקו את האפליקציה והפסיקו להשתמש בפייסבוק.

הטרנד הזה יכול להיות בדיוק זה – טרנד. "כמה טרחנים שלא קראו את תנאי השימוש", אמר חובב פייסבוק אחד.

המהלכים של הרשויות באירופה יטרידו את פייסבוק הרבה יותר. הרשויות האירופיות קנאיות יותר לפרטיות ולתשלום מסים, ופחות מסונוורות מהצלחתם של תאגידים עסקיים. בשבוע שעבר הציג האיחוד האירופי תוכנית מיסוי חדשה' שתטיל על תאגידי האינטרנט מס של 3% על הכנסותיהם מכל פעילות מקומית. בכך ייסגרו בפני אמזון, גוגל, פייסבוק ודומותיהן פרצות המס הבין-גבוליות שאיפשרו להן לשלם שיעור מס נמוך. הגבלות רגולטוריות נוספות על שימוש בנתוני המשתמשים ומכירת מודעות לתעמולת בחירות יכולות גם הן לשבש את דרכן.

באגים במערכת

אדם אחד שמכיר היטב את ההיסטוריה של האינטרנט הוא טים ברנרס-לי, המדען הבריטי הידוע כממציא רשת האינטרנט, וליתר דיוק ממציא World Wide Web. ברנרס-לי פירסם ביום חמישי סדרת ציוצים שעולה בקנה אחד עם השקפת העולם שיצ­רה את הרשת הפתוחה, ואולי לא דימיינה שהיא יכולה לשרת בצורה כל כך טובה אוטוקרטים כמו ולדימיר פוטין מרוסיה ורודריגו דוטרטה מהפיליפינים, ואף לשמש כלי שרת לרצח עם, כמו במקרה של מיאנמר והמיעוט הרוהינגי.

מהציוצים שלו אפשר להסיק שצריך להמשיך לתת לפייסבוק והעמיתות הענקיות שלה לעשות מה שהן רוצות, כי השוק חופשי, ולהטיל את האחריות על המשתמשים: "זהו רגע רציני עבור עתיד הרשת. אבל אני רוצה להישאר מלא תקווה. הבעיות שאנחנו רואים הן באגים במערכת. באגים יכולים לגרום נזק, אבל הם יציר כפיהם של בני אדם, ובני אדם יכולים לתקנם".


אני יכול לתאר לעצמי שמארק צוקרברג הרוס מכך שיצירתו שימשה לרעה. יש ימים שבהם אני מרגיש אותו הדבר". הגולשים ענו לו על כך שלא יהיה כה בטוח.

"מה שהייתי אומר לו: אתה יכול לתקן את זה. זה לא יהיה קל, אבל אם חברות יעבדו עם ממשלות, פעילים חברתיים, אקדמאים ומשתמשי הרשת, נוכל להבטיח שהפלט­פור­מות ישרתו את האנושות".

"הכללים לכולנו הם: כל מידע עלי הוא שלי ושלי בלבד לשליטתי. אם נותנים לכם את הזכות להשתמש במידע למטרה אחת, מותר להשתמש בו רק למטרה זו".

"אם יש לכם גישה למידע למטרות מחקר, חשוב שתשתמשו בו רק למטרות מחקר. הרבה מחקר מדעי ורפואי תלוי במידע הזה".

"המסר שלי לכל משתמשי הרשת כיום הוא: אני אולי המצאתי את הרשת, אבל אתם הופכים אותה למה שהיא. ומוטל על כולנו לבנות רשת שמשקפת את התקוות שלנו ומגשימה את החלומות שלנו, יותר משהיא מעצימה את פחדינו ומעמיקה את הפילוג בינינו".

"מה יכולים משתמשי הרשת לעשות? היו מעורבים. דאגו למידע שלכם. הוא שייך לכם. אם כל אחד מאיתנו ישקיע מעט מזמן הגלישה שלנו להילחם בעבור הרשת, אני חושב שיהיה בסדר. אמרו לחברות ולנציגי הממשלות שלכם שהרשת והמידע שלכם חשובים לכם".

"ולכל ארגון שעוסק בזכויות דיגיטליות, קטן עד גדול, לכל עיתונאי שחוקר את השפעת המידע והרשת על העולם – תודה לכם. המשיכו להילחם על הרשת שאנחנו רוצים. הרשת לא תממש את הפוטנציאל שלה בלעדיכם".

במובן אחד ברנרס-לי צודק לחלוטין – העתיד של פייסבוק אינו תלוי ברגולטורים או בממשלות, אלא במשתמשים. הם אלה שיצביעו במקלדת ובמסך המגע שלהם אם פייסבוק תשרוד או לא. לעת עתה, נוכל למנות את הדברים שיכולים להאריך את חייה של החברה, ולקצר אותם. הקוראים מוזמנים לשלוח הצעות משלהם.

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker:
לא תאמינו כמה הסכימה חברת תעופה לשלם לנוסעת כדי שלא תטוס
ביט-מה? המטבע הווירטואלי של טלגרם שובר שיאים