השנתיים האחרונות היו מרוץ מכשולים אינסופי בשביל פייסבוק. הרשת החברתית, שהתרגלה שהיא יכולה לעשות כל מה שעולה על רוח בכיריה בלי כל חשש, גילתה פתאום שיש לה גם אחריות ושהציבור מצפה ממנה לשמור על עקרונות מסוימים - אם לא עקרונות מתחום הפרטיות שלהם, אז לפחות עקרונות בתחום הפוליטי. אבל במקום לתקן את מה שצריך, עשו בכירי פייסבוק כל טעות אפשרית וסיבכו את עצמם במשבר שרק עכשיו הם מתחילים לצאת ממנו, כך עולה מכתבת עומק שפורסמה במגזין Wired.

הכל התחיל ב-2016, בעיצומה של עונת הפריימריז בארה"ב. פייסבוק הייתה בעיצומו של ניסוי בשם "נושאים חמים" (Trending Topics), שמטרתו היתה לגרום לגולשים לצרוך חדשות דרך פייסבוק. החברה כתבה אלגוריתמים להצפה של יותר כתבות מאתרי חדשות בפיד, וצוות של כ-25 עיתונאים בארה"ב היה אחראי לוודא שהניסוי עובד כמו שצריך.

אלא שאז, בחודש מרץ, התפרסמו באתר גיזמודו שתי כתבות בהפרש של שבוע על עבודת צוות העיתונאים:

הראשונה חשפה מייל זועם ששלח מארק צוקרברג לכל העובדים לאחר שתזכיר קודם שלו, שנתלה על לוחות מודעות ברחבי המשרדים, "הושחת" כאשר המילים "חיי שחורים נחשבים" נמחקו והוחלפו ב"חיי כולם נחשבים". "סתימת פיות", כתב צוקרברג ודרש להפסיק את המעשים.

בכתבה השנייה, שפורסמה שבוע לאחר מכן, נחשף שרשור מיילים של עובדי פייסבוק, שבו התבקש צוקרברג לענות בישיבת עובדים על השאלה "מהי מידת האחריות של פייסבוק במניעת בחירת טראמפ לנשיא?".

המקור לשתי ההדלפות היה עובד קבלן בשם בנג'מין פירנאו, שהכיר מתקופת לימודי העיתונאות את כתב גיזמודו ושלח לו צילומי מסך של מיילים שנראו לו מעניינים עבור האתר.

בפייסבוק לא אהבו את ההדלפה - בלשון המעטה. למחרת פרסום הכתבה השנייה התעורר פירנאו ומצא בסמארטפון שלו 10 זימונים לפגישות בחברה. כאשר ענה שזה היום החופשי שלו - התקשרה אליו מנהלת צוות החקירות בחברה בשיחת וידאו. היא חשפה בפניו כי היא יודעת שהוא זה ששלח את צילומי המסך לכתב גיזמודו וידעה אפילו באיזו תוכנה זה היה - למרות שזו היתה תוכנה של גוגל, ולא של פייסבוק. פירנאו פוטר מייד, והמנהלת אמרה לו לא להשתמש יותר במחשב שקיבל מפייסבוק.

אך בכך לא הסתיימה הפרשה. עוד באותו יום התקשרה מנהלת החקירות לעובד נוסף בצוות העיתונאים, ראיין וליריל. הסיבה: הוא חלק עם פירנאו וכתב גיזמודו דירה בתקופת הלימודים, ולחץ "לייק" על הכתבה שהתבססה על ההדלפה השנייה.

במהלך העבודה על הכתבה, מספרים כתבי Wired, ביקשו רוב 51 המרואיינים שדיברו איתם שלא להיות מצוטטים בשמם - בקשה שיגרתית למדי. אך מה שהראה עד כמה עובדי פייסבוק מפחדים להיות מפוטרים הוא שאחד מאלה שהתראיינו ביקש מהכתב לכבות לחלוטין את הטלפון שלו לפני הפגישה ביניהם, כדי שאפליקציית פייסבוק לא תוכל לדעת שהשניים היו באותו מקום באותו זמן. במילים אחרות, העובד חשש שהחברה תצליב את כל נתוני המיקום של עובדיה מול אלה של הכתב שחתום על הכתבה ותפטר את מי שהתקרב אליו.

לא רק עובדים זוטרים בפייסבוק הזדעזעו בשנתיים האחרונות מהתנהגות החברה: חודשים בודדים לאחר פיטורי שני העיתונאים פוטרו כל היתר בשל המשך ההדלפות מהצוות וביקורות קשות על כך שעבודת הצוות מתמקדת בעיקר בהטיית הנושאים החמים לכיוונים שנוחים למפלגה הדמוקרטית ונגד המפלגה הרפובליקנית. האחריות על בחירת הכתבות שיוצגו לגולשים עברה למהנדסי החברה, שהסתפקו באלגוריתם שנתן עדיפות לסיפורים ויראליים. כך בעצם נפתחה תיבת הפנדורה של האשמת פייסבוק בהענקת כוח להטיית הבחירות בידי גורמים שהופעלו על ידי רוסיה וניצילו את המחסור במעורבות עיתונאית כדי להפיץ פייק ניוז.

לאחר הבחירות, כאשר התפוצצה התיבה הזו בפרצופה של פייסבוק, הגחיך מארק צוקרברג את ההאשמות. רק בעקבות לחץ רב מבכירים ומשקיעים, שחששו שצוקרברג מסבך את פייסבוק במשבר תדמיתי חסר תקדים, התחיל המייסד והמנכ"ל לרכך את עמדותיו. לבסוף הוא אף עבר צד, ולאחרונה הכריז על שינוי מוחלט במדיניות פייסבוק - חזרה להתמקדות בהצפת פוסטים של חברים ופחות התמקדות בהצפת חדשות וכתבות.