ארגוני הגנת הפרטיות בארה"ב נכנסים לכוננות ספיגה לקראת תחילת השימוש במערכת זיהוי הפנים של ה-FBI. המערכת, שנקראת "זיהוי הדור הבא" (NGI) תהיה פעילה באופן מלא כבר הקיץ ותכיל מאגר ענק של תמונות פנים בבסיס מידע פדרלי משותף לכל המדינות בארה"ב.

בר רפאלי (צילום: face.com)
תוכנת זיהוי הפנים הישראלית Face.com, שנרכשה על ידי פייסבוק | צילום: face.com

המאגר הביומטרי צפוי לדעת לזהות פנים באופן אוטומטי ולהצליב מידע על התוצאות שהתקבלו, כגון מספר זהות, כתובת מגורים ואפילו סריקות עיניים. המאגר יפעל בכל הסוכנויות הפדרליות בארה"ב, על18 אלף המטות של כל רשויות אכיפת החוק במדינה.

אבל ארגוני הגנת הפרטיות חוששים כי המאגר לא פועל בצורה ראויה. במסגרת עבודה של קרן החזית האלקטרונית בארה"ב (EFF), נמצא כי המערכת התקשתה לזהות פנים בחלק גדול מהמקרים. מהבדיקה שערכו עולה כי אם מזינים למערכת תמונה, היא מנפיקה רשימה של 50 חשודים אפשריים והסבירות כי אחד מהם אכן יהיה האדם שצולם הוא רק 85%.

מביך עוד יותר לגלות כי המערכת של הבולשת הפדרלית הידועה נחשבת למתקדמת פחות מזו של חברה מסחרית כמו פייסבוק. בתצוגת תכלית של מערכת דיפ-פייס (DeepFace), שהוצגה בכנס IEEE, הוזנו למערכת שתי תמונות והיא הצליחה לקבוע בדיוק של 97% אם מדובר באותו אדם - כמעט כמו היכולת האנושית להבחין בין אנשים. המערכת של פייסבוק צריכה להתמודד אמנם עם בסיס נתונים קטן יותר, אך היא עדיין מציגה את המערכת של גופי אכיפת החוק האמריקאים באור מטריד.

מומחים טוענים כי למערכת של FBI חסרות תכונות בסיסיות, שיאפשרו לה להעלות את רמת הדיוק. מערכות אחרות, כמו של חברת FST, מאפשרות זיהוי גם על בסיס נתונים כמו משקל וגובה - תכונות שנעדרות מהמערכת הפדרלית האמריקאית.

ב-EFF נלחמים כבר זמן רב במערכת הזיהוי של FBI והביעו חשש מדליפה במאגר זיהוי הפרצופים של הבולשת - מה שעשוי להביא לפגיעה חמורה בפרטיות של מיליוני אמריקאים. בשנים האחרונות ניהל EFF מאבק מול ה-FBI בניסיון להשיג פרטי מידע על המאגר במסגרת החוק האמריקאי לחופש המידע. באחרונה זכתה הקרן בתביעה בנושא בבית משפט והצליחה להוביל לשחרור נתונים על מאגר הפרצופים של הבולשת.

השינוי העיקרי בשימוש במאגר הזה הוא יכולת ההצלבה בין הפרטים, בנוסף לשמירת הנתונים של אזרחים תמימים לצד אלה של פושעים מורשעים. כלומר, לטענת הקרן, בכל חיפוש של טביעת אצבע אחרי מעשה פשע ייעשה שימוש בכל פרטי המאגר - מה שמציב למעשה את כל האזרחים שפרטיהם מופיעים בו כפושעים פוטנציאליים, גם אם מעולם לא ביצעו עבירה כלשהי.

חשש נוסף של הקרן הוא כי כמיליון תמונות יגיעו "ממקורות לא ברורים" - כלומר, הבולשת לא תצטרך להסביר באילו דרכים היא השיגה כמיליון צילומים של אזרחים אמריקאים שייתכן כי לא פשעו.

לכתבה המקורית באתר TheMarker

עוד ב-TheMarker: