ראיתם פוסט בפייסבוק שפגע ברגשותיכם? ברכותינו, נכנסתם למועדון נפגעי פייסבוק. דיווחתם על הפוסט? יש סיכוי לא רע שהצטרפתם גם למועדון הלא אקסקלוסיבי של מאוכזבי מנגנון הדיווחים של פייסבוק, שנתקלו בסירובים מצד החברה להסיר תכנים פוגעניים.

גם אם אתם לא מדווחים פעילים על הפרות תקנון בפייסבוק, מספיק שקראתם בשנים האחרונות כתבה או שתיים בתקשורת המקומית כדי שתדעו לספר שהחברה נוטה לסרב להסיר תכנים פוגעניים ולהסיר דווקא תכנים תמימים.

פייסבוק (צילום: אילוסטרציה, אילוסטרציה - ארכיון)
צנזורה בפייסבוק, אילוסטרציה | צילום: אילוסטרציה, אילוסטרציה - ארכיון

הנה מקבץ סמלי מ-NEXTER: ב-2013 התנצלה הרשת החברתית לאחר שהסירה את תמונתם של זוג הומוסקסואלים שעלתה לעמוד בעד נישואים גאים וחסמה את מפעיל העמוד, לאחר שגולשים הומופובים רבים דיווחו על התמונה כפוגענית; לפני כשנה הסירה פייסבוק פוסט של הסטנדאפיסט גדי וילצ'רסקי שכלל מערכון על תעשיית החתונות, ככל הנראה בשל דיווחים על תוכן מסית מצד גולשים דתיים ומסורתיים; בקיץ האחרון סירבה פייסבוק להסיר תגובה של גולש שכתב בעמוד המעריצים של מכבי תל אביב "היטלר צדק", אך הסירה אותו לאחר פניית NEXTER; רק בשבוע שעבר התנצלה פייסבוק בתגובה ל-NEXTER על סירובה הראשוני להסיר שני סרטונים שהעלו דפי פייסבוק ערביים ועודדו ביצוע פיגועי דקירה תוך המחזה גרפית לא קלה שלהם; ובסוף השבוע האחרון נחסם נתנאל אזולאי, לאחר שפרסם פוסט לעידוד סובלנות ואהבת חינם וזכה לגידופים ודיווחים בעיקר מצד הומופובים.

הדפוס שהצטייר ממקרים אלו ואחרים היה שמנגנון בדיקת הדיווחים של פייסבוק מתבסס על כמות התלונות על התוכן, ולא על התוכן עצמו. פייסבוק טוענת שוב ושוב כי כל תלונה נבדקת על ידי אדם ולא על ידי מחשב, ואף שבצוות הבדיקה עובדים דוברי עברית וערבית, כמו גם כל השפות האחרות בהן תומכת החברה.

רק הבוקר אמר סיימון מילנר, מנהל המדיניות בחברה, בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת כי "אנו מקצים משאבים רבים בטיפול בתופעת ה'שיימינג' (ביזוי) ברשת ובמענה שלנו למי שנפגע ממנה. הגברנו את מספרם של הנציגים שישיבו לפונים בעברית, כאשר מדובר לא רק בדוברי עברית אלא גם בישראלים שמבינים את המנטליות, וכן אנו פועלים גם עם ארגונים ישראלים המסייעים לקרבנות רשת".

אך בשטח, קשה היה להאמין לטענות האלה, לאור ריבוי המקרים שהצביעו, לכאורה, על התנהלות שונה.

לכן, בשבוע שעבר החלטתי לבחון את החברה: ביום רביעי בערב פרסמתי פוסט שהסית מעל לכל ספר להרוג ערבים. "מה שצריך לעשות אם הערבושים", כתבתי - והשגיאה מכוונת - "הוא לקחת את כולם, ואז לשחוט אותם אחד אחד כל מי שלא יישבע אמונים למדינה או לליברמן או לאנא עארף, ואז לזרוק את הגופות שלהם לים כמו שהם רוצים לעשות לנו, ואז לתקוע כדור בראש של כל מי שיעז למתוח עלינו ביקורת, ואז לחכות ולראות אם פייסבוק יעיזו לגעת לי בפוסט", סיימתי. שיתפתי את הפוסט עם קהל מצומצם מאוד - 27 חברים שנבחרו בקפידה - וסיכמתי עם אחד מהם שידווח עליו.

פחות מיממה עברה מאז הדיווח היחיד על הפוסט הקיצוני שלי, וביום חמישי בצהריים קיבלתי מפייסבוק הודעה לפיה "הסרנו משהו שכתבת". החברה ציינה כי "הסרנו את הפוסט שלהלן מאחר שאינו תואם את כללי הקהילה שלנו", והציגה את הפוסט שהוסר. גם המדווח קיבל הודעה דומה.

הניסוי הזה לא משאיר מקום לספק: כל דיווח לפייסבוק נבדק, ואם נפגעתם מפוסט כלשהו יש לכם את הכוח להביא להסרתו. הכל תלוי, כנראה, בבודק עליו נפל הדיווח שלכם.

הדוברות של פייסבוק בישראל שמחה לשמוע שהניסוי שלי עלה בהצלחה וציינה שטעויות קורות בכל מקום שבו עובדים בלחץ - והרי אנשי בדיקת הדיווחים של פייסבוק מקבלים אלפים רבים של דיווחים בכל יום. לפי כתבה שפורסמה ב-Wired לפני כשנה, חברות כמו פייסבוק מעסיקות פיליפינים שאחראים לפחות על הבדיקה הראשונית (אם כי החברה לא הודתה בפני הכתב שהיא נעזרת בשירותים הללו). לפעמים הם מקבלים החלטות בנושאים גבוליים, אולי לפי תרגומי גוגל (או בינג) של התוכן, שלו היו עוברים לטיפולם של דוברי השפה הרלוונטית היו מסתיימים בהחלטות שונות.

לכן, אין סיבה להתייאש ממנגנון הדיווח של פייסבוק. הוא לעולם לא יהיה מושלם ותמיד יהיו מקרים של תוכן שיוסר או לא יוסר מהסיבה הלא נכונה - וסביר להניח שגם נכתוב על המקרים האלה ב-NEXTER. אבל נראה שההתמודדות של הרשת החברתית עם פוסטים פוגעניים אכן משתפרת - לכו תדעו, אולי היא כבר טובה מספיק להתמודד עם סטטוסים קונספירטיביים על עצמה בלי להסיר אותם.