הרשות לניהול המאגר הביומטרי מנסה להרגיע את הרוחות לקראת תחילת פעילותו בהמשך השנה. בדיון בכנסת אמר היום (ג') מנהל מערכות המידע ברשות, אמיר אריהאן, כי אזרחים לא יידרשו למסור טביעות אצבע למאגר. במקום זאת, הם יידרשו לעדכן את תמונות הפנים שלהם כל 5 שנים, משום ש"התיישנות של תמונות עוד יותר מקשה על זיהוי אדם ספציפי מתוך מאגר ביומטרי. מאגר מבוסס פנים ל-10 שנים מנמיך את היכולת לזהות אדם. אנחנו מסוגלים לעמוד במטרות החוק עם תמונות פנים בלבד לטווח של 5 שנים".

עו"ד נעמה בן צבי, יועצת משפטית של הממונה על היישומים הביומטריים, הסבירה כי "אפשר לבסס מאגר ביומטרי ישראלי עם תמונות פנים בלבד, בגלל כמות אוכלוסין. באופן כללי, רוב המאגרים בעולם המערבי משתמשים רק בתמונות פנים. אין מאגר שמבוסס רק על טביעות אצבע. מדובר במאגרים של מאות מיליונים, ל-10 שנים לבגירים. התייחסנו לסיכונים הכרוכים בהחזקת טביעות אצבע. צריך להסתכל על איזונים של מדינה, לא של גורמים מסוימים. זה הכל עניין של Give and Take, כמה מסוכן להחזיק מאגר כזה בשילוב בין הצורך לנהל את הפרויקט בצורה מיטבית".

חבר הכנסת יואב קיש (הליכוד) מיהר להודיע כי יתנגד להכללת טביעות האצבע במאגר: "לא יהיה מאגר של טביעות אצבעות. אין תמיכה בוועדה. הם כל הזמן דנים באופציה של טביעות אצבע. לא יהיו טביעות אצבעות במאגר!". קיש הוסיף וביקר אף את עמדת אריהאן בקשר לתמונות פנים: "האם אתם עומדים על הדרישה של תמונת פנים כל 5 שנים? האם נעשתה עבודה מסודרת על בדיקת סיכונים לאזרחים? לא נתקלתי בשום בדיקה כזו".

פרופ' קרין נהון, יו"ר התנועה לזכויות דיגיטליות, מרוצה מההתבטאויות של אנשי הרשות בדיון: "יצא המרצע מהשק", היא הצהירה. "התגובה של נציג הרשות הביומטרית מראה לכולם שהדיון על מאגר ביומטרי שכולל טביעות אצבע משרת מטרה אחרת לגמרי ממה שמציגים נציגי הרשות הביומטרית. מקומן של טביעות האצבע מחוץ למאגר הביומטרי, ועל חברי הכנסת לבטל מייד, כשלב ראשון, את הוראת השעה שמכלילה את הטביעות במאגר ובשלב שני לבטל את המאגר כולו ולמצוא פתרונות יותר מאוזנים, שישמרו על הבטחון האישי של התושבים והבטחון הלאומי".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) התייחסה בדיון לכך שאנשי הרשות חשפו כי כמות המקרים של זיופים ו"הרכשות כפולות" (הוצאת מספר תעודות זהות) עומד על כמה מקרים בודדים בשנה: "הרכשות כפולות זו תכלית המאגר המקורי. אנחנו צריכים לקבל מספר כדי להבין אם ההשקעה בכלל שווה את זה לבעיה שכמעט לא קיימת".