פרשת האזנות הסתר אדירת המימדים מסעירה את ארצות הברית ומביכה את הנשיא ברק אובמה. וכעת מתחיל בוושינגטון משחק האשמות: מי התחיל? מי ידע? מי אישר? ומה עושים עכשיו, אחרי שערוות המודיעין האמריקני נחשפה ברבים?
אבל הכותרות הראשיות בארה"ב עוסקות מאז אמצע השבוע שעבר במלחמת הסייבר שהכריז ממשל אובמה דווקא על אזרחיו שלו: לא רק שעיתונאים היו תחת מעקב, אלא שהסוכנות לביטחון לאומי, גוף ההאזנות הגדול של אמריקה, ישבה על חברת הטלפונים וריזון ועל ענקיות אינטרנט כמו גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט.
במסגרת המעקב, נוטרו כל התשדורות הדיגיטליות האפשריות: שיחות, אימיילים, מסרים, הכל בשם המלחמה בטרור – שאובמה בעצמו הכריז רק לאחרונה על סיומה. הממשל טוען שהמידע אנונימי ואינו משויך לאנשים מסוימים, אבל זו גרסה שלא רבים ממהרים לאמץ.
הזעם על הנשיא כל כך גדול, שכבר אין לו ידידים בנושא הזה: אפילו ה"ניו יורק טיימס", מהחשובים שבעיתוני העולם שהציג קו ידידותי כלפי אובמה מאז רץ לנשיאות, פרסם במאמר מערכת חריף ש"הבית הלבן איבד אמינות בנושא". בוושינגטון זועמים על ההדלפה שגורמת מבוכה רבה לכל זרועות הממשל ובעיקר לקודקוד, וכבר הורו על פתיחה בחקירה מיידית ונרחבת של זהות המדליף, שאחראי, לדברי ראש המודיעין הלאומי, ל"חשיפת חסרות אחריות".
המערכת, הנקראת "מודיע ללא גבולות", ממפה את כל התשדורות שהיא מנטרת ממחשבים ומרשתות טלפון. הדגש בכלי הסודי הוא בארגון המידע על עצם קיום השיחות ו"טביעות האצבע" שלהן, מאשר בתוכן שלהן. המסמכים הנוגעים למערכת חופשים שהסוכנות לביטחון לאומי אספה כמעט שלושה מיליארד פיסות מודיעיניות ממחשבים אמריקנים לאורך חודש ברבעון הראשון של השנה.
