לא כולכם משעתם על "סטיפס" - אבל זה אחד מ-100 האתרים הפופולאריים בישראל לפי חברת ניתוח הרשת הישראלית SimilarWeb, ובקרב צעירים הוא במקום גבוה בהרבה.
באתר הזה הם יכולים להעלות שאלות ולקבל מאחרים תשובות, וכמובן לענות לשאלות של אחרים. הרבה מהשאלות שם הן בעלות אופי אינטימי, וסביר להניח שחלק מהמשתמשים מתחרטים על שאלות שהעלו שם בעבר. אבל אם רוצים למחוק את החשבון - אין אפשרות כזו.
כתבתנו עדי זילברשיין מצאה בתנאי השימוש של האתר את ההסבר הבא:
"איך ניתן למחוק את החשבון בסטיפס? לא ניתן למחוק את החשבון באתר סטיפס בצורה ידנית. תוכלו לבקש ממערכת האתר להביא לסגירת החשבון האמצעות עמוד 'צור קשר' בצירוף סיבה המצדיקה מחיקת חשבון – אך גם אז הסיכויים מזעריים".
נדב דפני, בעל האתר, טוען ש"זה סתם קשקושים. מה, אנחנו מחזיקים מישהו בכוח? לא יודע מי כתב את זה, אבל זה לא אנחנו". לאחר שעימתנו אותו עם העובדה שזה כתוב שחור על גבי לבן בתנאי השימוש, הוא שלח את התגובה הבאה: "סטיפס איננו מקשה על איש להתנתק ממנו. ההתנתקות היא פעולה פשוטה וברורה ביצירת קשר ואנו עורכים אותה לאחר פנייה אלינו. עם זאת, משתמש שרוצה להתנתק לאחר שביצע עבירות או פעולות אסורות אינו מנותק מייד, במידה ואנו מעוניינים, מסיבותינו שלנו, לבחון את אופי פעילותו ופעולותיו כלפי משתמשים אחרים".
עו"ד יונתן קלינגר אומר שהבעיה היא לא האתר, אלא העובדה שהחוק הישראלי מאפשר את דרך הפעולה הזו: "למרבה הפלא, החוק בישראל לא מחייב בעלי מאגר מידע למחוק את המידע שהם שומרים עליכם. זה אומר שאתרים כמו סטיפס מצד אחד, אבל גם חברות סלולר, בנקים, חברות ביטוח, חברות כרטיסי אשראי, לא מחויבות למחוק את המידע שהן שומרות עליכם כאשר אתם מבקשים זאת". זאת לעומת אירופה למשל, בה החוקים מחייבים למחוק מידע עם כל אדם המבקש זאת.
משרד המשפטים לא הגיב.