בית משפט השלום בתל אביב גזר שנת מאסר בפועל וקנס בגובה 100,000 שקל על שלום ביליק, שגנב והדליף את מרשם האוכלוסין של ישראל. ביליק הודה בעבירות שיוחסו לו, בהן הוצאת מסמכים ממשמורת חוקית, הפרת סודיות, פגיעה בפרטיות והחזקת מאגר מידע שלא כדין.

ביליק הוא המורשע השישי והאחרון בפרשה, ועונשו נקבע במסגרת הסדר טיעון, כאשר השופטת הדסה נאור, שקיבלה את עמדת הפרקליטות כי יש להטיל עליו עונש כבד יותר, התחשבה במצבו הרפואי שהידרדר לאורך המשפט.

הפרשה, המכונה גם פרשת "אגרון", נחשבת לארוע הדלפת המידע החמור ביותר שהתרחש בישראל. במסגרת הפרשה פרטיהם של 9 מיליון ישראלים נגנבו מרשות האוכלוסין ב-2005 על ידי ביליק, עובד מיקור חוץ של משרד העבודה והרווחה, ששימש מתכנת ומנהל מאגרי מידע ותפעל את מאגר מרשם האוכלוסין.

ביליק העתיק לרשותו את המאגר, ולאורך הזמן גם עדכונים חודשיים, ולאחר שעבר לעבוד בישיבת דיסקין בירושלים, התקין עותק של התוכנה במחשבי הישיבה. בשלב הבא, העביר עותק של המרשם לחבר שסחר במידע, וכך נבנתה תוכנת אגרון, שהופצה ברשת ועדיין נמצאת בידיהם של אנשים רבים שאי-אפשר לאתר.

בהודעת משרד המשפטים נכתב כי בכך באה הפרשה לסיומה, אולם התוכנה, שנמכרה בהתחלה תמורת סכום של 3,000 שקל לכל המעוניין, עדיין נמצאת ברחבי הרשת. הרשות להגנת הפרטיות החלה לטפל בפרשה ב-2013, וב-2015 התיק הועבר לטיפול מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה – אולם עד עצירת התפשטות התוכנה והסרתה ממנועי החיפוש ברשת' לא ידוע כמה עותקים שלה נמצאים ברשות אנשים פרטיים וגופים מסביב לעולם.

"גזר הדין שניתן היום לנאשם הראשון בשרשרת, שמעל בתפקידו, גנב את מרשם האוכלוסין והתחיל בשרשרת שהובילה לפרסום המרשם באינטרנט ולנזקים קשים לציבור הישראלי, הוא נקודת ציון משמעותית באכיפת חוק הגנת הפרטיות בישראל ומעיד על החמרה במדיניות הענישה", אמר אלון בכר, ראש הרשות להגנת הפרטיות, בתגובה לגזר הדין. "נזקי הפרשה ממשיכים להשפיע על המשק הישראלי בהיבטים שונים עד היום".

היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, יהונתן קלינגר, אמר בתגובה לגזר הדין כי "הוכח היום שפגיעה בפרטיות של כל אזרח ישראלי שווה בערך עשר אגורות קנס לאדם, וארבע וחצי שניות בבית הסוהר, שכן זוהי פגיעה בכל אחד ואחת מאזרחי ישראל. גזירת שנת מאסר על אדם שגרם לנזק בלתי הפיך לכלל הציבור מעידה שאין רצון לתקן את הנזק שנגרם מהדליפה".

קלינגר אמר כי הענישה הקלה עלולה לגרום בעתיד להדלפות דומות של מאגרים רגישים, כמו המאגר הביומטרי, ויש להטיל עונשים חמורים יותר במקרים דומים כדי להרתיע. "הדלפת המאגרים על ידי ביליק היא זו שמונעת מאיתנו להשתמש במספר הזהות בתור מזהה סודי מול רשויות הממשלה", מסביר קלינגר. "בפועל, אם מרשם האוכלוסין לא היה דולף לרשת, היו פחות מקרים שבהם אנשים היו מתחזים לאחרים מול רשויות, בנקים, חברות סלולר ופותחים חשבונות בשמם, היו פחות שיחות טלפון מטרידות והיו פחות נסיונות הונאה כלפי קשישים. הדליפה של המאגר העצימה כל אחד מכיווני התקיפה האלו כנגד אזרחי ישראל".

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker:
"אמרתי לטכנאי של בזק שאקרא למשטרה, הוא אמר שזו מלחמת עולם"
כדי להוציא את החרדים לעבודה: מרכז הייטק יוקם בבני-ברק