השבוע (א') פרסמה המשטרה כי גופתה של הילדה נאוה אלימלך, שנרצחה לפני 37 שנים, הוצאה מהקבר במסגרת ניסיון מחודש לפענח את נסיבות מותה, הפעם באמצעות טכנולוגיית די.אן.איי.
הטכנולוגיה, שהתפתחה מאוד בשנים האחרונות כבר הביאה רק השנה לפתרונן של שתי תעלומות רצח נוספות - רצח הילדה נועה אייל משנת 1998, ורצח ורדית בקרקנוט משנת 1993. במקרה של אלימלך, שהייתה אז רק בת 12, הפרטים עדיין אסורים לפרסום ואין לדעת האם הרצח אכן יפוענח או לא.
פרופסור יניב ארליך, מומחה לחקר הגנום האנושי, סיפר ל-next על החידושים שקיימים היום: "יש כמה חידושים די גדולים בשימוש בדי.אן.איי לצורך תפיסת פושעים. אחד מהדברים שנכנסו בשנים האחרונות לעבודה המשטרתית הוא היכולת לקחת די.אן.איי מאדם ולבדוק האם קרובי משפחה מדרגה ראשונה שלו נמצאים במאגר - אבא, אח או ילד. כך נוצר מאגר יחסית קטן של די.אן.איי, ובאמצעות קרובי המשפחה מהדרגה הראשונה ניתן יהיה להגדיל משמעותית את היכולת של המאגר לזהות אנשים".
"בשנה האחרונה חווים פריצת דרך חדשה בתחום", הוסיף פרופסור ארליך. "יש כמה מאגרים פתוחים, שכל אחד יכול לחפש בהם קרובי משפחה. אלו מאגרים שנבנו לטובת גנאולוגיה גנטית (חקר עצי משפחה) לטובת פרויקטים כמו עבודת שורשים של אנשים. המאגרים האלה משתמשים בכלים הרבה יותר חזקים מהכלים שיש למשטרה, ואפשר באמצעותם לא רק למצוא קרובים מדרגה ראשונה, אלא גם למצוא בן דוד מדרגה שנייה, שלישית ואפילו רביעית".
פתרונן של תעלומות הרצח של נועה אייל וורדית בקרקנוט ז"ל מבוססות על השיטה שבה משתמשים בדי.אן.איי של קרובי משפחה מדרגה ראשונה, אך השיטה החדשה והמתקדמת יותר עוד לא נמצאת בשימוש בישראל.
מחקר שערך ארליך במסגרת עבודתו כמדען הראשי של MyHeritage יחד עם האוניברסיטה העברית, שפורסם במגזין Science, הראה שמספיק שיש דגימה של בערך 2% מהאוכלוסיה במאגר, כנראה יהיה אפשר לפענח כל פשע ולמצוא כל אדם ודי.אן.איי שבאוכלוסיה - כמה מאות אלפי אנשים בישראל.