כחושבים על זה לעומק, זה די מדהים שעדיין יוצאים משחקים חדשים בסדרת Tomb Raider. לארה קרופט, גיבורת הסדרה, פרצה לראשונה בחיינו ב-1996. מאז היא הופיעה בלא פחות מ-11 משחקים, חלקם טובים יותר, רובם טובים הרבה פחות. לקראת תחילת העשור השני של שנות ה-2000 נראה שמעמדה הולך ויורד: המעריצים הפסיקו לתמוך בחוקרת הקברים הסקסית, שלא הצליחה להתאים את עצמה לא לסטנדטים העולים של תעשיית המשחקים וגם לא לסטנדרטים המחמירים של תרבות הפוליטיקלי קורקט האמריקאית.

אין תמונה
לארה קרופט

 

ואז הגיעה שנת 2013, שהפכה את לארה לרלוונטית שוב. אולפן המשחקים Crystal Dynamics הוציא משחק חדש שהיה בעצם "ריבוט": סיפור מחודש של הפיכתה של לארה מנערה בריטית מפונקת לגיבורת האקשן שכולנו מכירים. וזה עבד. Tomb Raider מ-2013 היה משחק הרפתקה-פעולה נהדר, עם דמות נשית חזקה וקטעי אקשן מרהיבים.

המשחק החדש בסדרה, Rise of the Tomb Raider, הוא המשך ישיר לאותו משחק מ-2013. למרבה השמחה, הוא לא פחות טוב ממנו.

ת.נ.צ.ב.ה

בסוף המשחק הקודם נחשפה לארה קרופט, צעירה וסקפטית, למציאות חדשה: מסתבר שבעולם יש כל מיני ישויות מיסטיות קסומות שקבורות בעתיקות של תרבויות קדומות. המשחק החדש לוקח את הגילוי הזה, שלקוח מספר החוקים הבלתי כתוב של סרטי אינדיאנה ג'ונס, והולך איתו לשלב הבא: לארה שלנו מחליטה לצאת למסע כדי לטהר את שמה של אביה ז"ל, שטען בימיו האחרונים שיש לו הוכחות לקיומו של מעין "מעין נעורים" מיסטי בשם ה-Devine Source.

אין תמונה
לארה קרופט

 

בזמן אמת אף אחד, כולל לארה, לא האמינו לו. אבל עכשיו לארה בטוחה שהוא צדק, ויוצאת למסע חובק עולם שלוקח אותה למדבריות של סוריה ולגושי הקרח של סיביר בחיפוש אחר המקור השמימי הזה. בדרך היא מגלה על קיומו של נביא מסתורי וקבוצה של קנאי דת בשם Infinity שמוכנים לעשות הכל כדי לעקוף אותה בדרך למעיין הנעורים. הסיפור הזה לא גאוני במיוחד, אבל אם מסתכלים עליו כאל עלילה כללית למשחק הרפתקה-פעולה הוא בהחלט מספק.

מבחינת המשחק עצמו, Rise of the Tomb Raider מציע את כל מה שהציע המשחק הקודם, רק הרבה יותר ממנו: קטעי חקירת סביבה שכוללים טיפוס על כל מיני צוקים מתפוררים? יש. חקירת קברים עתיקים וחשיפת סודות טמונים? יש. קרבות יריות עם אויבים מרושעים וחסרי מצפון או תודעה סביבתית? יש גם יש. מערכת המאפשרת לאסוף כל מיני עצמים בסביבה ולנצל אותם כדי לשדרג את כלי הנשק? בהחלט יש.

נוסיף לזה גם מנוע גרפי שעבר שדרוג משמעותי, וערכי הפקה גבוהים שכוללים הנפשה נהדרת ודיבוב מוצלח, ונקבל את אחד ממשחקי ההרפתקה הטובים ביותר של השנה, אם לא הטוב שיותר מהם. בקצב הזה, לארה כבר נותנת פייט קשה לנייתן דרייק מסדרת משחקי Uncharted, שעד כה נחשבה לסדרת משחקי ההרפתקה הטובה ביותר שם בחוץ. אחרי Rise of the Tomb Raider - זה כבר לא כל כך בטוח.

להגדיל בשקל תשעים

הנקודה הבולטת ביותר במשחק החדש, לעומת זה מ-2013, שפשוט יש בו יותר מהכל. יש בו יותר קרבות, יותר כלי נשק וגאדג'טים, יותר איזורים לחקור, יותר קברים לחשוף ובאופן כללי יותר יותר יותר. מפת המשחק מחולקת למספר איזורים שונים, כשהגדולים מביניהם מפותלים ומלאי סודות ומרגישים קצת כמו מפות "עולם פתוח", עניין די מפתיע במשחק הרפתקה-פעולה שהיינו מצפים ממנו להיות ליניארי.

אין תמונה
לארה קרופט

 

ה"יותר" הזה יכול להעיק לפעמים, בעיקר בשלבים הראשונים של המשחק, שם עדיין רוצים לאסוף את כל הסודות שמוטמנים במפה, עניין שיכול לקחת הרבה מאוד זמן. עם זאת, ברגע שמפסיקים לחפש מאחורי כל פינה ומתחילים פשוט לזרום עם הקצב של המשחק הוא הופך לנהדר, עם שילוב כמעט מושלם של קטעי חקירה שקטים וקטעי אקשן עצבניים.

במשחק הזה יש גם הרבה יותר קברים לחקור, שזה די הולם למשחק שקוראים לו Tomb Raider. כל קבר כזה הוא מעין "חידה סביבתית", שתאלץ אתכם לפתור כמה פאזלים כדי לפתוח פתח מסויים או להגיע לאיזור מסויים של הקבר. אף אחד מהקברים לא קשים מדי, אך הם עדיין מאתגרים מספיק כדי לגרום למשחק הזה להפעיל את גלגלי השיניים של המוח, ולא רק את האינסטינקטים הזריזים של האצבעות בקטעי היריות.

יש גם מצב משחק נוסף, מעבר לקמפיין הראשי, שמאפשר לחזור על משימות מסויימות בתוספת שינויים שונים (נניח, "כל האויבים עושים הרבה יותר נזק אבל מקבלים הרבה יותר נקודות על כל הריגה", או "לכל האויבים יש ראש ממש ממש גדול אבל ללארה יש רק חצי ממד הבריאות שלה"), במטרה להשיג ניקוד גבוה בכמה שפחות זמן. מדובר במצב די מיותר לטעמי, שכן הקמפיין הראשי מספק מספיק תוכן כך שאין בכלל צורך ב"תוכן מלאכותי" נוסף. צרות של עשירים.

שתזכה לשנה הבאה

סדרות משחקים וותיקות נוטות להזדקן בצורה לא טובה. בשנה הכמעט 20 לחייה, היינו מצפים ממשחק של לארה קרופט להיות קצת מיושן, קצת לעוס, קצת משעמם. במקום זה קיבלנו פצצת אקשן נהדרת ומהודקת, שפשוט תענוג לשחק בה. הלוואי שהמשחקים הבאים בסדרה, שוודאי יגיעו, ימשיכו לשמור על הרמה הגבוהה הזאת ולהוכיח שללארה קרופט יש מקום גם בתעשיית המשחקים העכשווית.

בשלב זה נציין שהמשחק זמין אך ורק לקונסולת ה-Xbox One. אם יש לכם את הקונסולה ואתם בקטע של משחקי פעולה / הרפתקה- אל תחשבו פעמיים. בחודשים הקרובים המשחק צפוי להגיע גם ל-PC, ובעוד כשנה גם בעלי הפלייסטיישן4 יוכלו לשחק בו. עד אז הם יצטרכו להביט על בעלי הקונסולה של מיקרוסופט ולקנא.