מה הילדים שלכם עשו הכי הרבה בחופש הגדול שזה עתה הסתיים? הלכו לבריכה? שיחקו כדורגל עם חברים במגרש? ראו סרטים בקולנוע? נשארו עד מאוחר כדי לראות טלוויזיה? כולן פעילויות כיפיות, אבל את כולן הם ככל הנראה זנחו לטובת משחק בפורטנייט.

סקר שבוצע על ידי מכון המחקר TNS ישראל עבור בזק באמצעות פאנל אינטרנטי חושף כי במהלך החופש הגדול 804,500 מילדי ישראל בין הגילאים 6-17 שיחקו פורטנייט בהיקף של 260 מיליון שעות. מתוך 41% מבני הנוער שציינו שהם משחקים פורטנייט, (62% מהבנים, 28% מהבנות). כמעט 40% שיחקו במשחק בממוצע כמעט כל יום במהלך החופש הגדול, כאשר שחקן פורטנייט ישב בממוצע מול המסך כ-5.2 שעות ביום, מידי יום. 42% מהשחקנים ציינו שהם משחקים לפחות שעה בשעות הלילה (בין חצות ל-8 בבוקר), כלומר, עשרות אלפי בני נוער ישנו פחות שעה אחת בלילה בגלל המשחק (ולרוב הרבה יותר מזה).

כמו כן מתברר כי המשחק מחזיר את תהילתו של המחשב הנייח: זהו האמצעי העיקרי למשחק הפורטנייט עם 41%, ורק לאחריו קונסולות המשחקים (פלייסטיישן ואקסבוקס) עם 30% מסך אמצעי המשחק. כ -84% מבני הנוער ציינו שהם משחקים בביתם והנה הנתון הבאמת מדהים: 50% מתוך אלו המשחקים בפורטנייט מודים שוויתרו על פעילויות קיץ שונות (בריכה, ים, קולנוע) בשביל להישאר בבית ולשחק, ו-34% אף ויתרו על פעילויות ספורטיביות לטובת המשחק.

ואם חשבתם שזו השפעה שלילית, אז 43% מהם מודים שהם מרגישים מכורים לפורטנייט, ו-85% מבני הנוער מציינים שחלק אם לא כל החברים שלהם משחקים במשחק. כמו כן עולה מהסקר כי  29% מהשחקנים "הוציאו" כסף על המשחק, כאשר הסכום הממוצע עומד על 357 שקל, והוריהם של השחקנים הוציאו במצטבר כ-80 מיליון שקלים על חפצים, חליפות וריקודים וירטואליים אותם רכשו הילדים. אבל מתברר שהילדים רואים בהורים בעיקר כארנק מהלך: 66% מבני הנוער המשחקים דיווחו שהם כמעט ולא משתפים את ההורים בכל הקשור למשחק.כמו כן, לפי בני הנוער, 69% מההורים לא הגבילו בכלל את זמנם של הילדים בפורטנייט. 31% מהם טוענים שההורים אכן הגבילו אותם והסנקציה העיקרית שהופעלה היא הגבלת שעות המשחק. עם זאת, 83% מבני הנוער מבינים שלא יוכלו להמשיך לשחק באותה תדירות ששיחקו בחופש הגדול במהלך שנת הלימודים.

נתון בעייתי אף יותר הוא נושא האלימות והמחלוקות שהמשחק עלול לייצר: 37% מודים שיצא להם לריב עם חברים או אחים בגלל המשחק, בעוד רק 28% מבינים שהמשחק מעודד אלימות. 

פורטנייט (צילום: By Dafna A.meron)
צילום: By Dafna A.meron

אבל יש גם דברים חיובים בפורטנייט: 57% מהשחקנים צייינו שהאנגלית שלהם השתפרה, 72% מציינים שהם למדו לרקוד בזכות ריקודי הפורטנייט, ל-43% יש חברים חדשים בזכות המשחק ו-18% הם חלק מקבוצת שחקני פורטנייט מאורגנת המדגישה את חשיבות עבודת הצוות. בנוסף, הפורטנייט לא בהכרח מייצר בדידות: 54% מהילדים מעדיפים לשחק ביחד עם חברים, לעומת 37% שמעדיפים לשחק לבד. 56% נהנים מהמשחק עצמו ולא משחקים בשביל לנצח. המשחק הרחיב משמעותית את קהילת הגיימרים - 41% מציינים שלפני פורטנייט לא שיחקו כלל במשחקי מחשב. 

נקודת המבט של ההורים הציגה תמונה מעט שונה: 65% מההורים מרגישים שהם לא מבינים ומכירים מספיק את מהות המשחק, ו-82% מהם מציינים שחשוב להם להיות בשליטה ובמידת הצורך להגביל את הילד בכל הקשור למשחק, אבל בפועל רק 28% מרגישים שהם מצליחים במידה רבה להיות בשליטה. 55% מההורים ציינו שבמהלך החופש הגדול הם הטילו סנקציות, הגבלות ועונשים על הילדים (בעיקר הגבלת שעות משחק). עם זאת, 89% מההורים מציינים שאם המשחק ימשיך למלא את שעות הפנאי של הילד גם בשנת הלימודים הם מתכוונים להטיל סנקציות. 13% ציינו שיתנו עונשים, 22% ציינו שינתקו לילד את האינטרנט. 84% מההורים מבינים שאין ברירה וחשוב להגביל את הזמן שילדיהם משחקים בפורטנייט. 

אלא שבשורה התחתונה, רוב ההורים לא באמת מודאגים מהתופעה הזו: רק 42% מההורים הישראלים מודים שלדעתם הילד מכור לפורטנייט, למרות ש-52% מההם חושבים שפורטנייט מעודד אלימות בקרב הילדים והנוער (להבדיל מבני הנוער שרק 28% מהם ציינו זאת). אך במקביל, 27% מההורים חושבים שהמשחק מפתח את היכולות החברתיות של הילד.