למקרה שלא ידעתם, ישראל נחשבת לאחד האזורים החמים היום בעולם בפיתוחי ננו טכנולוגיה. לאחרונה נערכה בתל אביב תערוכה שעסקה כולה בנושא הזה, ובה הציגו חברות הארץ את הפיתוחים שלהן בתחום.

אחד הפיתוחים הבולטים שזכו לתשומת לב רבה היה בתחום סוללות הסמארטפונים - כאשר חברת StoreDot, הציגה איך הטכנולוגיה שפיתחה מטעינה מכשיר סלולרי מאפס, שלושים שניות בלבד.

נסביר כי סטורדוט המפתחת גבישים זעירים בגודל של שני ננומטר, שמקורם ביולוגי והתגלו במסגרת מחקר של מחלת האלצהיימר. גבישים אלה, המכונים על ידם Nanodots, הם בעלי תכונות שונות, בין השאר – יכולת שימור מעולה של מטען חשמלי. זה אפשר לאנשי סטורדוט לייצר סוללה לסמארטפון – שניתנת לטעינה מאפס למלא תוך חצי דקה. כיום הסוללה עדיין גדולה במידותיה, אבל היא כבר מפעילה סמארטפון כמו הגלקסי S3. אנשי סטורדוט עובדים על להקטין אותה.

עוד סיפורים, תמונות וסרטונים  בפייסבוק של NEXTER

אותה הטכנולוגיה של ה-Nanodots, משמשת גם במסכים. הגבישים יכולים להיות מיוצרים כך שיהיו בצבעים שונים, וניתן לייצר איתם את צבעי היסוד של מסכים, כדי ליצור מסכים שאינם מכילים מתכות רעילות.

טכנולוגיה אחרת למסכים שהוצגה בתערוכה, היא Qlight, שהיא מתבססת על נקודות קוואנטום, וגם היא מנסה להחליף את טכנולוגיות ה-LED המוכרות לנו בייצור צגים.

סטורדוט טוענת את הסוללה בחצי דקה (צילום: ניב ליליאן)
חצי דקה והסוללה מלאה | צילום: ניב ליליאן

עוד ב-NEXTER:

נחזור לרגע לתחום הסוללות ונציין פיתוח נוסף. במקרה הזה הוא שייך לחברת המצברים הישראלית וולקן. החברה יצרה מצבר חדש לרכב, שמכיל שפופרות ננו, שהן גם ידידותיות לסביבה, וגם מאריכות את חיי המצבר בצורה משמעותית: אם מצבר רגיל לרכב שורד כיום שנתיים או שלוש, הסוללה החדשה של וולקן, מאריכה א חייו לארבע וחמש שנים.

עוד הוצגו בתערוכה טכנולוגיות ננו שמאפשרות לייצר חלונות סולאריים, כאלה שנותנים לאור לחדור, אבל גם מייצרים חשמל בו בעת. חברת Valentis שמייצרת טכנולוגיה המאפשרת ליצור יריעות דקיקות של צלולוז, היכולות להחליף יריעות של חממות פלסטיק עם חדירות אור של חממות זכוכית ולשימוש באריזות מזון ביולוגיות שיחליפו את החומרים הכימיים והמתכות המשמשת שם כיום.

רחרחן אחר, שלא קשור לחומרי נפץ הוא רחרחן ננומטרי שיכול לזהות נוכחות של בקטריות וחיידקים. רחרחן שכזה, יוכל למשל לספר לכם אם החלב שלכם החמיץ, גם אם התאריך האחרון לשימוש עוד לא עבר, ובאותה הצלחה, הוא יכול לתת אינדיקציות לרשתות מזון גדולות למזון שהתקלקל וצריך להסיר אותו מהמדפים.

רפי קוריאט, שותף במיזם הננו טכנולוגיה הלאומי ויושב ראש משותף של הכנס, הסביר ל-NEXTER שכל הפיתוחים האלה התאפשרו הודות לשילובים של מרחבי עבודה משותפים לאוניברסיטאות ולגופים מסחריים. הוא הוסיף שהמטרה היא לשלב בין עולם המחקר והמדע לעולם התעשייה: "במקום לשפוך כסף על פתרון של בעיה קטנה, אנחנו שופכים הרבה כסף על פתרונות גדולים".