אם עד עכשיו לא השתכנעתם, החודשים האחרונים מוכיחים שבינה מלאכותית (AI), על סוגיה ומאפייניה השונים, נכנסת יותר ויותר לחיים שלנו. אמנם, אנחנו עדיין רחוקים מקיומם של רובוטים עם יכולות אנושיות, אך ענקיות הטכנולוגיה, ובעיקר גוגל, פייסבוק, יבמ ובאידו, ובאחרונה גם חברות בתחום הרכב, משקיעות מאמצים ותקציבים רבים במערכות לומדות ובניית מנועים מבוססי רשתות נוירונים מלאכותיות, שאת יכולותיהן הן חושפות בדרכים שונות.

בסוף השבוע היתה זו יבמ, שחשפה יחד עם חברת 20th Century Fox טריילר לסרט חדש בשם מורגן, שנערך כולו על ידי מחשב-העל ווטסון של החברה. מערכת המחשוב הקוגניטיבי של יבמ, אשר מאומנת בזיהוי תמונות, עיבוד שפה טבעית וחיזוי של פרמטרים שונים לצרכים שונים, בנתה בפעם הראשונה אי פעם טריילר לתעשיית הקולנוע של הוליווד.

כמו בכל מערכות הבינה המלאכותית, הצעד הראשון היה אימון של נושא כלשהו. במקרה זה, על ידי שימוש בטכניקות של למידת מכונה (Machine Learning) וממשקי תכנות (API) של ווטסון, צוות המחקר אימן את המערכת על קדימונים של 100 סרטי אימה על ידי פילוח כל סצנה. לאחר שפורקו כל הטריילרים לרגעים, המערכת ביצעה ניתוחים מסוגים שונים לכל סצנה.

החלק הראשון הוא ניתוח חזותי (visual analysis) - זיהוי של אנשים, חפצים, ונוף. כל סצנה תויגה עם רגש מתוך בנק של 24 רגשות שונים וקיבלה תווית מתוך 22 אלף קטגוריות של סצנות קולנועיות. החלק השני הוא ניתוח שמע (Audio analysis) - צלילי סביבה או קולות השחקנים, כדי להתאים סנטימנט לכל הרגשות שתויגו. החלק השלישי היה ניתוח קומפוזיציה - קרי מיקום השחקנים, זווית הצילום והתאורה כדי ליצור קטגוריות המקושרות בדרך כלל לאופן שבו יוצרים טריילרים לסרטי אימה. כל היכולות הללו כבר מוטמעות בווטסון.

"הניתוח בוצע על כל אזור בנפרד וביחד, בעזרת כלים סטטיסטיים שונים", נכתב בהודעה שפירסמה יבמ בבלוג החברה. "בתום החלק הזה, המערכת ‘הבינה’ איך בונים טריילר טיפוסי לסרט אימה".

לאחר מכן, "צפתה" המערכת שנבנתה בסרט המלא מורגן - וסימנה את עשרת הרגעים המתאימים ביותר לטריילר. החוקרים ציינו כי לבסוף עבודת העריכה נעשתה על ידי אנשי קולנוע.

יצירת טריילרים נחשבת לאומנות בפני עצמה, במסגרתה נדרש העורך לתמצת סרט למספר דקות מעניינות ומושכות. לשם כך נדרשים העורכים למיין שעות של צילומים ולבחור באופן ידני את הרגעים הפוטנציאליים, בתהליך שיכול לארוך מספר שבועות.

"מהרגע שצפתה בסרט מורגן בפעם הראשונה ועד לסיום עבודת העריכה, המערכת שלנו הצליחה לזקק 6 דקות של חומר מצולם מתוך 90 דקות - ב-24 שעות בלבד. צמצום הזמן של תהליך משבועות לשעות הוא הכוח האמיתי של בינה מלאכותית", סיפרו בחברת יבמ.

זו אינה הפעם הראשונה בה מתבצע שימוש בבינה מלאכותית דווקא בתחומי האומנויות השונים, במה שנראה כעת כמגרש המשחקים של חברות הטכנולוגיה, בדרך לשיפור יכולותיהם הקוגניטיביות של מחשבים. כך לדוגמא ביוני האחרון חשפה גוגל כי במסגרת פרויקט מג’נטה, שנועד ללמוד וליצור אמנות, הצליחה המערכת המבוססת על למידת מכונה לייצור 90 שניות של יצירה מוזיקלית.

לפני כחודשיים נעשה שימוש ברשת נוירונים מלאכותית לצורך כתיבת תסריט לסרט. במאי הקולנוע אוסקר שארפ ורוס גודווין, חוקר בתחום הבינה המלאכותית מאוניברסיטת NYU, החליטו להשתמש בבינה מלאכותית לצורך כתיבה של תסריט, עבור אתגר בלונדון ליצירת סרט מדע בדיוני ב-48 שעות. השניים אימנו את המערכת בעזרת עשרות תסריטים של סרטי מדע בדיוני מוכרים שהוזנו לתוכה. אותה מערכת כתבה את התסריט, חילקה תפקידים וגם שילבה הוראות לשחקנים. הסרט, לטובתו גויס גיבור הסדרה “עמק הסיליקון” ת’ומס מידלדיץ’, היה משעשע ומגוחך גם יחד, והוכיח כי מחשבים יכולים ללמוד מהר חוקים, ז’אנרים והתנהגויות, אך המרחק עדיין רב עד שיצליחו לייצר משפטים בעלי היגיון.

לכתבה המקורית ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker:
מיקרוסופט, אפל וגוגל נגד הממשל בארה"ב: הפסיקו לחטט במיילים
סוני: השקת קסדת המציאות המדומה תהיה גדולה כמו פלייסטיישן