בתקופה בה תדירות התקפות הטרור מצד גורמים קיצוניים רק הולכת ומתגברת, העולם נאלץ להיות יצירתי כדי לבלום את התופעה. בימים אלה מדענים מאוניברסיטת וושינגון, שיושבת בסנט לואיז, מפתחים חגבי ארבה סייבורגים שתפקידם יהיה להתריע מפני חומרי נפץ.
הפרויקט השאפתני הזה ממומן על ידי חיל הים האמריקאי, שהקציב עבור המחקר סכום שנתי של 750,000 דולר לשלוש השנים הבאות. בראש המחקר עומד ברנידהארן ראמאן, שחוקר כיצד לנצל את חוש הריח המפותח של החרקים. הצפי האופטימלי של המחקר הוא שהאבטיפוס לחגב החבלן הראשון יהיה מוכן תוך שנה ושהפיתוח יהפוך למבצעי לחלוטין תוך שנתיים.
עוד ב-Geektime:
החומה הסינית לא לבד: הטלסקופ הרוסי לחיפוש חייזרים כל כך גדול שרואים אותו מהחלל
אחד הכבישים המפורסמים בארה"ב הופך לסולארי
חגבי ארבה נחשבים לאחד מהמזיקים הגדולים ביותר של החקלאות, לאור העובדה שמושבות שלמות שלהם נעות יחד ומכלות כל שדה אליה הן מגיעות. על מנת לשלוט על החגבים החבלנים וכדי למנוע מהם לברוח, החוקרים מתכננים לשתול במוחם אלקטרודה עם אנטנה, כדי שהמפעילים האנושיים שלהם יוכלו לשלוט בתנועתם באמצעות שלט רחוק. הכנפיים של החגב “יקועקעו” במשי עם תמיסה ביולוגית שממירה אור לחום, ואם המפעיל ירצה שהחגב יעוף שמאלה הכנף השמאלית תתחמם ותגרום לו לסטות אל הכיוון הרצוי.
חוץ מהאלקטרודה והאנטנה שיושתלו במוחו של החגב, הוא גם יישא על גבו מעין תיק, שתפקידו לתרגם את מה שחוש הריח שלו קולט. כאשר תיק הגב יגלה כי החגב מריח חומרי נפץ בסביבתו הקרובה, תידלק בתוכו נורת LED אדומה שתתריע בפני המפעילים על הסכנה. כל עוד לא נמצאו סימנים שמעידים על הימצאות חומרי נפץ, הנורה תאיר בצבע ירוק, כדי להודיע שהשטח בטוח.
אמנם, על פני השטח זו נשמעת כמו המצאה שימושית שיכולה לחסוך בחיי אדם, אך המחקר הזה הוא גם אבן דרך אתית, שכן הוא עלול להוות תקדים להשתלת חומרה במוחן של חיות נוספות בעתיד, ובסופו של דבר אפילו במוחם של בני אדם. זו מחשבה די מצמררת, ואולי עדיף שהמושג “סייבורג” ישאר במחוזות המדע הבדיוני.