מדענים הכתירו את Ob-La-Di, Ob-La-Da של הביטלס לשיר פופ המתקרב לשלמות, במחקר של מכון מקס פלאנק בגרמניה. גם אתם נתקלתם בכותרת הזאת? שאלנו את המוסיקאי גיא מזיג וחוקרת הקוגניציה המוזיקלית נטע מימון מה הם חושבים על זה.
"אני ממש התבאסתי מהכותרת הזאת", אמר מזיג. "אני חשבתי שהם ציטטו את המחקר בצורה מאוד לא טובה", הוסיפה מימון. "זה שיר שהולחן ב-3 דקות. זה לא זלזול, זה משהו שיוצא כלאחר יד. מקרטני הביא אגדות של שירים וזה לא נראה לי שיר שהוא חשב עליו", הוסיף מזיג.
אז מה המחקר הזה רצה לבדוק? "הוא רצה לבדוק באופן ספציפי את העניין שלנו בציפייה והפתעה. מה קורה כשאנחנו מצפים למשהו בשיר ומה קורה אם אנחנו מקבלים את מה שרצינו, או לא מקבלים את מה שרצינו. ובאופן ספציפי עד כמה אנחנו נהנים מהפתעות", אומרת מימון. "אנחנו נהנים מאוד מהפתעות במוזיקה בצורה מאוד מסוימת. המחקר תפעל את זה בצורה מופלאה".
איפה נמצאת הפתעה שנעימה לנו לאוזן? מזיג ניגן את השיר "היא כל כך יפה" של להקת כוורת והדגים כיצד הצליל מצליח לעניין אותנו. דרור גלוברמן ניגן את השיר Something של הביטלס שמציג גם הפתעה נעימה ולא צפויה במנגינה.
המחקר הזה יכול להיות שימושי למלחינים? "אולי כן. מבחינת הרמוניה אומר שאנחנו אוהבים הפתעות, אבל לא פחות ואף יותר אנחנו אוהבים אקורדים שאנחנו לא יודעים לאן הם מובילים", מציינת מימון. "זו לא בדיוק הפתעה, זה כאילו אנחנו נמצאים באיזשהו מקום שאנחנו לא יודעים לאן הוא מגיע. גם הדבר הזה חשוב לא פחות".
המחשבים יותר משרתים את המוזיקה או שהם גונבים ממנה? "הם משרתים את המאסטרים ובעלי ההון", מציין מזיג. "לקהל בבית הם עושים עוול גדול בגלל שבעצם נגזלה ממנו המוזיקה האמתית והוא מקבל חתיכות תעשייתיות שדי מזכירות אחת את השנייה (ואני מדבר בהכללה גסה כמובן), אבל זה מה שהוא מקבל בשם האוטומציה".
האם יהיה אפשר להכניס לתוך אלגוריתם את מה שמרגש אנשים? "המחשב לומד ממוזיקאים גדולים שעושים את העבודה מצוין. אין עבודה של מחשב ללא עבודה של המוזיקאים", מסכמת מימון. "אני לא מאמינה שתמיד הולכים למקום רע יותר מבחינת המוזיקה. זו ההתפחות".