1. הכל התחיל בשנת 1987 סטיב וילהייט (Steve Wilhite) המציא עבור חברה בשם קומפיורסרב פורמט לשמירת תמונה שתופס פחות מקום מפורמטים שהיו רווחים אז באמצעות שיטת כיווץ מיוחדת, שמקטינה את הקובץ בערך פי 6. הסוד: תמיכה רק ב- 256 צבעים. במחשבים של אז לא היה צריך יותר, ובמהירות ההעברה של אז זה היה הבדל עצום.

לגיף פה למטה למשל היה לוקח בשנים אלו לעלות כדקה. לו היה בפורמט אחר זה היה עשוי לקחת 6 דקות.

 


זה זמן אותו שאפשר היה לנצל כדי לעשות משהו מועיל, כמו למשל להשקיע במניות החברה הכושלת אפל.

2. אגב, אומרים ג'יף ולא גיף. כן כן. היוצר אומר כי המהנדסים בחברה כיוונו למשהו שנשמע כמו מותג ממרחים בשם JIF. אתם יכולים להגיד גם גיף אם אתם מעדיפים. זו לא השגיאה הכי גדולה שיש (וגם לאף אחד לא אכפת). 

3. בשנת 1989 שופר הפורמט וכעת נוספה לגיף (אהה, יפה! - לג'יף) האפשרות למצגת של כמה תמונות.

המאורע הבא שדי חשוב לעניין אירע ב-1991: הוא הולדת הרשת העולמית הגלובלית WWW, מארג הדפים בו אנחנו גולשים כרגע. בשנת 1994 דפדפן נטסקייפ הציג לראשונה אפשרות להציג גיפים זזים בלופ. שאר הדפדפנים הלכו בעקבותיו.

לאקספלורר בטח לקח יותר זמן להגיע.

4. הרשת הייתה אז קצת כמו אזור העבודות של הרכבת הקלה. בהרבה אתרים היו מעלים אנימציה של "עבודות בכביש".

בכלל, הרבה אנימציות הראו את הפעולה המקורית כדי להסביר את הפעולה הממוחשבת. כמו "כתוב לי" או הגיע מייל.

 

5. הגיף הראשון שזכה לאבק כוכבים אמיתי היה התינוק המרקד. המכונה גם אוגה צ' קה. הוא נולד ב-1996 כסרטון וידאו שנועד להדגים מערכת ליצירת אנימציה וחרש את הרשת המתבגרת בדוא"ל. מפתח הפך אותו לגיף במטרה להראות את התהליך והפך אותו למם אינטרנטי שהגיע אפילו למסך הטלוויזיה.


בסדרה…..

אלי מקביל!

 

 

6. התפשטות האינטרנט ותרבות הממים בהם רעיון משוכפל ברגע הביא לעוד תופעות שכאלה כמו גם שינויים בתרבות השיחה. למשל, גיף התגובה.

בשנה שעברה נערכה תערוכה במוזיאון התמונה הנעה בשיתוף עם גולשי רדיט. הם כתבו "גיף התגובה הגיעה כצורת תקשורת עם דימויים קצרים כתגובה, והרבה פעמים במקום טקסט, בפורומים ושרשורי תגובות (...) רוב הדימויים הינם רגעים מוכרים מהתרבות הפופולרית ומשמשים להביע רעיונות ורגשות. כשהם מוצגים כמחווה, אפשר להשתמש בהם כדי לתקשר בקיצור ועם יותר ניואנסים מהמקבילה המילולית.

לא מסכימים?

אוקיי אני אולי אלך

כאן כל התגובות

7. השימוש בגיף יכול להיות גם בקטע רציני ומושקע. למשל בפרסום.

 8. ההתעניינות בגיף עולה בשנים האחרונות, לפי הטרנדים בגוגל. בבאזפיד למשל מגישים ככה כתבות כמו שאני עושה עכשיו.

9. התמיכה של פייסבוק בגיפים כמובן עוזרת גם, לצד אתרים ייעודיים שעושים את העניין הרבה יותר קל. וכך הממים נוצרים. וינסנט וגה מספרות זולה מ1994 הוא הדוגמה המצליחה מהזמן האחרון. על פי Know your meme המקור עלה כבר ב-2012 עם הכיתוב "כשאני מגיע ראשון למסיבה" 

 

בנובמבר השנה העלה משתמש אחר את הגיף בעיבוד של חנות צעצועים עם הכיתוב "כשאני שואל את הבת שלי מה היא רוצה לחג המולד והיא אומרת 'בובה'".

עוד כמה טובים: עדיין בהקשר המקורי שהוא רגע שהוא "מה לעאזאל": לא זוכר איפה חניתי.

 

 

והמשמעות כבר משתנה עם מחבואים:


קליפ של אהא

בונד

 

פה יש גם מדריך - צריך ידע קודם 

טניס!

ֵֵֵ

הניצוץ פשוט מצויין


 


ואצלנו בדואר ישראל:

הייתי חייבת 2 לדואר. נשבעת ששבוע הבא רק חתולים אני אעשה לכם. :P.

Posted by Shira Kazula Noy on Thursday, December 10, 2015

בדיזינגוף סנטר

 

עם איילת שקד בגרמניה

בפתח תקווה

10. וזהו 


בכל מקרה, זה נראה שהגיפים פה להישאר. אם בצורת "לופים מושלמים"

 


אולי כיצירות משעשעות

או היסטריות 

כתגובה למצבי קיצון

ובכלל. אחלה

נכון?

לגמרי!