רוצים לגלוש באינטרנט חופשי? יתכן שבקרוב תצטרכו להתקשר לספקית האינטרנט ולבקש הסרה של חסימת הפורנו - גם אם לא גלשתם שם, או אפילו חשבתם על זה. כל מנוי אינטרנט חדש או קיים - יקבל תוכנות סינון על האינטרנט על אם יבקש אחרת. המטרה: למנוע מבני נוער לגלוש בטעות לאתרי פורנו והימורים.
על פי הצעות חוק חדשות-ישנות שמתגלגלת למעלה מעשור, ושנידונה שוב היום (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת, "רשאי ספק הגישה לאינטרנט לספק לכל מנוייו, כברירת מחדל, שירות סינון תכנים". כלומר, אם הנוסח של שולי מועלם או מיקי זוהר יעבור - ברגע שתתחברו לאינטרנט (בבית, או בקניית סמארטפון), או שלושה חודשים מהרגע שהחוק יעבור, למי שכבר מחובר לאינטרנט, כל מקום שתגלשו אליו - יהיה מסונן מתוכן פוגעני והימורים. אם תרצו לבטל את החסימה תצטרכו לפנות לספקית האינטרנט או הסלולר בטלפון או באתר ולבקש את הסרת החסימה.
הדיון הסתיים לאחר יותר משעתיים ללא הצבעה. אך חבר הכנסת כבל קרא למתנגדים לחוק למצוא פתרון, וכן לחברות התקשורת ליידע טוב יותר את הלקוחות על האפשרות לקבל מהן סינון.
"הצגת עירום או איבר מין"
מה הוא תוכן פוגעני? על פי החוק הנוכחי - הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול, הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין, הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני. התוספת החדשה - "הצגת עירום או איבר מין של אדם".
על פי ההצעות - שירות הסינון יינתן בחינם - וספקיות האינטרנט יקבלו מהמדינה 30 אגורות מדי חודש לכל מינוי שהחסימה תופעל אצלו - מה שיכול להגיע לעשרות מיליוני שקלים מדי שנה.
המתנגדים לחוקים, ובהם איגוד האינטרנט הישראלי, טוענים כי על אף שיש חשיבות למנוע מילדים ובני נוער גישה לתוכן פוגעני ומזיק, סינון שכזה אינו יעיל ולא יחסום את מה שצריך מצד אחד - הוא עשוי לפספס תכנים, ואין באמת דרך לחסום, למשל, תמונות שנשלחות בווטסאפ, טלגרום או עולות בסטורי בלי לחסום לחלוטין את הרשתות הללו.
מצד שני, תוכנות סינון עלולות לחסום אתרים לגיטימיים, כי עירום בהקשר חדשותי או באתר שמסביר למשל איך מניקות - עשוי להביא לחסימת כל האתר שמכיל אותו. לדברי המתנגדים מדובר בבזבוז של עשרות מיליוני שקלים - והפתרון הוא בהסברה לציבור, חינוך בני נוער ותיווך של התוכן, וכן רכישה עצמאית של כלי סינון למי שמעוניין בכך.
התוכנות יעילות?
"כיום החוק מורה שכל ספקיות האינטרנט יתנו סינון לכל מי שמבקש", הסביר נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת. מעולם וזוהר אמרו כי כרגע זה לא מתקיים - וכי ספקיות האינטרנט לא מציעות את השירות ללקוחות. "כלום לא קורה עשר שנים!", כעס זוהר, "הילדים ממשיכים לגלוש בפורנו".
"לחסימת אתרים שהם פורונגרפיים באופן מובהק יש יישימות טכנולוגית", אומרת אתי שמואלי, מנהלת אגף הנדסה במשרד התקשורת. מבחינת השפעה על חווית הגילשה התבססנו על מחקרים בבריטניה ובאוסטרליה. על פי הם אין להם השפעה משמעותית על חווית הגלישה. האם ניתן לעקוף את החסימה? כמובן שכל מי שיש לו מיומנות טכנולוגית יכול לעקוף כל חסימה ויש גם הסברים איך לעשות את זה ביוטיוב". היא מוסיפה "אף תוכנת סינון לא תהיה מדויקת. ועלולים להיחסם דברים שלא אמורים להיחסם. מה שאנחנו חושבים שנכון - הוא להגיבר מודעות וליידע את ההורה שיש תוכנות סינון, והוא בוחר במודע להשתמש או לא להשתמש בהן".
זוהר הסביר שתהיה ועדה שתקבע מה התכנים שייחסמו בפני ילדים ומה לא ייחסם. "יש הגדרה חוקית מה זה פורנו, ומשם אפשר להקיש איך ייראה פורנו". כהן הסביר כי הספקיות לא יוכלו לפרש את החקיקה והמשרד לא יוכל לאכוף את זה, ויהיה צריך להקים לשם כך מועצה. מועלם הגיבה: "אנחנו לא הראשונים בתבל שנעשה זאת".
מועלם האשימה את משרד התקשורת "אם ילדים גולשים בפורנו האם זה באחריות המשרד? זו שאלה פשוטה! אם מחליטים שילדים לא צריכים לצפות בפורנוגרפיה וחוסמים את זה בטלוויזיה ובקולנוע, מדוע כשמגיעים לאינטרנט אין חסימה. אז יש הבדל בין טלוויזיה באינטרנט. הבנתי אותו. אבל השאלה היא מה עושים?". מועלם אמרה שחופש הפרט, בהקשר הזה, "הוא נזק אדיר".
"פורנו פוגע בנשים, פוגע בגברים, פוגע בילדים ופוגע בחברה", אמר חבר הכנסת דב חנין, "אבל זה לא הפתרון". לדבריו סינון גורף לא יעזור סעניין. "זה ייצר תחושה להורים שהנושא מטופל, בשעה שהוא אינו מטופל".
"אני לא מנסה להתמודד עם אותו נער שבאופן דווקני יעשה את זה (יעקוף את החסימה)", אמר חבר הכנסת כבל, "אבל זה המיעוט. תמיד יהיו בודדים שיפעלו בניגוד לכללים. אנחנו צריכים להיות ממוקדים בבעיה - ילדים ובני נוער עד גיל 18. לא צריך לחסום את האתרים השונים ל-8 מיליון אזרחי ישראל. בשלב הזה מערכת החינוך לא יכולה שיהיה בית ספר שבו המערכות לא נותנות את ההגנה. אני רוצה להתקדם משם לחלק היותר קשה - והוא הבית". כבל מציע שהורים ישלחו עם הילדים אישורים לבית הספר, שהם מועדים לכך שיש תוכנות סינון.
חינוך למיניות בריאה
"טעיתי. חשבתי שהחוק יעבור בוועדת הכלכלה", אמר ח"כ זוהר, "דבקים במטרה שלנו להגן על הילדים. אנשים בגירים יקבלו קוד ויוכלו לעשות איתו מה שירצו". בסיום דבריו זוהר נטש את הדיון בוועדה.
"גם אני אבא, והפתרונות שאנחנו מציעים הם ברמה של חינוך. אין מה לעשות", הסביר לביא שיפמן מאיגוד האינטרנט, וממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט. מועלם צעקה לעברו "אתה איגוד האינטרנט - מה אתה קשור לחינוך? תביא פתרונות". שיפמן מציע "חברת הסלולר או ספק האינטרנט כחלק מזה שאני מצטרף עליו כלקוח חדש - יחתום כל אחד שהוא מודע לאפשרות של סינון אתרים. החברות לא עושות את זה? תגרמו להן לפעול".
"אתם אנשי הטכנולוגיה, אתם הבאתם את המכה הזו - תביאו את הפתרון. אל תפילו את האחריות על ההורים. לא יודעים? לכו הביתה!", קרא ישראל אליסף, מהעמותה הישראלית לאקטיבזם חברתי.
יהונתן קלינגר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות אמר "משרד התקשורת צריך לענות - האם התכנים יכולים להיחסם גם ברשתות חברתיות ובתוכנות מסרים מידיים".
"תמיד ילדים יחשפו, ותמיד ילדים יצפו. אז מה עושים?" הסבירה שרון צ'רקסקי מעמותת דלת פתוחה לחינוך על מיניות בריאה, "הם צריכים לדבר עם אבא ואמא ולהבין שהם צפו במשהו פסול. זה חייב להיות במסגרת הצעת החוק או במסגרת דיון משותף. זה לא יכול להיות בסוף הדרך".