הקמפיין הישראלי "אירנים אנחנו אוהבים אתכם" ממשיך לצבור תאוצה לקראת ההפגנה שמתוכננת למוצאי שבת בתל אביב. המארגנים הישראלים קוראים: להתגייס ברגע האחרון לעצור את התקיפה חסרת האחריות באירן. וגם התגובה האירנית לא מאחרת לבוא, בימים האחרונים החלו גורמים באירן להפיץ ברשתות החברתיות קריאה דומה. בדף הפייסבוק שהוקם אתמול תחת הכותרת "מאירן למען השלום והדמוקרטיה", ניתן לראות תגובות רבות של אזרחים מאירן שהעלו את תמונותיהם עם הכיתוב "ישראלים, אנחנו לא רוצים פצצה גרענית, אנחנו רוצים שלום ודמוקרטיה, אנחנו חברים שלכם". בדומה לתמונות מישראל, גם שם מצולמים צעירים, הורים וילדים. אלא שבניגוד לישראל, כל אחד מהמצולמים האירנים, עשוי למצוא את עצמו בסכנת חיים בעקבות הקמפיין.
לכל תמונה מצורפות גם המילים הבאות: הי, יש לנו מסר בשבילכם!/ אנחנו, האירנים, לא רוצים פצצה גרעינית! / אנחנו, האירנים, לא רוצים מלחמה! / אנחנו, האירנים, לא רוצים משטר איסלאמי!/ אנחנו, האירנים, לא רוצים לתמוך באירגוני טרור! / אנחנו רוצים דמוקרטיה! / אנחנו רוצים שלום!/ אנחנו רוצים כבוד!/ אנחנו רוצים חירות!"
גופי תקשורת רבים בכל העולם גילו התעניינות רבה בקמפיין המרגש הזה. CNN, אל ג'זירה, הדיילי ניוז וגם רשתות רבות מהעולם הערבי מסקרות את היוזמה הישראלית שהחלה אצל זוג המעצבים, רוני אדרי ומיכל טמיר.
לקראת ההפגנה המתוכננת במוצאי שבת פנינו לצד האירני כדי לבדוק עד כמה הם מודעים למה שמתרחש כאן, והאם פעולות דומות יכולותך להתקיים גם אצלם. הצלחנו לשוחח עם סיאבאש סאפאבי (29) אקטיביסט אירני, שנעצר לא אחת על ידי הרשויות באירן ואף בילה 6 חודשים במאסר על פעילותו. כיום סאפאבי וחבריו לא נמצאים יותר באירן לאחר שנמלטו משם, כשמצאו את עצמם בסכנת חיים בעקבות פעילותם. סאפאבי מצייר תמונה מפחידה, לצד הרבה רצון ותקווה.
איך שמעתם לראשונה על קמפיין הפייסבוק הישראלי נגד התקיפה באירן?
"שני חברים שלי באירן, בחור ובחורה, ראו את הקמפיין הישראלי בפייסבוק ושלחו לנו הודעה שאומרת שיש לנו הזדמנות להראות לישראלים ולעולם מי אנחנו ומה אנחנו רוצים. לנו, אירנים וישראלים, יש היסטוריה ארוכה של חברות. וללא הממשלות, אנחנו יכולים להתאחד בקלות רבה".
האם שמעתם על ההפגנה שתתקיים אצלנו בישראל במוצאי שבת? האם גם באירן תוכלו להפגין?
"שמענו על ההפגנה שלכם, ואנחנו מאוד שמחים על כך. הבעיה היא, כמו שאתם בוודאי יודעים, שמאז השנה שעברה כל מי שינסה להפגין באירן ייענש בחומרה. המשטרה נמצאת תחת הרפובליקה האסלאמית, והעצרות היחידות שאפשר לראות כאן מבוצעות על ידי כוחותיהם בלבד. אחד מהאקטיביסטים הבכירים שלנו נכלא והוצא להורג בעקבות תמיכה שהביע בישראל, כך שאסור לנו להביע את עמדתנו באופן פומבי".
איך היו התגובות באירן לקמפיין הזה? עד כמה הוא זכה לחשיפה?
"קיבלנו תגובות מאוד חמות מהחברים שלנו, בלילה אחד קיבלנו 1,600 לייקים, היום המספר כבר עומד על כאלפיים, רבים מהם ישראלים ואירנים. אמנם עבר רק יום אחד מאז שהקמנו את העמוד, אבל המספרים גדלים במהרה ואירנים רבים משתפים ושולחים תמונות. אירנים בתוך אירן נמצאים תחת מעקב של הרפובליקה האיסלאמית, ועדיין רבים הצטרפו עד עתה. אנחנו עובדים על דרכים שבהן גם האירנים האלה יוכלו להשתתף ולהפיץ את הקמפיין לכמה שיותר אנשים".
באיזו מידה אתם מאמינים שהקמפיין הזה יכול להצליח?
"טוב, אנחנו מציאותיים, אנחנו יודעים שהקמפיין הזה לא ישפיע על המדיניות של הרפובליקה האסלמית, מאחר והאידיאולוגיה העיקרית שלה ומדיניות החוץ מבוססות על שנאה כלפי ה"המשטר היהודי הרצחני", המשמשת עבורה כדחליל. אבל אנחנו מסתכלים מעבר לזה, האירנים מנסים להשיג דמוקרטיה ללא מלחמה, בעזרתה של הקהילה הבינלאומית, ולמען זה אנחנו צריכים שהקהילה הזאת תתמוך בנו ובמאבק שלנו לחירות. בקמפיין הזה אנחנו רוצים לבנות את גשר החברות בינינו, כדי שגם הישראלים יבינו שאירן הדמוקרטית לא תהיה אויבת של ישראל".
מה אתם יודעים על ישראל ומה היית רוצה לדעת?
"בישראל, בדומה לאירן, יש אוכלוסיה דתית, ועדיין לכם יש ממשלה דמוקרטית וזה נושא שנצטרך להתמודד עימו באירן דמוקרטית. אנחנו רוצים לדעת עוד על נושא הדת בממשלה והאם אתם מחשיבים את עצמכם כממשלה חילונית לחלוטין? בקיצור, איך אתם מצליחים להפריד בין הדת למדינה?"
האם האזרחים באירן חוששים מתקיפה ישראלית?
"אני לא חושב שהעניין הוא הפצצת הכור עצמו, אבל הפחד בקרב האנשים הוא מכך שהרפובליקה האסלאמית תשתמש בהתקפה של ישראל כתירוץ וסיבה למוטט את כל המתנגדים באשר הם. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו תחת הוצאות להורג כפי שהיו פה ב-1988. זה עשוי להסב נזק גדול לתנועה הפרו-דמוקרטית באירן".
האם הקמפיין שלכם "ישראלים אנחנו אוהבים אתכם", מעמיד את חייכם בסכנה?
"מנהלי העמוד בפייסבוק לא תחת סכנה בגלל שכולנו עזבנו לאחרונה את המדינה, אבל המשפחות שלנו עלולות להיות בסכנה בגלל זה. רבים באירן רוצים לפרסם עוד תמונות כאלה אבל בגלל הסיכון הגדול הם פשוט לא יכולים. רבים מאלו שהצטרפו לעמוד שלנו עלולים למצוא את עצמם בצרות רציניות".
באירן כבר מרגישים את תוצאות החרם?
"כאמור, אנחנו לא נמצאים באירן בגלל שהיינו תחת רדיפה, אבל החברים והמשפחה שלנו באירן מסכימים שהסנקציות השפיעו על הכלכלה שם באופן חמור. המחירים עלו מאוד, בשל האינפלציה, אבל ההכנסות נותרו כפי שהיו".
איפה אתם גרים עכשיו, לאחר שנמלטתם מאירן?
"חלק מאיתנו הצליח להימלט לטורקיה, ולקבל מעמד של פליטים. אחרים נמצאים בצרפת, ארה"ב קנדה וגרמניה. חלק מחברנו עדיין באירן, ועובדים איתנו בסודיות מוחלטת. אנחנו בקשר מתמיד איתם, וזה כמובן כל עוד רשת האינטרנט אינה מנותקת משאר העולם".
מה המסר שהכי חשוב לך להעביר לישראלים שיקראו את הכתבה הזאת?
"לאירן וישראל יש קשר ארוך לאורך ההיסטוריה. אל תשפטו אותנו בגלל האיומים של המשטר האירני והמסרים מלאי השנאה שהם מפיצים. מזה 32 שנה לדבר על ישראל או רק להזכיר את השם "ישראל" לא היה מקובל ולא נסבל באירן. הרפובליקה האסלאמית לא רואה בישראל מדינה והמונח שמשמש אותם לתיאור ישראל הוא "משטר הכיבוש. עכשיו, בזכות הקמפיין, נפתחה דלת להבנה הדדית וחברות, שעשויה לקרב בין שתי האומות שלנו, אחת ולתמיד. הישראלים צריכים להבין שהמשטר המוסלמי האירני לא יימשך לעד, ניקח את ארצנו בחזרה, בעזרת הקהילה הבינלאומית ואירן דמוקרטית לא תהיה אויבת של ישראל. הדור הצעיר באירן יקבל מבט מבין יותר על אומות שהם בכלל לא מכירים ולא יכירו רק את התעמולה של הרפובליקה האסלאמית. אנא עזרו לנו להציע פרספקטיבה חדשה לצעירים ישראלים ואירנים ועזרו לנו לפתוח דף חדש במערכת היחסים ארוכת השנים הזאת".