ועדת שרים לחקיקה אישה היום (א') הצעת חוק שלפיה הגישה לאתרי פורנו ואתרים פוגעניים יחסמו לכלל לקוחות האינטרנט (ותיקים וחדשים). לקוח שירצה גישה לכל האתרים יצטרך לפנות לספקית שלו ולהוכיח שהוא בגיר.
זה קורה פעם בכמה חודשים כבר קרוב לעשור. חבר כנסת מגלה שהאינטרנט פתוח לכולם, ושבני נוער וילדים בגיל 8 נחשפים לפורנו, ומבקש לחסום את כל מה ש"פוגעני", ולפתוח אתרים רק למי שמבקש זאת באופן יזום.
הפעם חברת הנכסת שולי מועלם רפאלי מהבית היהודי הגישה הצעת חוק ברוח זו. יש לציין כי בשנים עברו ההצעה עברה את ועדת שרים ואף אושרה בכנסת בשלבים כאלה ואחרים, אך לא הגיעה לכדי חוק. ספקיות האינטרנט כן מחויבות היום לידע לקוחות שיש להם אפשרות לקבל שירות סינון אתרים.
"איראן זה לא כאן", מבטיחה מועלם בשיחה עם NEXTER, ואומרת שהיא מכירה בזכות של כל אדם לגלוש בכל אתר שיחפוץ בו. מועלם מודעת לכך שהצעות כאלה מעלות חששות שתהיה חסימת יתר ולאנשים לא תהיה גישה למידע לגטימי.
ההצעה אומרת כך: "ספק גישה לאינטרנט יספק לכל מנוייו שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום ובהתאם להוראות שיקבע השר". כלומר, כל מי שמחובר לאינטרנט, במחשב או בסלולר, ייחסם לאתרים פוגעניים ואם ירצה לגלוש בהם, יצטרך לבקש זאת במיוחד.
"נעשו גם קמפיינים להסברה", אומרת מועלם, "אבל כחברי כנסת ומנהיגי ציבור אנחנו חייבים להציב תמרורים שאומרים שככה לדעתנו החברה צריכה להתנהל. יש בסיפור הזה גם אנשי תקשורת, משפט וחינוך, שמדברים שוב ושוב על הנזק הבלתי נסבל שנגרם. הגיל הממוצע שילדים נחשפים לאתרים פורנוגרפיים הוא 8. אני לא חושבת שנכון לנו להשאיר את זה כך, רק בהסברה וחינוך שנעשה".
מועלם גם אומרת כי דברים כאלה קיימים בעולם המערבי, וציינה כדוגמה את בריטניה, שהפעילה חסימה כברירת מחדל. אולם גם על המהלך בבריטניה היו ביקורות, והאיחוד האירופי חוקק בסוף השנה שעברה חוק שנועד לבטל את החסימה הזאת. מצד שלישי, בריטניה עוזבת בשנים הקרובות את האיחוד.
מה ייחסם?
האם אפשר לזהות את כל אתרי הפורנוגרפיה, או אפילו את כל התמונות הפורנוגרפיות? בתמונה הזאת למשל, שהפכה לוויראלית לפני מספר שנים, יש מרפקים. היא הועלתה על ידי המגזין האינטרנטי Theories of the deep understanding of things, כדי לבדוק כמה חריפה ומדויקת מדיניות צנזורת העירום של פייסבוק. היא הוסרה והדגימה כמה מסננים אוטומטיים או אנושיים יכולים לטעות לכל כיוון.
כרגע, לפי הצעת החוק, שר התקשורת יקבע מה תכלול החסימה. הגדרה מה הוא אתר פוגעני הוא אתגר שקיים גם בשירותי הסינון הנוכחיים. זה עניין של השקפת העולם של מי שצורך התוכן, מה הגבולות שלו ומה ההקשר. אתר שמלמד על סרטן השד, למשל, עשוי להראות שדיים ולהיחסם כפוגעני, למרות שההקשר אינו מיני.
את נושא סרטן השד העלתה מועלם, שיודעת כי זו דוגמה שניתנת בהקשר לחוק הזה. "אין לי עניין שייחסם קמפיין של מודעות לסרטן השד, כאישה וכשורדת של סרטן השד. לא על אלה אנחנו מדברים. אבל בתהליך החקיקה יהיה ברור על מה אנחנו מדברים. כשילדים צופים בתוכנית נהדרת אבל קופצת הזמנה לאתר פוגעני, זו הבעיה".
מועלם אומרת כי היא בקשר עם אנשי חינוך, אנשי משרד התקשורת וספקיות האינטרנט, וכי בתהליך החקיקה יהיו הגדרות ברורות יותר מה עשוי להיחסם ומה לא.
איתגרנו אותה: אם יש בנטפליקס, שכולל אלפי סרטים לגטימיים וראויים, סרט אירוטי או כזה שכולל עירום ולא מותאם לילדים, האם האתר כולו ייחסם? "בפרקטיקה מה שיצטרך להיות, נטפליקס יצטרכו להגדיר מה מיועד למבוגרים. תצטרך להיות הפרדה בתוכן עצמו".
נטפליקס אכן מסמנת תכנים כאלה, אך הגולשים צריכים לבחור כיצד להתייחס לסימונים הללו. ובכל מקרה, תוכן לא ראוי באתר שרובו לגטימי יכול להופיע כמעט בכל מקום באינטרנט. מועלם מודה כי "לי כמחוקקת ישראלית אין השפעה על אתר שהוא לא ישראלי".
רשימות בושה
לפי טענה נוספת שמועלית נגד הצעת החוק, אדם שירצה לפתוח את האינטרנט שלו להימורים, פורנוגרפיה או אפילו אתרים שנמצאים בשטח האפור שקשה להגדיר, יצטרכו להודות בפני נציג מספקית השירות שהם מעוניינים בכך, מה שעשוי להביך אותם או לפגוע בחופש שלהם לצרוך כל תוכן בלי שאיש יידע מזה.
"באיזון בין האדם הפרטי לחברה", אומרת מועלם, "אנחנו מסתכלים בראייה רחבה. אני לא פוגעת בחופש של כל אחד לעשות מה שבא לו. אנחנו קוראים ליצור חברה שמגינה על עצמה מפני דברים שהמחיר שאנחנו משלמים עליהם הוא כבד. אדם שמעוניין לצרוך אתרים כאלה, צריך להבין שכרגע מדינת ישראל נמצאת בתהליך, שהוא פרט אבל הוא חלק מחברה שלמה".
ממשרד התקשורת נמסר: ״משרד התקשורת הסכים לחקיקה שאומרת שהחברות יגבירו את היידוע לציבור על כך שעומדת בפניו האפשרות לדרוש מהחברות לחסום את החשבון לתכנים פורנוגרפיים".
התנועה לזכויות דיגיטליות מסר בתגובה: "ועדת השרים לענייני חקיקה קידמה היום את ישראל אל רשימת המדינות המצנזרות לתושביהן את הרשת שבה חברות איראן, סין ומדינות לא דמוקרטיות אחרות".
מי-טל גרייבר-שוורץ סמנכ"לית איגוד האינטרנט הישראלי מסרה: "איגוד האינטרנט הישראלי מאמין שהצעת חוק זו, שכבר הונחה ונדחתה בעבר, מנסה לטפל בבעיה אמיתית של חשיפת קטינים לתכנים פוגעניים באינטרנט. עם זאת, ההצעה בנוסחה הנוכחי מטילה צנזורה על רשת האינטרנט כברירת מחדל לכלל האוכלוסיה, צנזורה אשר תיעשה ע"י גורמים פרטיים-מסחריים - ספקיות השירות. מדובר בפגיעה אנושה בעקרונות יסוד של חופש ביטוי, חופש המידע וחופש העיסוק. בנוסף, ההצעה תאלץ את ספקיות השירות לשמור את פרטיהם של האנשים שביקשו לצפות בתוכן שאין שום מניעה חוקית לצפות בו, ואם פרטיהם ייחשפו ברבים תהיה זו פגיעה חמורה בפרטיותם.
יתרה מזאת, קרוב לוודאי שספקיות השירות יינקטו בגישה מחמירה שתוביל בהכרח לחסימת יתר של אתרים. סוגיית התכנים הפוגעניים ברשת אכן מצריכה התמודדות, אך לטעמנו לא בחקיקה אלא בהסדרה עצמית, בחינוך, הסברה והפעלת סמכות הורית.אתרים. סוגיית התכנים הפוגעניים ברשת אכן מצריכה התמודדות, אך לטעמנו לא בחקיקה אלא בהסדרה עצמית, בחינוך, הסברה והפעלת סמכות הורית".