תעצרו רגע לפני שאתם מצלמים את הסלפי הזה - כי יכול להיות שהוא ההבדל בין חיים לצד האנושות השפויה לבין אשפוז בכפייה.
שתי אוניברסיטאות - אחת הודית ואחת בריטית - ערכו מחקר בקרב 400 משתתפים בהודו, שבה שיעור משתמשי פייסבוק הגבוה בעולם וגם שיעור מקרי המוות כתוצאה מניסיונות צילום סלפי הגבוה בעולם, שכבר הביא את הרשויות בתת-היבשת להכריז על איזורים שבהם אסור לצלם סלפיז. המחקר העלה שכיום כבר אפשר לאבחן הפרעה נפשית של ממש שנסובה סביב צילום סלפיז.
לפי המחקר, אם אתם מצלמים ומעלים לרשתות החברתיות 6 סלפיז ומעלה מדי יום - אתם לוקים בסלפיטיס קשה, עד כדי הפרעה לתפקוד היומיומי. אם אתם מצלמים ומשתפים "רק" 3-6 סלפיז ביום - גם אז יש לכם "סלפיטיס", אבל כזה שאפשר לחיות איתו אם תיזהרו. מי שמצלם עד 3 סלפיז ביום ולא מעלה אותם יכול להישאר רגוע. הוא לא לוקה בנפשו, אלא סתם אובססיבי למראה החיצוני שלו.
ד"ר מיכל דולב כהן, מנהלת המחקר ללמידה וחקר פגיעות באינטרנט במכללת אורנים, לא התרשמה מהמחקר ואמרה שהניסיון לייחס צילום סלפיז למחלה נפשית התחיל לפני כמה שנים כמתיחה, וגם היום הוא לא הרבה יותר מזה - ולראיה, "סלפיטיס" אינה מופיעה במדריך המחלות הנפשיות (DSM).
עם זאת, היא ציינה שיש אנשים שעסוקים בסלפיז יותר מדי והזכירה לשמור על מינון מבוקר של צילום עצמי.
אנג'ל ברנס, אושיית יוטיוב, אינסטגרם ומיוזיקלי עם מאות אלפי עוקבים, גם היא לא ממש הזדהתה עם האבחון, ששם אותה עמוק בקטגוריה של החולים בסלפיטיס. בשבילה, אמרה, לצלם סלפי זה לא הפרעה נפשית אלא עבודה ממש, שבזכותה היא מתפרנסת ועוזרת לאמה, בזמן שאביה מרצה עונש מאסר שהוטל עליו.
מחלת נפש או לא, הנה 3 שאלות שאתם יכולים לשאול את עצמכם כדי להבין עד כמה אתם מכורים/חולים:
1. צילום הסלפי מעניק לי תחושה טובה וגורם לי ליהנות מהסביבה שלי יותר
2. אני מצליח להפחית את רמת הלחץ שלי על ידי צילום סלפי
3. הפכתי לפופולארי יותר בקרב קבוצות החברים שלי באמצעות העלאת תמונות סלפי
ענו על כל אחת מהשאלות בדירוג בין 1 (בכלל לא) ל-5 (מאוד) - ולפי מידת קרבת הציון ל-15 תדעו עד כמה אתם זקוקים להורדת הרגל מדוושת הגז והאצבע מכפתור הצילום.