כמיליון ישראליים בממוצע נחשפו מדי שבוע במערכת הבחירות הנוכחית לפייק ניוז על המועמד לראשות הממשלה בני גנץ. הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר - "גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית". נתניהו הוא הדמות המוזכרת ביותר בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים.
את ניתוח הפייק ניוז בבחירות 2019 ביצעה ווקאטיב, חברת המדיה של היזם מתי כוכבי שניטרה את השיח הפוליטי ברשת העמוקה מתחילת מערכת הבחירות הנוכחית בכל שבוע, באמצעות מערכות מודיעין שפיתחה ומשמשות את ארגוני המודיעין המובילים בעולם.
מאז ההכרזה על הבחירות (25 בדצמבר 2018) ועד אתמול, ה-3 באפריל, ניתחה המערכת כ-2.8 מיליון פוסטים, ציוצים, טוקבקים, כותרות, תגובות בפורומים ואזכורים פוליטיים. כ-900 אלף פריטים הגיעו מפייסבוק וכ-1.4 מיליון הגיעו מטוויטר.
על סמך ניתוח כלל הידיעות המזויפות שנאספו, עולה כי בני גנץ היה היעד הראשי של הפייק ניוז במדיה החברתית, עם מגוון חדשות מזויפות החל מהאשמות כלפי בני משפחתו, שיוך שלהם לארגוני שמאל קיצוניים, ועד האשמות ישירות של גנץ בפדופיליה על סמך הדלפות מהמכשיר הסלולארי שלו.
גם נתניהו נפל קורבן לפייק ניוז במערכת בחירות זו, והותקף לעיתים גם מימין וגם משמאל, אך במקביל הוזכר גם בפייק ניוז בהקשרים חיוביים. תפוצת הפייק ניוז גדלה לאורך תקופת האיסוף, בין היתר בעזרת השתתפות והדהוד אקטיבי על-ידי פוליטיקאים, מפלגות ומובילי דעה. כמות הפייק ניוז עלתה ב- 89% בין השבוע הראשון של פברואר לשבוע האחרון של מרץ.
עפ"י הניתוח של ווקאטיב, הידיעה השקרית עם פוטנציאל החשיפה הגבוה ביותר וזו שחזרה הכי הרבה פעמים היא "גנץ לא פוסל לשבת עם המפלגות הערביות ונתמך על ידי הרשות הפלסטינית". פוטנציאל החשיפה של ידיעה זו נע בין 1.5 מיליון ל-2 מיליון משתמשים ישראליים ברשת. כמו כן, ידיעה זו חזרה על עצמה 5,559 פעמים במגוון ניסוחים ברחבי הרשת, בין היתר בפוסטים ובתגובות בפייסבוק, בציוצים ובטוקבקים באתרי החדשות המובילים.
הידיעה חזרה על עצמה אפילו יותר מהחדשות המזויפות סביב אשתו של גנץ בהקשר מחסום ווטש, וזאת מכיוון שהאמירה שגנץ ישב עם הערבים הושמעה גם על ידי גורמים פוליטיים רשמיים וקיבלה תוקף ואמינות גבוהים יותר בעיני הציבור.
הידיעה השקרית השנייה בחשיפתה היא "גנץ מעורער בנפשו ומטופל בתרופות פסיכיאטריות". ידיעה זו זכתה לחשיפה של 1-1.3 מיליון משתמשים ישראליים ברשת. ידיעה זו שקודמה כחלק מהנראטיב של הליכוד לפיו גנץ אינו כשיר להיות ראש ממשלה, החלה ברשת ורק לאחר מכן התגלגלה לכתבה ותחקיר עיתונאי, כזה שהוכחש לחלוטין ע"י גנץ ומפלגתו.
במקום השלישי במצעד הידיעות השקריות שזכו לפוטנציאל החשיפה הגבוהה ביותר מופיעה הידיעה לפיה "נתניהו הרוויח מעסקת הצוללות כ-16 מיליון שקל". עפ"י הניתוח של ווקאטיב, ידיעה זו זכתה לחשיפה של בין 500 ל-700 אלף גולשים ישראלים. בני גנץ עצמו, יחד עם שאר בכירי כחול לבן קידמו את טענה זו שמנפחת את המספרים שנתניהו הרוויח, ובעקבות פרסומם נחשפו ישראלים רבים לנתון זה.
עוד עולה הניתוח כי נתניהו הוא הדמות המוזכרת ביותר בקרב הבוטים, הטרולים והחשבונות החשודים באופן קבוע, כאשר רוב האזכורים לגביו הם בהקשר חיובי; במקום השני נמצא בני גנץ, אך בניגוד אליו רוב האזכורים הם שליליים וכוללים ביטויים נגטיביים ואף אלימים.
למעשה, פרט לנתניהו רוב האזכורים של שאר הדמויות הפוליטיות נעשות בהקשר שלילי. בנוסף, ניתן למצוא התאמה ברורה בין אירועי השבוע לאזכורים של דמויות מובילות, כך למשל החשבונות החשודים הזכירו את גדעון סער בעיקר בתקופת הפריימריז של הליכוד, ואביחי מנדלבליט עלה בשיח כאשר תיקי נתניהו היו הנושא המוביל.
"פייק ניוז הוא חלק ממציאות חיינו. זאת עובדה. האם ניתן בכלל להילחם בזה ובאילו אמצעים - רק הזמן יגיד. העיקרון הוא שאנשים צורכים פייק ניוז על פי נטיתם הפוליטית", אומר מתי כוכבי, מייסד ובעלים של קבוצת AGT. "אנחנו רצינו להסביר באופן ברור, שפייק ניוז הוא חלק אינטגרלי מהשיח הפוליטי, אבל אנשים בסוף יאמינו למה שמתאים להם. התופעה של הפייק ניוז מטרידה אותי כי פוטנציאל הפגיעה שלה בישראל על ידי ארגונים אנטי ישראליים ואנטישמיים הוא אדיר".