בשבוע שעבר החלה להתפשט ברחבי הרשת עצומה נגד פייסבוק בטענה שהרשת החברתית, שבראשה עומד דווקא יהודי צעיר, אינה מוכנה להסיר תכנים אנטישמיים מהרשת. "פייסבוק אינה מכירה בסוגים רבים של אנטישמיות. החל מממים המבוססים על תעמולה נאצית ועד לפרוטוקולים של זקני ציון. בעוד פייסבוק אינה מכירה בצורות אלה של דברי שטנה, תלונות של משתמשי פייסבוק נדחות והתוכן נותר ברשת. זה חייב להיפסק", לשון העצומה.

קריקטורות אנטישמיות בפייסבוק (צילום: KateRiep_Godbye)
הפוסט שפייסבוק לא הסכים להוריד. מתוך עמוד הפייסבוק: "Liberate Teh Lulz" | צילום: KateRiep_Godbye

מי שעומד מאחורי העצומה הוא אנדריי אבולר, מנכ"ל המכון למניעת שנאה באינטרנט, דוקטור למדעי המחשב המתגורר באוסטרליה ומנצל בשנים את כישוריו כדי להילחם בתופעת האנטישמיות הגוברת ברשת. ב-2004 החל להתמקד בבעיות העולות מתוצאות החיפוש של מנועי חיפוש ברשת ומשם עבר לתחום הרשתות החברתיות. "חיפושים מסויימים העלו מידע שגוי ותאוריות קונספירציה אנטישמיות, מה שהחל להשפיע על סטודנטים שהאמינו בשקרים הללו ולכן החלטתי להלחם כדי לשנות את המצב", הוא מסביר.

"בשנת 2008 עברתי להתמקד במדיה החברתית וטבעתי את המושג 'אנטישמיות 2.0' כדי לתאר את הסכנה שהנובעת מרעיונות אנטישמים ומכוחן של הרשתות החברתיות להפוך אותם לוויראליים. בעיה קשה של ה'אנטישמיות 2.0' היא שאפילו אלה שלא משתפים תכנים כאלה באופן אקטיבי הופכים מחוסנים אליהם ומתייחסים אליהם כחלק מקובל ונורמלי בשיח. מצב דומה הוביל לדה-הומוניזציה של היהודים בגרמניה הנאצית שהקלה על 'הפתרון הסופי' של היטלר. התפשטותה של קבלת האנטישמיות היא לדעתי הסכנה הגדולה ביותר".

"חטפתי קללות באוטובוס"

reichstagram
"יותר מופעים אנטישמיים במרחב המקוון". ניאו-נאצים גם באינסטגרם

את הצורך להילחם באנטישמיות, למד ד"ר אבולר על בשרו. כיו"ר התא היהודי באוניברסיטה הוא נתקל בלא מעט מקרים שהבהירו לו שעליו לפעול. "הפעם הראשונה בה נתקלתי באנטישמיות הייתה בשנה הראשונה שלי בלימודיי בבריטניה", הוא מספר, "עליתי על אוטובוס למרכז העיר ופתאום אדם מבוגר החל לירות לעברי שטף של קללות. רק לאחר מכן הבנתי שהחזקתי שקית של תא הסטודנטים היהודים שעליו מגן דוד גדול".

אך ההתנכלות לא הסתכמה במקרה הזה. "כמה שנים מאוחר יותר קיבלנו חברי תא הסטודנטים היהודים איומים במוות שהושארו לנו בהודעות הקוליות. בנוסף, מלבד עליית תנועת החרם, התנהלו גם פעילויות סביב האוניברסיטה שלי מטעם המפלגה הלאומית הבריטית (BNP), מהימין הקיצוני ביותר, ומקרים בהם חולקו בקמפוס עלונים המשווים את הציונות לנאציזם ומאשימים את היהודים בהמצאת השואה. בכנס אחר של ההתאחדות הסטודנטים הארצית, הסטודנטים הפלסטינים הכינו רובי קרטון והצביעו איתם על הסטודנטים היהודים. גם אליי הוצמד רובה שכזה".

בשנים האחרונות ד"ר אבולר, החליט להילחם באנטישמיות במקום בו היא פורחת יותר מבכל מקום אחר - האינטרנט. ד"ר אבולר ומתנדבי האירגון בראשותו הוא עומד (שהוקם לפני שנה אחת בלבד) משקיעים את עיקר מרצם בזיהויי תכני שנאה כלפי יהודים ומיעוטים אחרים וניסיון לגבש פתרונות יעילים שיאפשרו מניעה של מקרים מהסוג הזה בעתיד. במסגרת ניסיון זה, מפעיל ד"ר אבולר לחץ על אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות לקחת אחריות על התוכן שעולה בהן. "התלונה האחרונה שהגשנו לפייסבוק, למשל, התייחסה לדמות מצויירת המעוצבת כפו הדב (באנגלית: 'וויני הפו") ששמה הוחלף ל"וויני היהודי" (דה ג'ו - באנגלית) והציג סטריאוטיפים של יהודים. הדמות אוחזת בידיה כד שעליו המילה "מאני" (munny - כסף בשגיאת כתיב) ושטרות כסף הנשפכות ממנו. סטריאוטיפים אנטישמים שכאלה, שמעוצבים במטרה להעביר מסרים של גזענות לילדים, מדאיגים אותי במיוחד. בעקבות סירובה של פייסבוק לאמץ את התלונה, פנינו גם לדיסני בבקשה להתערב".

"האינטרנט הוא כבר לא מרחב וירטואלי, הוא מרחב ממשי"

the_real_plague
יוזר האינסטגרם "המגפה האמיתית" נושא תמונת עכברוש כחול לבן עם מגן דוד

בחודש אוקטובר האחרון הפך הטוויטר למרחב לדיון אנטישמיות תחת ההאשטג "יהודי טוב", ששורתו האחרונה הייתה "יהודי טוב זה יהודי מת". לאחר לחץ של הסתדרות הסטודנטים היהודים בצרפת הדיון הוסר מהרשת. "הבעייתיות באינטרנט היא שהוא לא מפוקח והוא אנונימי ולכן כל אחד יכול להעלות בקלות תכנים כרצונו בלי לתת דין וחשבון", אומר גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות של משרד החוץ, "נקודה נוספת היא שבחלק גדול מהאתרים שפעילים במדינות כמו ארה"ב, חופש הביטוי מונע סגירתם של האתרים ולכן כל אחד יכול להחשף אליהם. מרחב הסייבר הפך היום לזירה הראשית שבה מתקיימת האנטישמיות ואנחנו נתקלים ביותר ויותר מופעים אנטישמיים במרחב המקוון: יוטיוב, פייסבוק טוויטר ואינסטגרם ואתרים אחרים ברשת שמתקדמים ומתחדשים. בנוסף לכך, הרבה מאוד תכנים אנטישמים קיימים היום גם ב Yhaoo! Answers-או בוויקיפדיה שהפכה למקור ראשי למידע. גורמים אנטישמיים מנצלים את המרחב הזה כי הם מכירים בחשיבותו – הם מבינים שכבר לא מדובר על מרחב וירטואלי בלבד, האינטרנט הפך למרחב ממשי ובלתי נפרד מחיינו". כנגד אותם גורמים המפיצים את המידע האנטישמי, נלחמים אותם בלוגרים יהודים כדי להפיץ מידע סותר ולקרוא להסרת ההתבטאויות הקשות. 

אין תמונה
"החלטתי לקחת חלק בגוף שיעזור לסטודנטים היהודים להתאמת עם טענות נגדם". וינוקור

גם סמנתה וינוקור (23), דוקטורנטית לחינוך יהודי בבית המדרש לרבנים בניו יורק היא אחת מהבלוגרים הנלחמים באנטשימיות ברשת. וינוקור נולדה למשפחה יהודית שומרת מסורת ומעולם לא חשבה שזהותה תהווה בעיה. "במהלך לימודי התואר הראשון שלי באוניברסיטת פיטסבורג בפנסילבניה נתקלתי לראשונה בתופעה", היא מספרת ל-mako, "באחד מימי הלימודים נערך מצעד של סטודנטים פרו פלסטינים שהתהלכו עם ארונות קבורה, שייצגו כביכול פלסטינים שצה"ל הורג. ביום אחר התחפשו כמה מהסטודנטים האמריקנים לחיילי צה"ל והציגו כביכול התעללות של החיילים בפלסטינים במחסומים. וכמי שהייתה פעילה בתא היהודי-ישראלי, הקריאות וההאשמות הופנו גם אליי. במקרה אחר, קיבלתי אישור, כמו כל סטודנט יהודי שומר מסורת לצאת לחופשת יום כיפור. הצגתי למרצה שלי לאנגלית את האישור המיוחד לכך והוא הגיב בכעס ובצעקות: 'כמה חגים יש לכם, לכל היהודים האלה? גם כשאחלק ציונים אזכור שהשיעור שלי היה חשוב לכם פחות'. בכל הסיטואציות האלה קל מאוד לחוש לבד או חסר אונים ולכן החלטתי לקחת חלק בגוף שיעזור להפיץ ידע וישמש את כל הסטודנטים היהודים והפרו-ישראלים כדי שיוכלו להתעמת בעצמם עם הטענות הללו ולהתמודד איתן טוב יותר".

הבלוגר שהביא לפיטוריה של חברת פרלמנט בריטית

כיום וינוקור מתנדבת באופן קבוע במרכז התקשורת למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, מהמחשב בביתה בניו יורק, כמו גם בעת ביקוריה בארץ. "עיקר העבודה שלי היא ניטור פוסטים והתבטאויות אנטישמיות והפצת המודעות והגינוי שלהן. למשל, לפני כמה שבועות כשחבר פרלמנט הונגרי התבטא באופן אנטישמי פרסמנו פוסט בעניין והפצנו נוסח מכתב לעוקבים שלנו כדי שיציפו אותו במכתבים בדרישה שיתנצל על המעשים. גם בחשבונות הפייסבוק והטוויטר האישיים שלי אני דואגת כל הזמן לעדכן ולהגיב להתבטאויות ברחבי העולם".

הערב ישודר סרטו של יעקב איילון "האנטישמיות החדשה", מיד לאחר מהדורת החדשות. "התרכזנו בלחשוף את ממדי התופעה", מסביר איילון, "אבל הבאנו גם את סיפורו של אדם אחד שמנסה ולמרבה ההפתעה גם מצליח לצבור הישגים. ריצ'ארד מילט, יהודי בריטי מפעיל בלוג באינטרנט  שבו הוא רודף אחרי 'רודפי היהודים'. מילט הולך לכינוסים של שונאי ישראל מושבעים שבהם מערבבים ללא הבחנה בין עניינים פוליטיים למיתוסים אנטישמיים. הוא מצלם, הוא מקליט ומעלה את הדברים לבלוג שלו. במקרה אחד עורר סערה שהגיעה לפתחו של ראש הממשלה דיויד קמרון. הייתה זו חברת בית הלורדים מטעם המפלגה הליברל-דמוקרטית, הברונית ג'ני טונג, שצולמה קוראת להשמדת מדינת ישראל. קמרון זימן את סגנו ושותפו לקואליציה ניק קלג, יו"ר הליברל דמוקרטים, ודרש התנצלות של טונג. היא סירבה להתנצל וקלג אילץ אותה להתפטר מהמפלגה".

"האנטישמיות החדשה", הערב מיד אחרי מהדורת החדשות