בכל 2 דקות מתקיימת ברשת העברית שיחה נגד להט"בים, ובכל חצי שעה נכתבת קריאה לאלימות כלפי הקהילה הגאה - כך עולה מנתונים שחשף מחקר של חברת Vigo עבור פרויקט "דוח השנאה" של קרן ברל כצנלסון.
המספרים המדאיגים הוצגו אתמול (ג') במסגרת כנס של השדולה הגאה בכנסת, בראשות חברות הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), שרן השכל (ליכוד), מרב מיכאלי (המחנה הציוני) ומיכל רוזין (מרצ). הכנס, שנערך לקראת פתיחת אירועי חודש הגאווה, עסק בפשעי שנאה נגד הקהילה הלהט"בית.
לפי הנתונים שנאספו על ידי Vigo מ-7 פלטפורמות רשת בעברית, עולה כי בשנה החולפת התקיימו בהן 392,000 שיחות נגד להט"בים - שיחה כל 2 דקות, וכי נעשו 260,000 שימושים במילים כגון "הומו" כקללה. קריאות לאלימות נגד להט"בים עולות בממוצע כל חצי שעה, וסך הכל 22,000 קריאות כאלו תוך שנה.
להט"ביות משמשת גם כר פורה לטרולינג, כאשר במשך השנה האחרונה נרשמו 150,000 "הוצאות מהארון" מזויפות - כלומר כתיבת פוסט בנוסח "אני הומו וזה מספר הטלפון שלי" עם מספר של אדם אחר.
רוב הביטויים ההומופוביים, כפי שאפשר לנחש, מופנים נגד הגברים בקהילה הלהט"בית - 92% מכלל הביטויים הלהט"בופוביים מופנים נגד הומואים 4% נגד ביסקסואלים, 2% נגד לסביות ועוד 2% נגד טראנסקסואלים.
עוד בנושא:
כוכב הפורנו המצליח מגיע לישראל ומודה: "יצא לי לעשות סקס עם הרבה ישראלים"
וולט דיסני היה גאה? ההמשכון של "למצוא את נמו" יציג זוג לסביות
רובם המוחלט של הביטויים נכתבים על ידי גברים - 83%, וכשליש נכתבים על ידי פרופילים בדויים (35%) או כאלה שמשויכים לקהילות דתיות (34%).
מדאיג במיוחד לבחון את השיחות שהתקיימו בעקבות פיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים בקיץ שעבר, בו נרצחה שירה בנקי ז"ל: מתוך 34,000 שיחות, 13% (יותר מ-4,000) תמכו בדקירה. לפני הפיגוע התקיימו 14,000 שיחות על המצעד, 63% מהן התנגדו לקיומו.
הזירות המשמשות במה פורה במיוחד לשיחות נגד להט"בים הן עמודי הפייסבוק של האח הגדול (16,000) והצל (9,000), ופורום "בחדרי חרדים" (6,000).
"הקהילה הגאה סובלת משנאה שמיתרגמת, לצערנו הרב, גם למעשים", מסרו יושבות ראש הוועדה בהודעה משותפת. "אין דין קריאת גנאי, מרתיחה ככל שתהיה, כקריאה לאלימות ואף לרצח. קהילת הלהט"ב נתונה תחת טרור – במרחב הציבורי, בתחבורה הציבורית, במקומות בילוי ובמקומות העבודה. בשנה שעברה גבתה השנאה הזו את חייה של שירה בנקי ז"ל, רצח מטלטל שאמור היה להרעיד את האדמה ולנער את מערכות אכיפת החוק בכל הנוגע להסתה הגואה ברשת. המרחב הוירטואלי לא יכול להיות מרחב פרוץ, כי שם נובטים רעיונות ודעות שאנחנו רואים אח"כ בשטח".
ענת רוזיליו, מנהלת פרויקט דו"ח השנאה בקרן ברל כצנלסון, אמרה בכנס כי "הלהט"ב היא אחת הקהילות בחברה הישראלית שדמם פשוט הותר. בזירות רבות מדי, לאו דווקא מסורתיות או דתיות, יש לגיטימיות מוחלטת להשניא נגדם ונגד אורחות חייהם. הנקודה המטרידה ביותר בדו"ח זה היא רמת האלימות הגבוהה בתוך כלל שיח השנאה כלפי הקהילה. חשוב להבין שלרמת האלימות המופגנת ברשת יש יחס הדוק לאירועים הקשים שעולים בתקשורת בנוגע להתעללות בחברי קהילת הלהט"ב או תומכיה, כדוגמת הרצח המחריד של שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה או ההתעללות הפיזית בזוג בטיילת באילת. בעניין זה, אנו קוראים למשטרה להתערב למיגור הקריאות לאלימות המופגנות כלפי להט"ב באופן גלוי ולאור היום, ולהתחיל לטפל באותם עבריינים שהופכים חיים של רבים לחיים של פחד".